פחמימות או לא להיות

עד שלא ישבטו אותנו עם זן של חייזרים, הגוף שלנו תמיד יהיה זקוק לפחמימות כמקור אנרגיה ראשוני, בעיקר- תאמינו או לא, המוח שלנו. כרגיל, מידתיות היא המפתח

11/01/2011
ענת הראל קבלו עדכונים מענת
  • RSS
» ענת הראל. צילום: זיו שדה

בכל פעם מחדש אני נדהמת לגלות שעל אף הידע, הכל כך נגיש לכולנו, עדיין יש לא מעט בורות ודעות קדומות בכל הנוגע לפחמימות. איכשהו, אצל רוב האוכלוסייה הן נחשבות לאויב הציבור מספר 1. אולי בעצם מספר 2, מיד אחרי אוסמה בן לאדן. מילא המחשבה המוטעית, אבל זה שהיא גוררת התנהלות תזונתית בעייתית, זה כבר סיפור אחר.

מי את פחמימה?

אולי כדאי להקדים ולומר כי עד שלא ישבטו אותנו עם זן מפותח של חייזרים, הגוף שלנו תמיד יהיה זקוק לפחמימות כמקור אנרגיה ראשוני. לאלו מבינינו אשר מזלזלים בצורך באנרגיה זמינה, בטענה שהם מבלים את רוב יומם בחוסר תנועה (ושאלוהים יעזור להם), אני רוצה להזכיר בהזדמנות זו כי המוח שלנו עובד בעיקר על פחמימות, כך שחוסר זמינות שלהן בגוף פוגע לא רק בתפקוד הפיזי אלא גם בתפקוד הקוגניטיבי, מה שהופך אותנו ליעילים פחות בכל האספקטים של חיי היום יום.

אז רק כדי ליישר קו: פחמימות הן כל המזונות השייכים לקבוצת הדגנים (כל מה שעשוי מחיטה, שעורה, אורז או תירס) ולקבוצת הפירות. כאן "נופלים" רבים ולא פעם אני שומעת מישהו טוען שאינו נוגע בפחמימות בכלל (אבל למה?), אבל באותה נשימה מספר שהוא אוכל לפחות 4 פירות ביום. אז פרי זו פחמימה, קפיש??

אל תפריעו לי בדיאטה

הטעות הנפוצה מכולן היא זו המתייחסת לצריכת פחמימות כגורם בעייתי בשמירה על משקל תקין. כמו בכל דבר בחיים, מידתיות היא המפתח. הבעיה היא לא הפחמימות עצמן, אלא כמה אנחנו אוכלים מהן. לכן חשוב להקפיד לחלק את אכילת הפחמימות לאורך כל היום, כאשר אנחנו לא מעמיסים כמות גדולה מדי בארוחה אחת ומצד שני לא פותחים פער של יותר מ-4 שעות בהן לא אכלנו בכלל פחמימות.

באופן כללי, ומבלי להכנס להסברים מקצועיים מתישים, הפחמימות לא רק שאינן מפריעות לנו לשמור על משקל תקין, אלא אף מסייעות לנו בכך.

כאשר אנחנו מספקים לגוף את ה"דלק" הדרוש לו (רמז: פחמימות!), הוא מרשה לעצמו לא להיות "חסכן" ולכן ישתמש יותר בקלות במאגרי שומן מיותרים. זה מאוד פשוט- אנחנו מסמנים לגוף שהכל בסדר ואנחנו דואגים לו באופן רציף לאנרגיה זמינה, והוא יפסיק להיות קנאי למאגרי השומן שלו לשעת חירום. אין מצב חירום? לא צריך מאגרים! ואם המשל עדיין לא הובן, אז מצב חירום הוא מצב בו אנחנו מונעים מהגוף שלנו פחמימות לאורך זמן ממושך.

לאבד שומן או לאבד נוזלים?

תופעה אשר עלולה להפיל אותנו בפח היא התופעה של איבוד נוזלים כאשר נמנעים מאכילת פחמימות.

כשאנחנו רוצים לרדת במשקל, המטרה האמיתית והמדויקת אינה התמקדות בירידה בקילוגרמים, אלא ירידה באחוזי שומן בגוף. הם אלו שייתנו לנו את המדד האמיתי לגבי מצבנו, והם אלו שנרצה להפחית במקרה של עודף משקל.

שימוש במספר הקילוגרמים שאיבדנו כמדד להצלחת הדיאטה הוא מוטעה בבסיסו, משום שקילוגרמים אלו יכולים להיות מורכבים מהרבה דברים, כמו למשל מים או שריר ולאו דווקא מהשומן העודף.

מה הבעיה? כשנמנעים מאכילת פחמימות, כבר בימים הראשונים נבחין בירידה במשקל. העניין הוא שירידה זו היא בעיקר ירידה בנוזלי הגוף. מבחינה כימית קורה בגוף תהליך היפטרות מנוזלים בשל היעדר הפחמימות, וכל זה ללא כל קשר לכמות השתייה שלנו. למראית עין נראה לנו שאיבדנו משקל, אבל האמת היא שהירידה לא התרחשה במקום בו רצינו שתתרחש- בעודפי השומן.

פחמימות מורכבות/פשוטות

הדיון סביב פחמימות מורכבות ופשוטות הוא בעייתי מעט, משום שיש לא מעט מזונות המכילים גם וגם. אם להסביר זאת באופן כללי מאוד, אז פחמימות פשוטות הן אותם מזונות המכילים סוכר בצורתו הבסיסית, ולכן גורמים לעלייה חדה יחסית של רמת הסוכר בדם ולאחר זמן קצר תיגרם גם ירידה מהירה של רמת הסוכר. פחמימות מורכבות (חיטה מלאה על מוצריה השונים, אורז מלא וכדומה) דורשות מהגוף יותר עבודה ויותר מאמץ בכדי לפרק אותם לאנרגיה זמינה, ולכן העלייה ברמת הסוכר תהיה הדרגתית יותר וכן ממושכת יותר, שלא לדבר על זה שהגוף מוציא יותר אנרגיה בתהליך הפירוק עצמו. לכן, אלא אם אתם זקוקים לאנרגיה זמינה כאן ועכשיו (למשל לצורך פעילות גופנית מאומצת או מיד לאחריה), העדיפו פחמימות מורכבות.

התנהלות לאורך היום

ולאחר שכל זה נאמר, אפשר לסכם ולומר כי בכל אחת מארוחות היום כדאי וצריך לשלב פחמימות יחד עם שאר אבות המזון. בכדי לא לפתוח פער גדול מדי בו הגוף נמנע מפחמימות, כדאי לשלב גם ארוחות ביניים המכילות, למשל, פרי או חטיף אנרגיה דל שומן.

בארוחות עצמן אל תכבידו עם כמות גדולה מדי של פחמימות משום שהעודפים יאוחסנו בתאי השומן.

הדוגמא הקלאסית היא מנת פסטה ממוצעת המוגשת במסעדות איטלקיות. כמות הפחמימות במנה כזו בדר"כ גדולה פי שתיים מהכמות לה זקוק אדם ממוצע בארוחה אחת. שלא לדבר על זה שבמקרים רבים מוגשת גם מנה ראשונה של פוקצ’ה חמה ומפתה המכילה, נחשו מה? כמות אגדית של פחמימות, כמובן. אז מה עושים? קודם כל, תאכלו סלט ירוק או מרק למנה ראשונה ולא לחם. ואת מנת הפסטה עצמה אפשר תמיד לחלוק עם מישהו. עדיף מאשר לבקש שיארזו לנו הביתה.

זכרו, אין סיבה וממש לא מומלץ להגלות את הפחמימות הרחק ממחוזותינו, בעיקר כשהן גורמות לנו כל כך הרבה שמחה. רק אל תשכחו להשאיר את הרגל על ה"ברקס" ולהישאר בשליטה על הכמות והאיכות.

מתוך הבלוג של ענת הראל

צילום ענת הראל: זיו שדה




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה