"תפוחים מן המדבר": פלקט של ייצוג חרדים

על אף הייצוג הנדיר והמדויק של חרדים מזרחים ואורחות חייהם, וחרף המשחק שובה הלב של השחקנית הראשית, איבדה מרלין וניג עניין בסרט החדש על פי ספרה של סביון ליברכט, שחוטא בכל סטריאוטיפ אפשרי

30/05/2015
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

תפוחים מן המדבר. מורן רוזנבלט, אלישע בנאי. צילום: רונן נגל

אחד הדברים שמציקים לי כשאני צופה בסרטים עלילתיים עם ייצוגי ״חרדים״, היא רמת הסטריאוטיפיות, או ליתר דיוק, אופן הטיפול בסטריאוטיפים הקיימים. כשאלה מתעצמים על מנת להעצים את סטראוטיפ ה״חילוני הטוב״ ו״החרדי החשוך״, הדבר חורה לי במיוחד.

נכון שסיפורה המקסים של סביון ליברכט (פורסם לראשונה ב-1986) שהפך למחזה פופולרי, במידה מסוימת מזמין את זה, אך טיפול קולנועי הנאמן לפואטיקה של האמנות, היה מוצא את התבנית הנכונה לשבור את המעגל הצפוי והמעט פאתטי הזה. נדמה כי "תפוחים מן המדבר" מצליח לאכזב משהו במישור האמנותי על אף הייצוג הנדיר של חרדים מזרחים על המסך- ייצוג שהוא פחות שכיח.

שלומי קוריאט, ריימונד אמסלם, עירית קפלן. תפוחים מן המדבר. צילום: רונן נגלמתוך "תפוחים מן המדבר". דיוק מירבי בעיצוב הוויזואלי (צילום: רונן נגל)

.

״תפוחים מן המדבר״ סרטם של מתי הררי ואריק לובצקי, מעמיד במרכזו את סיפור אהבתם של רבקה אברבנאל - נערה חרדית בת 19, המעיזה לשאוף רחוק ומתעתדת בשל כך, על ידי אביה ראובן (שלומי קוריאט) רודף השררה, לשאת את שאלתיאל האלמן המבוגר ואב לילדים, לבין דובי הקיבוצניק- החילוני-(אלישע בנאי) שמקבל אותה כפי שהיא ו״זורם״. המרחק העצום בין השניים מתקפל במפגש המקרי ביניהם בו ״מצילה״ רבקה את חייה והופכת לבת קיבוץ ״טובה״.

מבחינת העיצוב הוויזואלי של הייצוג, קיים דיוק מירבי. גינוני היומיום מובאים בג׳סטקולציה מדוייקת, סגנון הלבוש, התבשילים המסורתיים, תמונות של הרב עובדיה יוסף והרב כדורי בסלון, מנהגי התפילה וכדומה, אך אלה הופכים לפלקטים עם הניסיון לחדד את ״עליבות״ הדמויות במטרה להעמיק לנו הצופים את הביקורת על מנהגיהם הישנים.

ריימונד אמסלם, מורן רוזנבלט. תפוחים מן המדבר. צילום: רונן נגלריימונד אמסלם, נוכחות דומיננטית; ומורן רוזנבלט, שובת לב. מתוך "תפוחים מן המדבר". צילום: רונן נגל

.

כאן הסרט, על שלל דיוקיו האתנוגרפיים, מאבד עניין. הוא נדוש, גדוש ו״טובע״ בדבק הסטראוטיפי הזול והזוועתי של הצופה, הממוקם לכתחילה בעמדת ה״מתנשא״ ומהמקום הזה קשה לאהוב, לחמול או באמת לכעוס על הגיבורים.

מי שמצילה את הניסיון לתרגם את הסיפור למבע קולנועי היא הגיבורה הראשית רבקה, בגילומה שובה הלב (ממש התאהבתי) של מורן רוזנבלט. היא מרוכזת, זורמת ואמינה גם כשהקאסט סביבה סובל מיומרנות. גיבורה נוספת שמשדרת אמינות היא ריימונד אמסלם בתפקיד ויקטוריה האם, שעל אף התפקיד המורכב לא מאבדת מנוכחותה הדומיננטית.

>> לצפייה בטריילר של "תפוחים מן המדבר"

 הסטריאוטיפים בסרט לא פוסחים על אף דמות וחלות גם על הייצוג החילוני של הדמויות. סיפור האהבה המרגש נצבט בקו התפר בין הדמויות והייצוגים השונים ופוגם באמינותם ומה שמסייע בסופו של דבר לקוהרנטיות הקולנועית זה הצילום המדוייק והנקי של אמנון זלייאט.

לסיכום נשאלת השאלה, האם סיפור דומה על בעלת תשובה שנקלטת בעולם החרדי היה מתקבל בהבנה קולנועית?

***

כוכבים: 3
מדד מרלנה: עובר פלוס-מינוס




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה