פמיניזם הוא קלישאה?

איך אפשר לדבר 'פמיניסטית שוטפת' בלי לשעמם ולהרחיק, והאם 'המרכז לאמנות הפיתוי' צריך לאיים עלינו?

02/01/2011
ארנה קזין קבלו עדכונים מארנה
  • RSS
» צילום: Jfrancis, flickr

"פמיניזם הוא קלישאה", כתב לפני ימים אחדים אלון עידן, מבקר טלוויזיה ועורך. ולהפתעתי אני מוצאת במאמרו הקצר עניין רב. עידן מתייחס לראיון שהתקיים בתוכנית טלוויזיה של אושרת קוטלר על אודות "המרכז לאמנות הפיתוי", מין בית ספר פרטי שמלמד גברים כיצד "להצליח עם נשים". העמדה הפמיניסטית שבוטאה בתוכנית, כותב עידן, היתה קלישאה. הדוברת טענה שהמרכז לאמנות הפיתוי מעודד גברים למעשי אונס, ומתייחס לנשים כאל חפץ. לדברי עידן, זה מה שמצפים מפמיניסטית לומר. וכשפמיניסטית משתמשת בקלישאות פמיניסטיות, הוא אומר, "ה'פמיניסטית' הופכת שקופה. ואם ה'פמיניסטית' הופכת שקופה, אז גם ה'פמיניזם' הופך שקוף. וכשאידיאולוגיה הופכת שקופה, אפשר להתעלם ממנה בקלות יתרה".

יש לא מעט דרכים לסתור את טענתו של עידן ולהפריך אותה. אפשר להראות לו, למשל, כיצד האידיאולוגיה הקפיטליסטית משתמשת כל העת בקלישאות, ובכל זאת קשה להתעלם מהן, יש להן הרבה כוח. לפעמים דווקא השקיפות של האידיאולוגיה היא תוצר של העוצמה שלה, וההיבט שמנציח אותה. אפשר גם להראות לו שאת מה שהוא מכנה "קלישאות" אפשר לכנות "ערכים". האידיאולוגיה "השקופה" לשיטתו היא גם אידיאולוגיה "עקבית". ואפשר להראות לעידן כי הדגים היטב במאמרו שלו כיצד גבר מתייחס באופן מזלזל לנשים כאל חפץ, או כאל ילדה: המבקר מתיימר לתאר איך "הפמיניסטית" חושבת, ומציע לה בפטרונות דרכים לשנות את סגנונה כדי לשפר את מעמדה.

בין אישה להמבורגר

כן, אפשר לבקר את המבקר ולהלעיג את מאמרו, אבל למען האמת, כפמיניסטית בכל רמ"ח ושס"ה אני מוצאת בו דווקא תבונה. אכן, זהו אתגר: איך אפשר להמשיך ולקיים את המשימה הפמיניסטית – שחרור גברים ונשים מכבלי המשטר המגדרי – באופן משכנע, שמצליח למשוך מאזינים ולשנות עמדות. ובמלים אחרות: כיצד אפשר להימנע מתבניות מגבילות של מחשבה; להתרחק ממלכודת הקלישאה. סיפור המרכז לאמנות הפיתוי, שכביכול מעודד גברים לכבוש נשים באשר הן גם כשהן אומרות "לא", הוא מקרה מבחן מעניין. כמוהו גם סיפור לוח השנה של רשת ההמבורגרים אגאדיר, שמציג מלצריות בחדר המיטות כפרסומת, ועורר גם הוא מחאה חשובה מצד ארגוני נשים.

תגובת הבטן הפמיניסטית שלי למרכז לאמנות הפיתוי היא זו: איזה כיף להיות לסבית. ואיזה מסכנים סטרייטים שחושבים במונחים של "איך להצליח עם נשים". וכמה נחמד להיות מחוץ למשחק הפתטי הזה.

המענה לצרכיה של אישה

אבל אחרי תגובת הבטן הנמוכה הזאת באה תחילתה של מחשבה אמפתית: הנה, במרכז לאמנות הפיתוי מבטיחים לתלמיד הפוטנציאלי: "ברגע שאתה תבין את הצרכים הפסיכולוגיים של נשים, אתה תהיה הגבר שיכול לעשות אותן מאושרות". והרי זה אינו עניין של מה בכך. בהבטחה הזאת גלומה התפישה שגברים צריכים לעשות את נשותיהם מאושרות. לא נשלטות, לא כפופות, לא שפחות – אלא מאושרות. המרכז מבטיח "ללמד אותך בצורה קלה ומתודית מה מדליק נשים, לאילו דברים הן זקוקות וכיצד להיות המענה הטוב ביותר לצרכיה של אישה, כדי שהיא תתמכר אליך כמו אל סם ותהיה מאושרת איתך". כלומר, המרכז מקדם תפישה שלגברים יש מה ללמוד. ושהם צריכים ללמוד כיצד להיות "המענה הטוב ביותר לצרכיה של אשה". זה יפה. זה נוגע ללב.

הטקסטים שמייצר המרכז לאמנות הפיתוי ראויים למבט אוהד: הם חושפים תבניות מחשבה הטרוסקסואליות פרימיטיביות בתוספת הרבה כוונות טובות שמושפעות מהעידן הליברלי. זה מעניין. וזה לגמרי לא צריך לאיים. אמנם, אם נעשה פומבי לעיקרון של "הכיבוש בכל מחיר", טוב שארגונים פמיניסטים מרימים קול מחאה ומרתיעים מפני תרבות שמעודדת אונס. אבל באופן מהותי לא צריך להתייחס לארגון הזה ברצינות. כמו שכותבים אנשי המרכז בפרק 37 בספרם אמנות הפיתוי: "אחת הדרכים הטובות ביותר לתת לבחורה רגשות ולגרום לה להידלק עליך, היא על ידי התגרות בהומור. ‎ברגע שתלמד להתגרות בה בהומור עדין, זו תהיה אחת הפריצות הגדולות ביותר שלך בתקשורת עם נשים". הייתי מאמצת את הגישה הזאת כפמיניסטית. אולי פריצה גדולה בתקשורת עם שוביניסטים היא התגרות בהומור. אני מבטיחה לעצמי לנסות.

ואיך מתייחסים בהומור – בלי קלישאות פמיניסטיות - ללוח השנה של אגאדיר? אני לא יודעת. האתגר שהציב אלון עידן בעינו עומד. אגאדיר בחרו למתג את עצמם בזהות של תלמידי תיכון דבילים, שטופי הורמונים וחסרי עידון. יחליטו צרכנים וצרכניות אם מתחשק להם לאכול במקום שכאלה הם בעליו. זה  כבר ממש עניין של טעם.

>> מתוך הבלוג של ארנה קזין- לאן הולך הכסף
צילום: http://www.flickr.com/photos/digitalartform/3449115246/in/photostream/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית hayacs 02/01/2011

    אם זה לא מעודד אונס אז מה כן?????
    http://www.facebook.com/#!/doron.benita/posts/157280110984447
    הרי לכן ולכם “המרכז לאומנות הפיתוי” אומנות אלק…

  • תמונה אישית hayacs 02/01/2011

    ניסיתי להעלות את הלינק המקורי אך גיליתי שהדף הוסר מן הפורום שלהם…לא רק שאותו בחור ביצע אונס הוא עוד מתגאה בכך ומקבל פידבקים רבים ממדריכיו וחבריו ל”לימודים”

  • תמונה אישית hayacs 02/01/2011

    מצאתי מקור שציטט אותו (העתקה מילה במילה):

    http://hilanoga.wordpress.com/2010/12/13/%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A1/

    ניסיתי לנשק אותה עם השאלה של מיסטרי would you like to kiss me ?
    .היא אומרת לי no i dont know you ?
    תרגיל מטומטם ואני לא ישתמש בו שוב ..אני פשוט ייגש וינשק
    וזה מה שעשיתי אחרי זה …בלי לשאול פשוט לקחת אותה ולנשק ..זה מה שהם רוצות ( אל תקשיבו להן) .
    מכאן לכאן העניינים התקדמו ..האמינו לי נתקלתי באין ספור התנגדויות
    בדרך לסגור FC אבל התמדתי והייתי עקבי עד הסוף .
    אוקיי התחלנו להתמזמז על המיטה והיא פשוט סירבה להוריד את הבגדים
    וזרקה לי מלא תירוצים .. אבל אני קרנף עיוור היא לא מכירה אותי
    השתמשתי בטכניקת פיתוי מהיר וזה בלבל אותה לגמריי , לקחתי את היד שלה ושמתי אותה על הזין
    לאט לאט סגרתי BJC … לאחר מכן חשבתי להסתפק בזה וזהו אבל משהו בפנים אמר לי לא לוותר
    מה גם שהחוזה של DURACULA עומד לי על הראש ..
    לא ויתרתי והמשכתי להיות עקבי עד הסוף
    ניסיתי להוריד לה את התחתונים והבחורה פשוט מסרבת בתוקף!!
    ואז חשבתי או שאני עושה לה פריז אאוט או פיתוי מהיר ??
    הזזתי את התחתון ימינה ובום ! . הבחורה בהלם תאמת גם אני ..
    אחרי זה הכל זרם וגם הבגדים ירדו וFC נסגר .

בחזרה למעלה