"הון אנושי": ביקורת קולנוע

כמה שווה הנפש האנושית בעיניהן של חברות הביטוח? מרלין וניג צפתה בסרטו המתוחכם של הבמאי האיטלקי וחזרה עם תמונה מגונה על כסף ובורגנות

20/05/2015
מרלין וניג קבלו עדכונים ממרלין
  • RSS

מתוך הסרט "הון אנושי"

בחירתו של הבמאי והתסריטאי פאולו וירזי, לפתוח את סרטו החדש "הון אנושי" בשוט ארוך מלמעלה למטה אינה מקרית.

עלילת הסרט שזורה במארג העריכה שלו לכדי לכידות שיש בה כדי להאיר את החלקים ה"נעלמים" מעינינו ולחדד את המונח "הכל ידוע והרשות נתונה".

הסרט ערוך מנקודות תצפית שונות סביב אותם אירועים שמסופרים לנו על ידי גיבורים שונים. זו בעצם מעין טרילוגיה (דינו/קרלה/הון אנושי) – שלושה סיפורים לאותה מציאות, שמנסה לשאול אותנו שאלות עמוקות על ערך האדם, צפנים חברתיים וקודים שהם גם מספרי חשבון בנק וגם מספרי כניסה לאזורים מטושטשים.

נקודת התצפית הפותחת היא ממקום יושבו של רוקם העלילות, זה שיושב במרומים, היחיד שיודע את כל אותם פרטים שאינם גלויים לעין והיחיד שמכיר את כל נקודות התצפית של החיים, והסרט מנסה לבנות מהלך שמתחקה אחרי המקום הזה תוך ניסיון להעצים את מקומנו כצופים.

המטפורה הוויזואלית קיימת כבר בשוט הפתיחה, כאשר אנו עדים לדימויים עגולים - שולחנות, כסאות וכוסות. גם כאן רומז לנו הבמאי שהעולם עגול ושאחרי החגיגה יש בלגן.

מתוך הסרט "הון אנושי"

הרעיון שנפש שווה דמים עומד בלב הסרט, שמיד בתחילתו, עם פינוי אולם השמחות, נתוודע לתאונת פגע וברח שגרמה למותו של אחד המלצרים. גם כאן מוטיב הדימוי העגול חוזר: גלגלי האופניים עליהם רכב הנרצח וגלגלי הרכב שדהרו ונעלמו מהזירה אומרים לנו באמצעות הדימוי: העולם גלגל.

זה עולם דימויים ויזואליים מתוחכם, שמוביל לשרשרת האירועים הלא צפויים שבני האדם הם המניע העיקרי שלהם. עד כמה שווים חייו של אדם בהייררכיית המעמדות הקפיטליסטית? מה אדם מוכן להקריב למען הון וחומרנות או למען האשליה של החיים בצל ההון החומרי?

הסרט, שייפתח בתעלומה, הוא למעשה הפירוש הארוך לאופן שבו מגדירות חברות הביטוח מהו ה"הון האנושי" שעליו הן מוכנות לפצות כספית.

התעלומה מי נהג ברכב באותו לילה והרג את פבריציו לופי תלווה מכאן ואילך את רצף האירועים סביב שתי משפחות ממעמדות שונים: משפחת ברנסקי הבורגנית ועתירת הממון, ומשפחת אוסולה ממעמד הביניים, שהקשר הזוגי בין ילדיהן מיסימלאנו וסרנה מפגיש גם ביניהם וגורם לדינו אוסולה, סוכן הנדל"ן, להסתבכות כלכלית.

מתוך הסרט "הון אנושי"

כל זה קורה כאשר ברקע מהדורות החדשות לא ייתנו לנו לשכוח את יריית הפתיחה של הסרט – הלא היא תאונת הפגע וברח.

כל האירועים חוזרים על עצמם כחלקים של "עדות", וכל פעם מזווית של דמות שונה שחווה את הדברים באופן שונה. כך למשל הדמות שתיראה לנו שולית בהתחלה, תלך ותתגלה כמרכזית.

כך קורה גם שה"סיבוך", שייראה לנו גדול ומאיים, יילך ויתגלה כשולי, לאט לאט גם יתווספו דמויות שיעניקו נפח לעלילה ויסיטו את המוקד שלה למקומות חדשים.

התחכום של המבנה מצליח לרתק באמצעות מגוון הדמויות שמשנות לחלוטין את מה שכבר ידוע לנו, ובו בזמן חושף הסרט ביקורת על הבורגנות והמתירנות שבאה על חשבון הכנות והנאמנות ועל חשבון הזולת ומהדהדת בשאלה האם האהבה שווה כסף או מעמד? או האם המוסר והאהבה שוות?

הסרט מעביר ביקורת חברתית בכך שהוא חושף עולם שהשתנה. אבל האם האנושות השתנתה? האם הנוער השתנה? האם האהבות השתנו? האם הזוגיות השתנתה? האם המוסר השתנה? והאם בעולם הזה שהוא כולו משחק יש עדיין מקום לתיאטרון שהולך ומתפורר?

ישנם גם הרבה ממדים של חשיבה דרך ניתוח הדמויות אחריהן אנו עוקבים, ולמעשה מתוודעים לזוויות השונות בעולמן של נשים, בפערי גילאים שונים, חלומות שונים, מצבים וקונפליקטים נשיים במיוחד וטעוני רגש.

הטכניקה הצילומית והעיצובית של הסרט מצליחה באופן קוהרנטי למדי, למרות המורכבות המבנית, להשטיח את החומרנות ולהציג תמונה מגונה לבורגנות: הכסף מתגמד לעומת תהפוכות החיים והרגש, כשהמסר הוא שהאנושות לא השתנתה ורק ה"צבועים" לא מבדילים בין קוקטייל לאוכל של כלבים.

***

"הון אנושי"

סרטו של פאולו וירסי

בהשתתפות: פבריציו בנטיווליו, מטילדה ג'ולי

כוכבים : 4

מדד מרלנה: עובר ++




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה