משרד המדע: תת-ייצוג של נשים באקדמיה

על אף שאחוז הנשים שמסיימות דוקטורט בישראל הוא מהמובילים בעולם, הוא הולך ופוחת ככל שעולים בסולם האקדמי ברוב המחלקות באוניברסיטה ובפרט במחלקות למדעים מדויקים

08/06/2015
אושיק פלר גיל קבלו עדכונים מאושיק
  • RSS

תת-ייצוג של נשים באקדמיה. צילום: שאטרסטוק

דוח חדש של משרד המדע שהתפרסם אתמול מציף פעם נוספת את הנתונים המאוד מטרידים, לפיהם ב-37% (!) מכלל המחלקות באוניברסיטאות בישראל קיים תת-ייצוג של נשים, כלומר כ-20% נשים בלבד בקרב הסגל האקדמי (הדוח בחר שלא להתייחס למצב שבו נשים מיוצגות בשיעור של פחות מ-50% ככלל, שגם אותו יש להגדיר כתת-ייצוג). תת הייצוג חמור במיוחד בתחומי המתמטיקה, פיזיקה והנדסה, אך קיים גם במחלקות רבות בתחומי הרוח והחברה. בסקירה נמצאו 20 מחלקות שאין בהן ולו חברת סגל אחת בלבד!

עיקרי הדוח הועברו אלי מאת משרד המדע, טכנולוגיה וחלל והם מבוססים על סקירה שבוצעה על ידי המועצה לקידום נשים במדע בראשות פרופ' נורית ירמיה, המדענית הראשית של משרד המדע. מהסקירה עולה כי ב-93% מהמחלקות בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה, ומדעי המחשב קיים תת-ייצוג חמור לנשים, כך גם ב-74% מהמחלקות בתחום המדעים הפיזיקליים, 72% מהמחלקות בתחום ההנדסה ו-41% מהמחלקות בתחום המדעים הביולוגיים.

הבעיה אינה פוסחת גם על מחלקות מדעי הרוח, בהן 52% מהמחלקות סובלות מתת-ייצוג, ועל מחלקות בתחום מדעי החברה, בהן תת-הייצוג קיים ב-22% מהמחלקות.

ככל שעולים בדירוג האקדמי מספר הנשים הולך ומתמעט - מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המנין. בשנת הלימודים תשע"ב, שיעור הנשים בסגל האקדמי בדרגת פרופסור מן המניין היה 16% בלבד, לעומת 84% גברים. זאת, על אף יתרון מספרי למסיימות לימודי דוקטורט מכל התחומים.

בעשורים האחרונים חל גידול משמעותי בשיעור הנשים הלומדות במוסדות להשכלה גבוהה והן מהוות יותר מ-50% מהלומדים במוסדות אלו; שיעור הנשים הלומדות לתואר ראשון, שני ושלישי עולה על 50%, כלומר, בתארים אלו יש יותר סטודנטיות מסטודנטים, אבל למרות הגידול המתמשך והאחוז הגבוה של נשים הלומדות עד לתואר שלישי (תואר ד"ר), ככל שעולים בסולם האקדמי אחוזן הולך ופוחת והגברים מהווים רוב מוחץ בסגל האקדמי הבכיר.

ישראל היא בין המובילות בעולם בשיעור הנשים בקרב בוגרות תואר שלישי, אבל היא בתחתית רשימת המדינות באירופה בשיעור השתתפות נשים בסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות.

ונושא השתלבותן של נשים באקדמיה עולה בשנים האחרונות לא פעם, גם בכנסת. נדרשו לכך וועדות החינוך, הוועדה לקידום מעמד האישה, וועדת המדע - כולן וועדות כנסת שדנו בנתונים שפורסמו בשנים האחרונות בעקבות דוחות, סקירות ומחקרים שונים. גם משרד המדע שפרסם את הדוח החדש מכיר את הנתונים האלה.

בפברואר 2012 קיבל המשרד דוח שהוכן עבורו בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא "קידום נשים במדע" ותמונת תת-הייצוג שהוצגה בו הייתה דומה. דוח נוסף הוכן לקראת דיון שהתקיים בינואר 2014 בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת הקודמת. נושאו של הדוח דומה לקודם - "נשים במדע" - והוא מציג נתונים על השתתפות נשים במסלולים מדעיים וטכנולוגיים במסגרות השונות, ממערכת החינוך ועד לצבא ולאקדמיה. קדמו לאלה בעבר גם דיונים אינספור בכנסת ושנת 2002-2003 אפילו הוכרזה כ"שנה לקידום הנשים במדע, באקדמיה ובמו"פ התעשייתי".

הסיבות למצב הנתון הן רבות. על שלל החסמים העומדים בפני נשים יש להוסיף גם הטיה מגדרית, שלעיתים אף אינה מודעת. פרופ' נורית ירמיה, שביצעה את הסקירה שפורסמה היום, אומרת: "מדובר במשולש קסמים: שיעור הנשים הנמוך מעביר מסר כי קריירה באקדמיה היא טריטוריה גברית, מה עוד שהמחקר כבר הוכיח שקיימת הטיה מגדרית לא מודעת באוניברסיטאות ושנשים לא מגישות עצמן למשרות מתוך סברה מוטעית כי אין להן סיכוי. יש להציב יעדי גיוס ריאליים לאוניברסיטאות ולגייס נשים באופן פרו-אקטיבי הכולל גם  פניה ישירה אליהן. חשוב לציין כי גיוס מסוג זה אינו מתפשר על טיב המועמדות בכל הנוגע למצוינות אקדמית או מדעית".

שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, דני דנון, אמר היום בעקבות פרסום הסקירה כי "מדובר בעוול היסטורי שיש לתקן למען השוויון, למען תועלת החברה, למען התרומה לכלכלה ולמען העשרת הידע המדעי".

אז מה היה לנו כאן?

מעט מדי נשים בסגל האקדמיה ומעט מדי מעשים ותכניות לשינוי, בוודאי לפי מבחן התוצאה. אין די בהצגת תמונת מצב. דיונים בוועדות הכנסת יכולים להיות רק שלב ראשוני בהתנעה לתכניות. הגיע הזמן לעבור משלב איסוף הנתונים לשלב המעשים.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה