מִכְתְּבֵי אַהֲבָה | מוֹטִי דַנוֹס

27.10

אַהֲבָה שֶׁלִּי,

הַלַּיְלָה כָּרַתְנוּ בְּרִית. אֲנִי עִם גּוּפֵךְ. אַתְּ עִם גּוּפִי. אֲנִי עִם הֲוָיָתֵךְ. אַתְּ עִם הֲוָיָתִי. אֲנִי עִם בִּטְנֵךְ. אַתְּ עִם זִכְרִי.

קִבַּלְנוּ אֶת הַבְּרִית מֵהַשָּׁמַיִם. מִשְּׁרִירֵי הַיְּרֵכַיִם.

כָּךְ שָׁכַבְנוּ לָנוּ עַל הָרִצְפָּה, בְּהַנְשָׁקָה מַלְאָכִית, פּוֹעֲמִים וְרוֹטְטִים, סוֹעֲרִים וְאוֹהֲבִים, לֹא מְסֻגָּלִים לְהִנָּתֵק. חָתַמְנוּ אֶת הַבְּרִית בִּלְשׁוֹנֵנוּ, לִטַּפְנוּ אֲרֻכּוֹת עִם רִיסֵינוּ, נָשַׁמְנוּ עָמֹק לְרֵאוֹתֵינוּ.

הִשְׁלַמְתִּי אוֹתָךְ.

יָדַעְתִּי יָפְיֵךְ.

הִתְאַחַדְנוּ.

זוֹ אַהֲבָה מֶנְטָלִית, שֶׁהֵחֵלָּה בְּהַעֲרָכָה מִקְצוֹעִית. זוֹ חִבָּה חֲבֵרִית, בַּעֲלַת פָּן שֶׁל עֶזְרָה וּפִרְגּוּן הֲדָדִי, שֶׁמָּצְאָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבַת הַיְּצִירָה הַטֶּקְסְטוּאָלִית. זוֹ אַהֲבַת הָרִגּוּשׁ, אֲשֶׁר מְלֻוֵּה בִּתְשׁוּקָה גּוּפָנִית עַזָּה. זוֹ אַהֲבַת הַיֹּפִי, עַל גְּוָנָיו הַזְּהֻבִּים וְהָאֶסְתֶּטִיִּים. זוֹ אַהֲבַת הַחַיִּים, עַל שְׁלַל מַטְעַמֵּיהֶם. זוֹ אַהֲבַת הַצְּחוֹק הַמְּשַׁחְרֵר, אַהֲבַת הַחִבּוּק, הַחֹם וְהַבִּטָּחוֹן. זוֹ אַהֲבַת אֵלַת הַהַשְׁרָאָה. זוֹ אַהֲבָה מַפְתִּיעָה וְסוֹחֶפֶת. אַהֲבַת הַמּוּסִיקָה, הַחוֹדֶרֶת אֶל הַנֶּפֶשׁ.

זוֹ אָהֲבָה רַב-מְמַדִּית.

אָהֲבָה עִם תּוֹחֶלֶת חַיִּים שֶׁל כּוֹכַב לֶכֶת.

אַהֲבָה פְּלָנֶטָרִית.

זוֹ אַהֲבָתִי אֵלַיִךְ.

לֹא אֶשְׁכַּח עַד יוֹמִי הָאַחֲרוֹן אֵיךְ קוֹלֵךְ לָחַשׁ לִי אֶת שְׁלוֹשׁ הַמִּלִּים - ״אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ״ - שֶׁכֹּה רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ, מָתַי לָחַשְׁתְּ אוֹתָן, כֵּיצַד נָעוּ בְּאִטִּיּוּת הַהֲבָרוֹת בִּלְשׁוֹנֵךְ, כַּמָּה יָפָה הָיִית, כַּמָּה הִתְרַגַּשְׁנוּ.

"אַתָּה כָּל כָּךְ רַק שֶׁלִּי״, "מַדְהִים לָנוּ״, "כֵּיף אִתְּךָ״ - בִּצְרוֹרוֹת יָרִית אוֹתָם. מִשְׁפָּט וְעוֹד מִשְׁפָּט, מְבַקְּעֵי רְקָמוֹת, מְמִסִּים וְחוֹדְרִים. אָז דְּעִי שֶׁאַתְּ גּוֹמֶרֶת לִי אֶת הַמִּלִּים, מְנַצַּחַת לִי עַל הַנְּשִׁימוֹת. תָּאַי שֶׁלָּךְ. אֲנִי רַק רוֹצֶה לִהְיוֹת אָח לְצִלֵּךְ, קָרוֹב מַסְפִּיק לְהַקְשִׁיב לְמַחְשְׁבוֹתַיִךְ. לֶאֱהֹב. לְהָכִיל כַּמָּה שֶׁאוּכַל.

לֹא נִמְסְרָה לִי הַדֶּרֶךְ לְתָאֵר בְּמִלִּים אֶת הָעָצְמָה וְהָעֹנֶג כְּשֶׁהוֹבַלְתְּ אֶת יָדִי לָחוּשׁ אֶת חֻמֵּךְ. כֵּיצַד נִפְתַּחְתְּ וְעָטַפְתְּ בְּאַהֲבָתֵךְ. עָצְמַת עֵינַיִךְ לְהִתְמַכֵּר לְלִטּוּפַי, לִנְשִׁיקוֹתַי, לַמִּלִּים שֶׁזָּרְמוּ מִמֶּנִּי לְאָזְנַיִךְ. אַתְּ מַפְרָה אוֹתִי. אֲנִי מְהֻפְּנָט מִמֵּךְ.

לֹא נִצַּחְתִּי אוֹתָךְ, יָפָתִי.

אַהֲבָתֵנוּ מֻמְּשָׁה בְּדֶרֶךְ מְרַגֶּשֶׁת וּקְסוּמָה.

אַהֲבָתֵנוּ הִיא הַמְּנַצַּחַת הַגְּדוֹלָה.

אֲנִי

>> לעמוד הפייסבוק של מוטי דנוס