הכנפיים של אופירה: לאבד ילד ולהמשיך לחיות

15 שנים לאחר התאונה הקטלנית שהרסה את עולמה, הרכיבה מחדש אופירה רותם, מנכ"לית העמותה "כנפיים של קרמבו", את חייה פיסה אחר פיסה ומצאה את השמחה דרך עזרה לאחרים

01/07/2015
אופירה רותם קבלו עדכונים מאופירה
  • RSS

אופירה רותם. מנכ"לית העמותה כנפיים של קרמבו. צילום: יחצ

בגיל 45 הייתי אימא לשלושה בנים מקסימים אורן (21), איל (16) ואלון (15), היתה לי קריירה צבאית מרתקת במערך הנפגעים של צה"ל, בן זוג אוהב, בית יפה בכוכב יאיר, בריאות טובה, החיים נראו פשוט מושלמים.

הייתי קמה בכל בוקר, נושמת מלוא ריאותיי אוויר כוכב יאיר נקי ואומרת "אלוהים תודה לך על כל מה שנתת לי, אינני מבקשת ממך דבר יותר, רק שמור לי על מה שיש לי  ולא אבקש ממך דבר".

התכנית היתה לחכות שבני הצעיר ישתחרר מהצבא (עוד 6-7 שנים בלבד), לקנות קרוון, להשאיר לבנים כסף לארנונה, חשמל ומים בבית ולעשות טיול מחוף לחוף בארצות הברית.

מדי פעם חטאנו, בעלי ואני, בהתבוננות בחוברות שמציעות כל מיני סוגי קרוואנים (מוטורהום) בחרנו את המתאים ותכננו את הטיול...

אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד.

אורן בני הבכור התגייס לצה"ל לחיל ההנדסה הקרבית בנובמבר 1997. ליוויתי אותו ללשכת הגיוס תוך כדי שאני עושה לו בושות בבכי חסר מעצורים, אבל לזכותו ייאמר שהוא נשא זאת בגבורה ונדיבות.

אורן היה ילד גבוה ויפה תואר, חכם ורגיש, בני הבכור, חלק מגופי ונשמתי.

אורן עבר בהצלחה את כל מסלול ההנדסה הקרבית  והגיע לקורס קצינים, בתקופה זו רכש לו אביו אופנוע והוא נערך בחופשותיו להוציא רישיון נהיגה. לא ארחיב על המאבק האינסופי והיומיומי שלי נגד כלי המשחית הזה, כלום לא עזר, בסוף הוא קיבל את הרישיון.

שבועיים אחרי שקיבל את הרישיון נסע אורן לקיבוץ יגור שם גרה חברתו, נערה יפיפייה ומתוקה שנענתה לחיזוריו  שבועות ספורים קודם, בבה"ד 1. לא היה מאושר ממנו.

בדרכו חזרה, בעיקול כביש ליד זיכרון יעקב, איבד אורן שליטה על האופנוע, הוטח למעקה בטיחות ונהרג במקום.

ביום שישי, 31 במרץ 2000 בשעה 21:00 עמדו בדלת ביתי רמ"ח נפגעים (מפקדי הישיר), קצין העיר נתניה ורופא והודיעו לי שבני בכורי, אהוב לבי, גופי ונשמתי, מת!

מכונה אדירה הגיעה ושאבה את כולי, נותרתי קליפה ריקה וכואבת, חור שחור ענק שיושב בתוך גופי ומכאיב עד אימה וסלע בטון ענק שיושב על חזי ועוצר את נשימתי. כל מה שרציתי זה למות, למות באותו רגע, למות אחרי יום למות אחרי שבוע, למות אחרי חודש, למות!

אלוהים, הייתי לוחשת מדי לילה, אני לא אקח את נפשי בכפי אבל אם לא תפקח את עיני בבוקר אני ממש לא אכעס עליך.

ובבוקר, בבוקר גיליתי כמה קשה לעשות את מה שכל כך רגיל לכולם, כמה קשה לצאת מהמיטה, כמה קשה לצחצח שיניים, כמה קשה להתלבש, כמה קשה לצאת מהבית, כמה קשה לחיות.

לא ידעתי איך ממשיכים, איך סוגרים את הפער בין האדם המאושר שחייו היו מושלמים לאישה המפורקת הזאת שקוראים לה אני.

החלטה ותוכנית אסטרטגית בצדה

החלטתי שאני צריכה להפוך את מותו של אורן למוות שיש לו משמעות: המוות של אורן ייצור חיים, המוות של אורן יציל חיים, המוות של אורן יגע בחיים של אנשים וישפיע על חיים של אנשים לטובה, אם אצור משמעות למוות של אורן אולי אצור משמעות לחיים שלי.

וכך נוצרה "התכנית האסטרטגית" של חיי.

הצעד הראשון היה  להתייצב במרפאתו של פרופסור עמי עמית המקסים ולהתחיל בטיפולי הפריה, אחרי כל מחזור הפריה שנכשל בכיתי על אורן הילד המת שלי והמשכתי שוב, אחרי 6 ניסיונות, הריתי ובגיל 47, שנתיים וחצי אחרי מותו של אורן, נולדו תאומותיי היפיפיות אורי ורוני.

הצעד השני היה להתנדב במסגרות שונות, לדבר בפני צעירים בגילאי 17-20 על מניעת תאונות דרכים מזווית אישית, הרצאה שכותרתה "אני הולכת לספר לכם מה זה אומר להיות אמא לילד מת", ומטרתה להטיל את האחריות על הצעירים הללו לחיי משפחתם בכך שישמרו על חוקי התנועה ויישארו בחיים.

הצעד השלישי, בשלב קצת יותר מאוחר, היה לקבל החלטה לבחור בעשייה שנוגעת ומשפיעה על חיים אחרים.

באותה תקופה הייתי מנהלת משאבי אנוש בחברת הייטק, עבודה נוחה כמו לשקוע לתוך כורסא רכה, החלטתי להתפטר ולחפש עבודה לנשמה. ככה הגעתי לפני 6 שנים ל"כנפיים של קרמבו", תנועת הנוער, לילדים עם צרכים מיוחדים, עמותה קטנטנה ומלאת אהבה ונתינה.

היום, אחרי 6 שנים, אני מאושרת בבחירות שעשיתי. בנותיי המקסימות בקרוב בנות 13, יש ביניהן ובין אחיהן הגדולים קשר מקסים וארבעת ילדיי הם משוש חיי.

אני פוגשת צעירים שאומרים לי "אני זוכר אותך, בגללך לא עשיתי רישיון על אופנוע" ויודעת שהמוות של אורן הציל חיים.

"כנפיים של קרמבו" הפכה לעמותה גדולה ומוכרת, המשפיעה על חיים של כ-3500 ילדים ובני נוער ובמעגל המורחב על חיי אלפי אנשים, מובילה שינוי חברתי למען שיוויון והכלה של אוכלוסיות מוחלשות, ומגדלת דור צעיר ואיכותי שיוביל כאן חברה ישראלית טובה יותר. באמצעות העשייה שלי מייצר המוות של אורן משמעות עמוקה לחיים של אלפי אנשים ובעיקר משמעות עמוקה לחיי.

למדתי לחזור וליהנות מהחיים, מילדיי, מחבריי ומשפחתי, למדתי לחזור וליהנות מספר טוב, טיול בטבע, ארוחה טובה. למדתי להעריך ולהוקיר את הדברים הקטנים שמסבים לי נחת, סיפוק ואושר.

למדתי לחיות בתוך החיים ולא לצידם.

אופירה.

***

"כנפיים של קרמבו" מקיימת מופע התרמה שנתי ב- 14 ביולי 2015.

במופע ישתתפו בין השאר משינה, מוקי, עברי לידר, היהודים ואתניקס.

לרכישת כרטיסים: כוכבית 9080*

>> לפרטים והזמנת כרטיסים למופע




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה