אושר בטרומית: הגדלת מס' ימי החופש לשכירים

מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה טרומית את הצעת החוק של ח"כ רחל עזריה להגדלת מס' ימי החופשה לשכירים, כבר מהשנה הראשונה, מ-10 ל-12 ימים והגדלה משמעותית החל מהשנה החמישית

15/10/2015
ח''כ רחל עזריה קבלו עדכונים מח''כ רחל
  • RSS

ח"כ רחל עזריה. צילום: יח''צ

לפניכן חידה:

מה משותף למועדים הבאים? ל"ג בעומר, שושן פורים, חנוכה, השבוע שלפני פסח, איסרו חג והגשר בין יום כיפור לסוכות?

התשובה: הזעקה העולה בקרב הורי ישראל - איך אפשר להתמודד עם כל כך הרבה ימי חופש? אני צריכה לעבוד! כמה אפשר לנצל את ההורים?! אין לי כסף לעוד קייטנות!

 צודקים.

ניסיתי לשחזר את חווית הילדות שלי ולחשוב מדוע כשהיינו ילדים זה לא היה כך. הרי ימי החופשה בבתי הספר לא השתנו באופן דרמטי. אמי לא היתה מורה, אלא עובדת סוציאלית, כך שימי החופשה שלה לא היו מותאמים לחופשות בתי הספר. ככל שבדקתי יותר ויותר הגעתי למסקנה פשוטה: להורים שלנו היו הרבה יותר ימי חופשה משיש לנו כיום. מדוע?

חוק ימי חופשה ומנוחה נקבע ב- 1951, כששוק העבודה בישראל היה אחר לחלוטין. לפי אותו חוק, עובד זכאי לעשרה ימי חופשה בשנה (בהנחה שעובד חמישה ימים בשבוע). החל מהשנה החמישית באותו מקום העבודה מתחיל העובד לקבל ימי חופשה נוספים מדי שנה עד שבשנה ה-14 יש לו 20 ימי חופשה, שזה כמעט חודש חופש. למי שעובד באותו מקום עבודה במשך 15-20 שנה, החוק הוגן וטוב, וזו היתה המציאות בשנות ה-50.

אבל היום שוק העבודה שונה לחלוטין. ממוצע תחלופת מקום עבודה בגילאי 25-40 הוא בערך ארבע שנים. מבינים את המשמעות? כל ארבע שנים אנחנו מחליפים מקום עבודה וכך לא מצליחים להגיע לשנה החמישית הנכספת בה גדלה מכסת ימי החופשה.

בדיוק בגלל זה, הצעתי תיקון לחוק ימי חופשה שבא לתקן את הפער המשמעותי בימי חופשה שיש לנו לעומת מה שהיה להורינו. ההצעה שלי, שהונחה בכנסת וזכתה לתמיכת כל סיעות הבית, אומרת שנתחיל עם 15 ימי חופשה (שלושה שבועות ברוטו) ואת הימים הנוספים נאגור בשנים הראשונות לעבודה ולא בשנים המאוחרות. התיקון שלי בסך הכל מתאים את רוח החוק של שנות ה-50 למציאות של ימים האלה.

כמובן שאני מזדהה עם המאבק להתאמת ימי חופשות מערכת החינוך לשוק התעסוקה. זהו צורך הכרחי והייתי שותפה לכך בתפקידי הקודם כסגנית ראש העיר ירושלים, כשותפה למחאת העגלות וכאמא, אבל אני מציעה שנסתכל על האתגר לא רק מכיוון מספר ימי החופשה של הילדים, אלא גם מכיוון המעסיקים ותרבות העבודה שלנו ההורים. נכון, זה ידרוש מאמץ משותף של כולנו, אבל אנחנו לא חוששים ומוכנים לעבודה.

>> לעצומה למען קיצור החופש 

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה