פייסבוק- השטן התורן

התאבדות של נער, אונס קטינה- זוועות קורות במציאות, פייסבוק רק משקף אותן. להאשים אותו זו טעות מזיקה וטיפשית

06/01/2011
אתי דרייפוס קבלו עדכונים מאתי
  • RSS
» אמא'לה, פייסבוק! אילוסטרציה: סלונה

פייסבוק עושה הרבה רעש. בשני סיפורים עצובים שקשורים בבני נוער הוא משחק את התפקיד הראשי. באחד, נערה נאנסה, ובשני, נער התאבד. המודאגים טוענים שפייסבוק הוא השטן. הוא זה שיצר את התנאים. שם הכירה הנערה את האנשים איתם קיימה יחסי מין בהסכמה ושלא בהסכמה, ושם העבירו חבריו של הנער המתאבד את המסרים שדחקו בו לעשות את המעשה הנורא. זה כמובן, לא נכון. אבל קל יותר לחפש את השטן, ופייסבוק הוא השטן התורן.

הרשת החברתית היא שום דבר חוץ מרשת החברתית. היא הייתה קיימת עוד לפני המצאת הגלגל. המארג של אנשים שחיים יחד. לחלק מן האנשים המארג הזה נעים ורך ומקבל ותומך, ולחלק רשת קורים דביקה והרסנית. את ההבדל לא עושה האינטרנט. את ההבדל עושה האישיות של האדם. אותו גרעין פנימי שקובע שגם אנשים שנולדו לאותם שני הורים ובאותם תנאים, יחוו את החיים אחרת לגמרי זה מזה. מה שהאינטרנט עושה, זה בסך הכל שיקוף של המציאות.

הבעיות הן של אנשים, לא של האתר

הכפר הגלובלי הוא מושג שחוק, שטומן בחובו את הרעיון שכל העולם הפך לכפר אחד. זה דבר טוב. לנון היה ממש מאושר לראות את החזון שלו מתממש. אין גבולות, אין מדינות, כולם בפייסבוק, כמו שכולם באו פעם לפאב היחיד בעיירה. קורים שם הרבה דברים טובים. יחסים בין בני אדם זה דבר חשוב. הבדידות היא אבי אבות הטומאה, ואם פייסבוק מצליח לעמעם קצת את התחושה הזו בעולם שבו איש עם הלפ טופ שלו בדד ישכון, מה טוב. אבל קורים שם גם דברים אחרים, ממש כמו בכפר ההוא הקטן והנידח. יש מישהו ששואל את נפשו למות וההתנהגות של הסביבה כלפיו משקה את זרע הפורענות, ויש מי שמחפשת אהבה בצורת סקס מכל דיכפין. בחיים כמו בחיים.

האשם המיידי

בכל פעם שניתנת לנו ההזדמנות לעשות בדק בית פנימי, לשאול שאלה נוקבת, לכוון את הזרקור למקום הנכון, אנחנו מפספסים את ההזדמנות. הרבה יותר קל למצוא את האשם המיידי. לייחס תכונות דמוניות לפייסבוק, זה במקרה הקל פספוס אווילי. ברור שאפשר לתלות את האשם בקלות ובמיידיות של העברת המסרים, אבל באותה המידה שקל ומיידי להתחבר להרס, קל ומיידי להתחבר לריפוי. על כל סוטה מרושע ברשת יש עשרה אנשים מלאים טוב, שלא לומר מטפלים נגישים, וכמו תמיד, הבחירה בידינו. קשה ככל שזה נשמע, הבחירה החופשית היא בעצם הרעיון שהכי קשה לנו להתמודד איתו. אנחנו רוצים להיות חופשיים, אבל לא מוכנים לשלם את המחיר. מחיר החופש הוא הנכונות לא להטיל את האחריות על אף אחד אחר. וכן, לעזור למי שקשה לו, אבל בידיעה הברורה שלא תמיד זה אפשרי.

>> מתוך הבלוג של אתי דרייפוס- כתוב בקרח




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Offer Rach 06/01/2011

    מהכותרת כבר ידעתי זו את…. אתי … אסתר דרייפוס

    את יודעת מה הבעייה האמיתית
    הבריחה מהאחריות האישית
    יותר קל להאשים אחרים
    הכי קל להאשים
    גלמים
    או מערכות מסרים שפתוחות לאנשים טיפשים
    את הש”ג הכי קל
    לסלק

    שוב כתבת נפלא
    אתי היקרה 

  • תמונה אישית לימור שיפוני 07/01/2011

    היי אתי, אכן התופעות החברתיות היו קיימות מתמיד. אלא שפייסבוק כן הביא כמה אפשרויות שלא היו קיימת קודם לכן והמרכזית מביניהן – הוא הפך את הכל לקל מדי.
    בברכה,

בחזרה למעלה