למה נשים סובלות יותר משלפוחית השתן?

שלפוחית השתן אצל נשים בעלת מבנה אנטומי שונה מגברים, ולכן בעיות כמו דליפה, דחיפות ותכיפות במתן שתן הן שכיחות יותר אצל נשים. איך ניתן לטפל בבעיות אלו?

31/05/2015
ד''ר מני אלקלעי קבלו עדכונים מד''ר מני
  • בדואר
  • RSS

למה נשים סובלות יותר משלפוחית השתן? צילום: שאטרסטוק

לעתים נדמה כי תלונות על שלפוחית השתן מגיעות בעיקר מפי נשים. האמנם? האם ומדוע שלפוחית השתן הנשית גורמת יותר צרות? מהו בכלל ההבדל בין השלפוחית הגברית לנשית? ואיך מתגברים על כל הבעיות הקשורות אליה? 

מה תפקידה של שלפוחית השתן? האם היא שונה בין גברים לבין נשים?

שלפוחית השתן מהווה את כלי הקיבול של השתן - ומווסתת את האגירה ואת ההתרוקנות של השתן. מבנה השלפוחית דומה אצל גברים ואצל נשים, אך יש הבדל עיקרי - בשופכה - הצינורית המנקזת את השתן. אורך השופכה אצל גברים נע בטווח של כ-20 ס"מ, ואילו אורך השופכה אצל נשים קצר יותר משמעותית (4-5 ס"מ); בנוסף, קיים הבדל משמעותי ברקמות העוטפות את השופכה.

בעוד השופכה הגברית עטופה על ידי בלוטת הערמונית, בחלקה הפנימי, ובהמשך הדרך היא נמצאת בתוך הפין, השופכה של הנשים כלל לא עטופה ואיננה מוגנת. הסוגר של השופכה אצל הגברים מצוי מיד לאחר הערמונית - ועוטף באופן מלא את השופכה. מאידך, לא רק שהשופכה הנשית איננה עטופה על ידי בלוטה כלשהי, אלא שהסוגר שלה, המצוי בחלק הקרוב ליציאה מהשלפוחית, עוטף אותה באופן חלקי בלבד ולא מלא.

כיצד הבדלים אלה משפיעים על בריאות מערכת השתן הנשית, בהשוואה למערכת השתן הגברית?

הבדלים אלה באורך השופכה ובמבנה הסוגר של השופכה, מסבירים מדוע השופכה הנשית עדינה יותר, פחות עמידה ויכולה לפתח התנגדות נמוכה יותר מזו הגברית.

האם נכון אפוא לומר כי נשים סובלות יותר?

בהקשר של בעיות הקשורות למערכת השתן - בהחלט כן. ההבדלים בין גברים ונשים במבנה ובתפקוד השופכה ושלפוחית השתן יכולים להסביר את הפער בשכיחות בעיות מערכת השתן התחתונה בין המינים. כל ההבדלים האלה, בתוספת העובדה כי השופכה הנשית מונחת על הקיר הקדמי של הנרתיק והתמיכה בה נפגמת עקב לידות - במהלך הלידה נוצרים קרעים והתמיכה של הקיר הקדמי של הנרתיק מתרופפת, וכך גם התמיכה בשופכה - כל אלה הופכים את שלפוחית השתן הנשית לרגישה יותר מבחינה רפואית.

בנוסף לכך, במהלך לידות נגרמים נזקים לרצפת האגן והאישה חווה לאורך חייה שלל שינויים הורמונליים. כל אלה תורמים גם הם להיווצרות בעיות במערכת השתן.

מהן הבעיות הנפוצות במערכת השתן בקרב נשים?

דליפת שתן לא רצונית מתרחשת בשכיחות גבוהה: 10%-20% בקרב נשים מתחת לגיל 50; עלולה להגיע לשכיחות עד 40% בנשים בוגרות (גיל 70-80). תכיפות ודחיפות במתן שתן, בשילוב השתנת לילה (תסמונת השלפוחית הרגיזה): שכיחה רבה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים. עם עליית הגיל, שכיחות הבעיות בערמונית גוברת בקרב גברים ואיתה מופיעים גם סימנים של שלפוחית רגיזה בגברים.

מהם הטיפולים הניתוחיים? באיזה סיכון הם כרוכים? האם ניתן לעשות שימוש בלייזר?

הטיפולים הקיימים בדליפת שתן במאמץ בנשים (דליפת שתן בעיטוש, שיעול אן צחוק) כוללים חיזוק שרירי רצפת האגן וניתוחים להשתלת מתלה מתחת לשופכה. ניתוחי המתלה, הקרויים TVT או TOT, נעשים דרך הנרתיק, בהרדמה אזורית או מקומית - והמנותחת משתחררת לביתה תוך יממה מהניתוח. התחלואה מניתוחים אלה היא תחלואה בשיעור קטן. ניתן לחזור לחיי היום יום תוך ימים ספורים מהניתוח. עם זאת, קיימים סיבוכים בשיעור נמוך בניתוחים אלה, הכוללים קושי בהשתנה, גירוי כרוני של שלפוחית השתן ופגיעה באיברים פנימיים.

בשנתיים  האחרונות הוחל שימוש בטיפולי לייזר נרתיקי לטיפול בדליפת שתן. טיפול זה הוא חדשני ונעשה במרפאה, ללא צורך בהרדמה כלל. עדיין לא קיימים מחקרים קליניים מבוקרים על הערכת יעילות טכנולוגיה זו, אולם הדיווחים הראשוניים ממספר מקומות בעולם שבהם החל השימוש בטיפול זה הם אופטימיים - ומדווחים הצלחה בשיעור 70%-80% בריפוי של דליפת שתן ממאמץ. 

מה בנוגע לטיפול תרופתי? מתי ניתן לעשות שימוש בתרופות, ללא צורך בניתוח?

הטיפולים בדחיפות, תכיפות ודליפת שתן כתוצאה מדחיפות, מתבססים בעיקר על טיפול תרופתי. התרופות, ברובן, הן תרופות ממשפחת חוסמי הקולטנים המוסקריניים, הגורמים לשלפוחית השתן להיות לא מכווצת - ולהכיל יותר שתן, מה שמאפשר להתאפק זמן רב יותר, בין השתנה להשתנה.

במקרים בהם הטיפולים התרופתיים (לרבות שילוב של מספר כדורים) אינם עוזרים, קיימות אפשרויות טיפול חודרניות יותר, הכוללות גירוי של שורש העצב הסקרלי, באמצעות מכשור מיוחד. בפעולה זו מוחדרת אלקטרודה מיוחדת לגב, באזור עצם הזנב. לאחר מכן מחברים את האלקטרודה ליצרן של גירויים חשמליים - ועקב גירוי כרוני זה, נוצרת ההשפעה על השלפוחית.

אופציה טיפולית נוספת במקרים אלה מתבססת על הזרקת בוטוקס לדופן השלפוחית, באמצעות ציסטוסקופ. טיפולים אלטרנטיביים, כגון דיקור סיני ושיאצו, יכולים לעזור גם כן בתלונות של שלפוחית רגיזה, אך המידע המדעי רפואי שבדק טיפולים אלה הוא מועט.

הטיפול בדלקות שתן חוזרות הוא טיפול מניעתי הכולל מתן טיפולים אנטיביוטיים, מיד לאחר קיום יחסי מין, או טיפול אנטיביוטי ממושך במינון נמוך.

הטיפול בתסמונת השלפוחית הכאובה כולל תרופות פסיכיאטריות שונות שנועדו לאפשר שינה, הנשללת אף היא מהחולים עקב הכאבים והדחיפות להטלת שתן; דיאטה חמורה שכוללת הימנעות ממזון חומצי, מעובד ומתובל; נטילת DMSO, תמיסה כימית המוחדרת לשלפוחית בעזרת קטטר - וניתנת במספר שטיפות לשלפוחית; וטיפול באמצעות חומצה היאלורונית, שאמורה ליצור שכבת מגן סביב דופן השלפוחית הפגוע.

ד"ר מני אלקלעי הוא מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה, המרכז הרפואי ע"ש שיבא והמרכז הרפואי ע"ש פדה, פוריה.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה