האמצעי כן קובע

המצאת הגלולה נחשבת בעיני רבים לסמל של שחרור מיני ושליטה נשית בגוף, אך גם לה יש תופעות לוואי שמשפיעות על ההנאה המינית של האישה. יש עוד אפשרויות

03/01/2011
מערכת סלונה קבלו עדכונים ממערכת
  • RSS
» בשימוש בקונדום, השליטה על המניעה היא של הגבר

כותבת אורחת: הד"ר ליאורה אברמוב

עד סוף המאה ה-17 האמינו באירופה כי אישה חייבת להגיע לאורגזמה על מנת להרות. במאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19, עם עליית ההשפעה הכנסייתית – נאסר על נשים ליהנות ממין, ואישה שנהנתה ממין נחשבה לזונה. רק בשנות ה-50 של המאה ה-20, בזכות המחקרים של פרויד, קינסי, מאסטרס וג'והנסון, חל שינוי חברתי חיובי בהתייחסות לאורגזמה.

המצאת הגלולה

אלפרד קינסי הימם בשנת 1948 את אמריקה השמרנית במחקר שנערך בקרב אלפי נשים, ומצא שנשים מאוננות, נשים יכולות להגיע לאורגזמה, ושיש עלייה יציבה ומובהקת במספר הנשים שיכולות להגיע לאורגזמה ביחסיהן עם בעליהן. מחקר זה, ואחרים, הובילו למהפך תפיסתי בנוגע למיניות האישה.

את הרעיון לאמצעי מניעה הורמונאליים הגתה מרגרט סאנגר- לוחמת דגולה לזכויות האישה ולהגבלת הילודה, שהקימה מרכזים לתכנון משפחה עוד ב- 1916. הגלולה הראשונה למניעת היריון הושקה בארה"ב ב-1960. עד אז, החרדה מהיריון לא רצוי גרמה לכך שהאישה הייתה טרודה ומתוחה בזמן יחסי מין ופחות מרוכזת מינית, וזה כמובן גרם לירידה בהתעוררות המינית, לירידה ביכולת להגיע לאורגזמה ולירידה בתשוקה המינית. למעשה, חרדה זו פגעה בכל הפרמטרים של תפקוד מיני תקין.

בתחילת שנות ה-60 אושרה הגלולה חוקית, אך לנשים נשואות בלבד. בסוף אותו עשור חל שינוי דרמטי, וגם נשים רווקות הורשו להשתמש בה. השימוש בגלולה בקרב צעירות ורווקות העלה את גיל הנישואים, הוריד את שעור הילודה והעלה את שיעור הנשים האקדמאיות ובעלות הקריירה (שעור הנשים במקצועות כמו משפטים, רפואה, וטרינריה, הנדסה ועוד - עלה פי שלושה).

שחרור מיני = נטל חדש

המצאת הגלולה למניעת היריון נחשבת בעיני רבים לסמל של שחרור מיני ושליטה נשית בגוף, לעומת שיטות כמו משגל נסוג וקונדומים – כשהשליטה על המניעה היא של הגבר, או אמצעי חיץ המוחדרים לנרתיק כמו דיאפרגמה וקוטלי זרע לאישה. המעבר לגלולה שחרר את האישה מדאגה להיריון לא רצוי ואפשר לה ליהנות מהמין ובכך גם לפתח את מיניותה.

ברם, הכנסת הגלולה והשחרור המיני יצרו נטל חדש על הנשים: נוצר לחץ לקיים יחסי מין בשלב יותר מוקדם במערכת היחסים, הגברים ציפו לנשים יותר משוחררות והרפתקניות מבחינה מינית, וכך נוצרה הציפייה שהאישה תמיד תגיע לאורגזמה ותהנה תמיד ממין, ורצוי כמובן אורגזמה נרתיקית, ביחד עם הגבר.

האישה הצעירה, בגילאי 20-35, לומדת לחקור את מיניותה כל הזמן. יש לה נגישות למקורות מידע בנושאי מין והיא נחשפת יותר ללחץ חברתי לשחרור מיני. אבל, פתיחות ושחרור מיני לאו דווקא מעידים על יכולת הנאה מרבית מהמין. ההנאה ממין תלויה ברובה בקשר שיוצרת האישה עם בני זוגה.

המדבקה העורית והנובה רינג

מספר תופעות הלוואי הקשורות בלקיחת גלולות פגעו במיניות האישה: ירידה בחשק המיני (10-15% לערך מהנשים), יובש נרתיקי וכאבים בזמן חדירה (6-8% מהנשים), דימומים לא סדירים (כ - 12% מהנשים), המטלה לזכור לקחת גלולה כל יום (כ -23% מהנשים שוכחות לפחות גלולה אחת בחודש), שינויים גופניים ונפשיים- כגודש בשדיים, השמנה, מצבי רוח –כדיכאון או עצבנות.

בנוסף, בלקיחת הגלולות נוצרת תלות ביעילות הספיגה במעי או בשילוב עם תרופות אחרות, וכן תתכן הופעת דמם בין מחזורי. ומה שרלוונטי בעיקר להנאה המינית- הגלולות עלולות ליצור מצב של חוסר אסטרוגני מקומי באברי המין, ועלולות לגרום ליובש נרתיקי – ככל שמינון האסטרוגן יורד הנשים תתלוננה גם על יובש בזמן קיום יחסי מין ועל כאבים בזמן קיום יחסי מין.

על מנת להקטין את תופעות הלוואי מהגלולה, הושקה המדבקה העורית (אברה), הכוללת שילוב של הורמונים הנספגים ישירות לדם ולא תלויים במערכת העיכול. המדבקה מוחלפת פעם בשבוע ומשחררת מהצורך לזכור כל יום לקחת גלולה. בהמשך הושקה טבעת נרתיקית- הנובה רינג - במטרה לתת לאישה אמצעי מניעה עם מינימום הורמונים ומינימום תופעות לוואי. הנובה רינג הוא אמצעי מניעה בצורת טבעת קטנה מסיליקון, המפרישה הורמונים ומוחדרת לנרתיק כמו טמפון. אין צורך לזכור לקחתה בכל יום, השפעתה לא תלויה בספיגה במעיים, המינון ההורמונאלי שלה נמוך ביותר, אך עם זאת, בשל הפרשה ההורמונאלית הסדירה ישירות לנרתיק היא מונעת יובש נרתיקי, בהשוואה לגלולות עם מינון נמוך לאחר כשנה שימוש. יש פחות דימומים לא סדירים, והאנטומיה, ההיסטולוגיה והפיזיולוגיה הייחודיים של הוואגינה הופכת אותה למקום אידיאלי לאמצעי המניעה הזה.

לסיכום: אמצעי מניעה המקובלים היום

♦ גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד

♦ מדבקות משולבות

♦ טבעת לנרתיק עם מינון הורמונלי משולב – נובה רינג

♦ התקן תוך רחמי

♦ התקן תוך רחמי המכיל פרוסטרון

♦ זריקות פרוגסטרון IM כל 3 חודשים

♦ ניתוחי עיקור לגבר או לאישה

♦ אמצעי חייץ – קונדומים לגבר, לאישה - דיאפרגמה, ספוגיות, נרות או ג'ל קוטל זרע המוחדרים לנרתיק

♦ שיטת הימים הבטוחים

♦ שיטת המשגל הנסוג

לסיכום, גם אם השינויים ההורמונליים יכולים לפגוע בחשק המיני, הרי מה שקובע בסוף את מיניותה של האישה הם הפתיחות, תחושת השחרור, היכולת לתקשר מינית, חוסר עכבות והקשר עם בן זוגה.

הד"ר ליאורה אברמוב היא גניקולוגית ומנהלת המרפאה לטיפול מיני - בי"ח ליולדות "ליס", המרכז הרפואי ת"א




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית marina 03/01/2011

    כתבה בדיוק בזמן! מקסים!

    תיראי מה מצאתי ברשת…מזכירה שמזכירה מתי לקחת גלולות ב sms…פשוט אדיר

    http://www.mazkiron.net/

  • תמונה אישית אביגיל 04/01/2011

    אני לוקחת גלולות כבר הרבה שנים, עברתי מספר סוגים, לחלקם היו תופעות לוואי, לפני שנתיים מצאתי גלולה (פמינט) שטובה לי ולא גרמה לי לתופעות לוואי.
    מבחינתי גלולות זה אמצעי המניעה הכי נוח, בטוח ויעיל שיש ואני לא מחליפה אותן למדבקות, זריקות, התקן וכד’.

בחזרה למעלה