לא מחר, היום: איך להיפטר מדחיינות?

אם אתם נוטים לדחות משימות יומיומיות, אתם בחברה טובה. אבל מה זו בכלל דחיינות ואיך אפשר להתגבר עליה? המאמן לאושר ולהגשמה עצמית, ארז מזרחי, כאן כדי לעזור לכם להתניע

29/06/2015
ארז מזרחי קבלו עדכונים מארז
  • RSS

דחיינות. צילום: שאטרסטוק

דחיינות היא ללא ספק אחת הרעות החולות בעידן המודרני,ואין פלא. אנשים מוצפים במשימות, מטלות, מידע והחלטות שעליהם לקבל. דחיינות היא מנגנון של המוח שמאפשר לו להתמודד עם שטף המידע, שטף בלתי פוסק. אז איפה הבעיה? הבעיה היא שבהרבה מקרים דחיינות פוגעת בנו היות ולפעמים אנחנו דוחים דברים שחייבים להיעשות או לפחות חשובים לנו. את הדברים הדחופים אנחנו בדרך כלל לא דוחים, אלא את החשובים.אתם מכירים אנשים שלא דוחים משימות? אני לא. גם האנשים האפקטיביים ביותר מחזיקים באמתחתם יותר משימות מזמן ותשומת לב. גם אני דוחה משימות מפעם לפעם. דחיינות איפוא נהייתה מחוייבת המציאות, היא הרגל שסיגלנו לעצמנו כדי שנוכל לצלוח את היום בשלום. ואת החודש והשנה ואת החיים.

אז השאלה היא לא איך מפסיקים לדחות אלא איך דוחים את המשימות הפחות חשובות ועושים את המשימות החשובות והדחופות. ישנם שני פתרונות: הפשוט והפשוט יותר. הפתרון הפשוט יותר - מכיוון שחיפשתם פיתרון קל (כי אתם מוצפים, נכון?), כזה שאיך שאני אסיים לכתוב אותו אתם תיישמו אותו בחייכם ותפסיקו לדחות, אז יש לי אחד כזה. הפתרון הפשוט ביותר לדחיינות הוא "עשיית למרות". לעמוד מול המשימה ופשוט לעשות אותה. להיכנס עם הראש בראבאק, כמו שאומרים. הולכים בכוח לחדר כושר. זה עובד פעם פעמיים אבל זה לא פתרון ארוך טווח. רגע, עוד אל תצקצקו ותחשבו לעצמכם "נו באמת".  נכון, זה אמנם הפתרון הפשוט ביותר אבל קשה מאד ליישם אותו. אז יש גם פתרון נוסף: הפשוט. בואו ניכנס עוד קצת לעובי הקורה כדי להבין קצת יותר על דחיינות.

מה זו דחיינות?

אנשים טועים לחשוב שמקור המילה דחיינות הוא בפעולת הדחייה. הדחייה זו התוצאה. דחיינות היא בעצם "התנגדות". אנחנו מתנגדים לעשייה ולכן דוחים אותה. אנחנו מריצים בראש מחשבות כגון "זה יהיה משעמם", "זה יהיה מפחיד", "זה לא יהיה כיף". המחשבות הן רק בראשנו, הן לא קשורות למעשה עצמו, למשימה. המחשבות באות בהרבה מקרים כתוצאה מהגדרה לא נכונה של המשימה. תגידו לעצמכם את המשפטים הבאים בקול רם: "אני חייב ללכת לחדר כושר", "אני רוצה ללכת לחדר כושר", "כיף לי ללכת לחדר כושר ולהאזין למוסיקה טובה בזמן שאני מתאמן".

שומעים ומרגישים את ההבדל? זו חוויה שונה. הלא מודע שלנו הוא סוג של מכונת הרגלים, מכונה שיודעת לבצע פעולות ללא מעורבות החלק המודע. כמו נהיגה, שטיפת כלים - המכונה הזו לא אוהבת שינויים בחיים. אז אם קיימת התנגדות קלה לביצוע המשימה אנחנו מריצים מחשבות למה לא לעשות אותה, מחשבות שמובילות לסרט שלם בראש. איך לא בא לנו להיות בחדר כושר עם עוד אנשים, הבגדים הטובים שלנו בכביסה, אנחנו כבר עייפים היום וכולי. קול אחד בראש מדבר על הרווח מהליכה לחדר הכושר, הקול האחר מדבר על המחיר של ללכת. ולמה יש דילמה? בגלל צורך חזק שאנחנו מצמידים להליכה לחדר כושר: "אני חייב להתחטב, חייב לרדת במשקל, חייב להתחזק" - חייב. מומלץ לומר לעצמנו: "אני לא חייב, אני יכול ללכת לחדר הכושר" - בכל זאת יש לכם בחירה והיא לא חובה, אפשר גם בלי, חשוב שניתן לעצמנו בחירה. לא משנה כמה השלכות יהיו אם לא נלך להתאמן. עדיין, הבחירה היא בידינו.

חשוב לאפשר להתנגדות לעלות. לא להתנגד להתנגדות. להרגיש אותה, לחוות אותה. לנשום. תראו את עצמכם נושמים ומתחברים אליה. שחקו איתה. אל תברחו ממנה. היא לא כזו רעה. הסרט שאנחנו מריצים בראש על הליכה לחדר הכושר רע יותר מהמציאות האמיתית שם.

אז איך נתמודד עם ההתנגדות הקרויה דחיינות?

נתמקד ברגש חיובי שיעזור לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים. תשאלו את עצמכם: "האם אני יכול לאפשר לעצמי להתלהב מהמשימה?" - תמצאו משהו שיעזור לכם להתלהב מהמשימה (למשל בחדר כושר: מוסיקה, נוף, חברים). שבו במקום שקט ודמיינו את עצמכם עושים את הדקות הראשונות של המשימה. דמיינו את עצמכם מתלהבים, מתרגשים, כאילו זו הפעם הראשונה שאתם הולכים לחדר כושר. דמיינו את עצמכם בסיום המשימה. איך אתם חוגגים את העשייה.

תלמדו לצפות בדחיינות שלכם מהצד מבלי לשנות אותה, מתוך מקום של קבלה.זה יוביל לכך שרוב הדחיינות תיעלם, בעיקר בגלל שהדבר עולה למודעות שלכם. נקודה חשובה נוספת, אם החלטתם "לעשות למרות", תתחילו בצעד קטן. לא להסתער ולהתייאש שוב. צעדים קטנים מאפשרים להתמודד טוב יותר עם ההתנגדות. חשוב להבין, שדחיינות אינה חיידק. לא ניתן לטפל בה בעזרת תרופה. מדובר בהתנהגות שהמוח שלנו בורא ולכן הפתרון חייב להיות מספיק מתוחכם ועם זאת פשוט ליישום.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה