"חגיגה לעיניים": בסלון עם אפרים קישון

אנשי הקולנוע הישראלים לקחו חלק ענק בעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. עכשיו הם כולם מתייצבים, חיים ומתים, ומופיעים בסדרה חדשה שסוקרת חמישה עשורים של יצירה קולנועית מקומית

18/06/2015
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

חגיגה לעיניים. עלמה הפקות

איך תוחמים 50 שנה של קולנוע ישראלי בעשרה פרקים של סדרת טלוויזיה?

זו השאלה הראשונה שעולה עם עליית הסדרה ״חגיגה לעיניים״, הסוקרת את הקולנוע הישראלי מראשיתו ועד היום ותוקרן החל מיום ראשון הקרוב בערוץ 1.

הסדרה חושפת את הסיפורים שמאחורי הקלעים ומפגישה את הצופים עם האייקונים התרבותיים עליהם ״גדלה״ החברה הישראלית, זו שבתמורה עיצבה את השפה הקולנועית בראשית ימיו של המסך הגדול בישראל.

טשטוש הגבולות בין הזהות היהודית בגולה ובין הזהות הישראלית המתהווה איפשר לעצב תרבות קולנועית מקומית בעלת מאפיינים ייחודיים, ועל כך מיטיב להצביע הפרק הראשון בסדרה, העוסק באפרים קישון.

קישון, שדומה כי נגע בצורה מדויקת בפסיפס הזהויות הישראלי, הצליח ליצור מבע קולנועי שהיה ה"מפתח" העתידי להצלחת הקולנוע בישראל. בנו, הווטרינר רפי קישון, מעיד כי המשפט שליווה את אביו בחייו, ונראה כי ניכר היטב ביצירתו ככותב וכבמאי, היה "אדם אינטליגנטי מסוגל לעשות כל דבר בצורה מוצלחת".

בפרק הראשון יפגוש הקהל במיטב האמנים שהיו חלק מיצירות המופת הקולנועיות של קישון – "סלאח שבתי", "תעלת בלאומילך" ו"השוטר אזולאי". מרגש במיוחד הוא המפגש עם מי שנשארו צעירים לנצח על המסך אך הספיקו להתבגר בחיים האמיתיים דוגמת חיים טופול, ואולי המרגשת ביותר היא ניצה שאול, המספרת על עבודתה עם שייקה אופיר עם להט וברק בעיניים.

המפגש החטוף עם דמותו של קישון, כפי שהיא עולה ומצטיירת מתוך הזכרונות האישיים של השחקנים ואנשי הקאסט, מייצרת פרופיל חווייתי לדמותו שיאפשר ללמוד הרבה על היוצר גם למי שלא הכיר היטב את חייו ופועלו.

פלירטוט גבולות הזמן בין אלו שחתומים על שלמות היצירה הקולנועית בעבר, ובין שאלות של רלבנטיות ותוקף היצירה בהווה, הופכים את הפרק הראשון למסמך מרתק ומרגש בו זמנית. לצד דור המייסדים, ניצבים במאים מצליחים בני הדור החתך, ביניהם בולט אבי נשר, אבל גם שמי זרחין ורשף לוי שופכים אור ותובנות מפרספקטיבה קולנועית ואישית.

את הפרק מלווה, מלבד אנשי הקולנוע, גם הביוגרף של אפרים קישון, ירון לונדון, ששוזר בו קטעי ארכיון נדירים וספוגי נוסטלגיה. מקטעי הסרטים עולות תחושות של ראשוניות, אותנטיות והתלהבות, והן אלה שבעיקר ממגנטות את הצופה.

מותם של חלק מהמרואיינים בסדרה במהלך הצילומים (מנחם גולן שמופיע בפרק הראשון ואסי דיין שמופיע בהמשך), שופך נופך נוסטלגי נוסף על הסדרה כולה, מהדק את האותנטיות התיעודית, ומדגיש אף יותר את הצורך להנציח את מי שהותירו את חותמם.

עם זאת, ולמרות הגיוון במרואיינים, בקטעי הסרטים ובניסיון לחבר בין עומק להומור, שורה על הגשת הפרק אווירה רשמית מאוד, אולי כתוצאה מהקריינות המלווה ואולי מהניסיון לתמצת את המחקר לקפסולה של פרק טלוויזיוני שדורשת בליעה של הרבה מדי חומר בפעם אחת.

לסיכום, ״חגיגה לעיניים״ היא סדרה חשובה ומגוונת כשכמו כל סיפור אפשר היה לספר מתוך נקודות תצפית שונות. הצילום הנקי והבחירה ב״עדים״ לחוויה הקולנועית-ישראלית, ואופן הגשת ועריכת העדויות, סוללים דרך לחוויית צפייה רוויית נוסטלגיה ובעיקר למפגש אישי, פנים אל מול פנים בסלון הביתי, עם גיבורים שקשה לשכוח.

***

הסדרה "חגיגה לעיניים" של אריק ברנשטיין, שי להב, יאיר רוה ונואית גבע תשודר החל ביום ראשון 21.6 ב-20:00 בערוץ הראשון




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה