עין גדי- הסיפור הזוכה

הילה ביטון כתבה את הסיפור הזוכה בתחרות 'סיפורי חברות' של סלונה בשיתוף מלון 'עין גדי'. נחשו במה היא זכתה

10/01/2011
באנו ליהנות קבלו עדכונים מבאנו ליהנות
  • RSS
» עין גדי. צילום: יח"צ

ב-12 בדצמבר נפתחה ב'סלונה' תחרות סיפורים בנושא חברות טובה בחסות מלון 'עין גדי'. הסיפורים נשלחו למערכת, ומתוכם נבחר הסיפור הזוכה:

>> מאת הילה ביטון

לפני קצת יותר מ-5 שנים, התמזל מזלי להכיר 4 בנות (עם 3 חתולים ושני כלבים), במקום עבודה אחד שכוח אל במדינת תל אביב. אז רק התחלנו את דרכן בעולם השיווק. אז לא ידענו כמה נהיה חברות טובות.

לפני קצת יותר מ-5 שנים, אחרי תואר ראשון, החלטתי שאני רוצה להיות מנהלת מותג. הדרך לשם רצופה כוונות טובות ואנשים עם תואר ראשון שעובדים היום בשרות לקוחות של סלקום. אז הייתי צעירה וטיפשה יותר (ובטח גם יפה יותר) והתחלתי את דרכי בתור תקציבאית. להיות תקציבאית זה קצת כמו לעבוד בספינת עבדים של פעם: את נכנסת בבוקר לעבודה ולא ממש יודעת מתי תצאי משם ובאיזה מצב צבירה. מה שבטוח- אור יום לא תראי וגם לא משכורת נורמלית. שם הכרתי את נעה, אפי, רווית ומיכל.

אני הגעתי מכפר סבא, נעה ואפי הגיעו מחיפה, רווית הגיעה מרעננה ומיכל בכלל מעומר. אבל אין יותר תל אביבי מאשר להיות 'לא מתל אביב'. בהתחלה בכלל לא תקשרנו: אני הגעתי לבד והתחברתי לעצמי, רוית ונעה הגיעו יחד והיו הכי מאיימות בעולם עם כל היופי התל אביבי שלהן, אפי תמיד ידעה הכל (ומי רוצה להיות חברה של מישהי שיודעת הכל?) ומיכל הגיעה כמעט שנה אחרי כולנו.

הכל התחיל מארוחות צהריים

אחרי חצי שנה הבנו שכרגע זה מה שיש לנו, גם ככה לא ממש ראינו את הבית אז התחלנו לדבר קצת.  אחרי שנה התחלנו להביא ארוחות צהריים יחד. אחרי שנה וחצי כל אחת קיבלה שם חיבה ואחרי שנתיים הפכנו להיות חבורה.

שמות החיבה הולכים איתנו עד היום, הם כמעט רק שלנו, זר לא יבין ולרוב אנחנו מוצאות את עצמנו מסבירות. נעה קיבלה את השם נעית, רווית קיבלה את השם רווה, אבל את שני אלו לא ממש צריך להסביר. אני קיבלתי את השם עובש כשבטיול למפעל מים מינרליים בצפון מצאנו מדבקות עם המילים עובש, ירוקת וריח אחר, ואיכשהו עובש 'נדבק'. אפי קיבלה את השם אפונית כי ירוקת זה לא קליט כמו עובש. ומיכל קיבלה את השם מיצי שלא ברור למה, אבל כשהיא הגיעה ועוד לא החלטנו אם היא יכולה להצטרף לחבורה שלנו, אפי הייתה בטוחה שיש לה קול של חתול.

בתוך ארוחות הצהריים התחלנו לדבר על העולם שבתכלס היה מורכב אז (כמו היום פחות או יותר) מהעבודה שלנו ומבנים. למרות שהעבודה היה מה שחיבר אותנו, ממש (אבל ממש) לא מעניין לדבר עליה. על בנים לעומת זאת...עד היום לא מיצינו.

יש עוד אלף כמונו, אבל...

אז בעצם תשאלו, על מה הסיפור? יש בטח עוד אלף חבורות כמונו. אני לא ממש יודעת על מה הסיפור בשבילכם (או למה אני כותבת אותו, כשנעה היא בעצם סופרת ואפי כמו שאמרתי, יודעת הכל), אני רק יודעת מה הוא בשבילי.

זה סיפור על חמש נשים שונות לחלוטין זו מזו, בעיר שמעודדת פרידות- שמצאו אחד את השני ונשארו יחד, למרות שהיה קל יותר להתנתק. זה סיפור על חמש נשים שחיפשו את עצמן בשוק העבודה, שהתחילו בתור שלוש תקציבאיות, קופירייטרית ואשת קריאייטיב על ספינת עבדים שיווקית והיום הן 3 מנהלות מותג, סופרת וסמנכ"ל קריאייטיב בחברות מובילות בארץ.

זה סיפור על חמש צעירות שעברו יחד אכזבות, כאב לב, טיולים, חיפוש עצמי שלא נגמר, שיחות לילה, ארוחות בוקר, אלכוהול, מסיבות ועוד אלכוהול והפכו לחמש נשים שיש להן סיפור. זה סיפור על חמש רווקות שחיפשו ומחפשות אהבה אבל עכשיו כבר יש להן שני ילדים ועוד כאלו בדרך.

זה סיפור על תמיכה, פרגון, ברוגז, שולם והמון אהבה.
זה הסיפור שלנו.

>> הילה ביטון זוכה בסוף-שבוע חברות במלון עין גדי יחד עם שלוש חברות, שם הן יהנו ממגוון טיפולים מפנקים, כניסה לחמי עין-גדי, סיור מודרך בגן הבוטני הסמוך, הופעה חיה ועוד מגוון פעילויות.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה