שנה שוקולד

לכבוד סוף השנה חשבתי על מתכון שמשלב שוקולד עם אלכוהול. הרי מתבקש לפתוח איזה בקבוק, לא?

עץ קקאו וליקר שוקולד. צילום: flickr - IITA Image Library + "הגרגרנית"

אין כמו לסיים את שנת 2010 עם טעם טוב בפה. לא יודעת איך זה אצלכם בבית, אבל אצלנו כשמבקשים משהו "טוב" לסיום הארוחה, אין אופציה אחרת אלא שוקולד. הרי שוקולד עשוי מזרעי פרי עץ הקקאו, שפירושו "מזון האלים"!

אומרים שתשעה מתוך עשרה אנשים אוהבים שוקולד; העשירי פשוט משקר. למרות שאני באמת ובתמים מכירה ילדה שלא אוהבת שוקולד, היא ממש היחידה! שוקולד לבן זה ממש לא אני, חלב גם לא משהו, אבל עם מריר 70% – קניתם אותי! כמו שאתם בטח יודעים, שוקולד משחרר אנדורפינים במוח ולכן עושה הרגשה נעימה בגוף, אבל גם קצת ממכר. מחקרים הראו ששוקולד מפחית את הסיכון ללקות בשבץ מוחי והתקפי לב. אז אפשר לסכם על 3-4 קוביות שוקולד ביום?

חשבתי על מתכון שמשלב שוקולד עם אלכוהול (כי הרי מתבקש לפתוח איזה בקבוק). הנה לפניכם המתכון האולטימטיבי:

ליקר שוקולד

החומרים:

  • 1/2 1 כוסות סוכר לבן (300 גרם)
  • 3/4 כוס מים
  • 5 כפות קקאו לא ממותק (45 גרם)
  • 3 כוסות וודקה
  • 1 מקל וניל חצוי
אופן ההכנה:
  1. ערבבו סוכר, מים וקקאו בסיר על אש בינונית והביאו לרתיחה, תוך כדי ערבוב מדי פעם.
  2. הנמיכו את האש וערבבו עד שהסוכר והקקאו נמסים לחלוטין. הורידו מהאש וצננו.
  3. מזגו לתוך בקבוק יפה וודקה והכניסו לתוכו את מקל הווניל החצוי (אני השתמשתי בבקבוק ויסקי שחיסלנו מבעוד מועד). שפכו גם את תוכן הסיר לתוכו. המושחתים מוסיפים בשלב זה גם שמנת מתוקה, אבל אז זה מחייב להחזיק את הליקר במקרר.
  4. סגרו היטב את הבקבוק בפקק ואחסנו במקום חשוך וקריר לשבועיים. הפכו את הבקבוק מדי יומיים, כדי שהנוזלים יתערבבו.
  5. לאחר שבועיים ניתן לסנן את הליקר דרך נייר פילטר או בד גבינה. הסינון עשוי לקחת זמן רב כיוון שמדובר בליקר סמיך. שלב זה אינו חובה (אני למשל, לא מהמסננים).

השוונץ:

  • למי שאוהב מתוק ורוצה לדעת עוד, "סרינה" הוא מיזם של אישה שאוהבת שוקולד ועוד יותר מזה, אוהבת להאכיל וללמד על שוקולד. לימור דרוקר, האישה שמאחורי "סרינה" היא שוקולטיירית, אשר מכינה באהבה טראפלס, פרלינים ועוד מתוקים עשויים שוקולד, במושב עין ורד אשר בשרון. לאחרונה היא פתחה מרכז מבקרים, שם היא גם עורכת סדנאות שוקולד לילדים ומבוגרים. מומלץ לבוא לבקר, להתנסות ולטעום!
  • ב-10 בדצמבר חגגו בארגון "Slow Food" את יום Terra Madre. יום זה נועד לציין את המזון המקומי, שטעמו טוב, הוא מיוצר מבלי לפגוע בסביבה ומתחשב בנושאי צדק חברתי. הרעיון הוא לעודד מודל לייצור מזון ולצריכתו, שונה ממה שאנו מכירים היום (סופרמרקט – אאוט, קנייה ישירה ממגדלים/יצרנים – אין). כמה טוב לפגוש אנשים, כמו לימור דרוקר, אשר מגשימים את עצמם דרך העשייה. כולנו נהנים מכך!
  • ישנם שלושה זנים של עצי קקאו והם גדלים באזור קו המשווה, במרכז ודרום אמריקה, באיים הקריביים ובאפריקה. רוב רובם של השוקולטיירים בישראל מייבאים פולי קקאו קלויים ומכינים מהם שוקולד. כדאי להזכיר שוקולטייר אחד, "הולי קקאו", אשר החליט להתחיל את יצור השוקולד שלב אחד מוקדם יותר. כבעלים של מטע אורגני של עצי קקאו בדרום אמריקה, הוא מביא לארץ את הפולים וקולה אותם בעצמו, בשיטה מסורתית. אגב, הוא מוכר גם פולים לא קלויים של קקאו (נמכר בחנויות הטבע). שווה לטעום אותם כדי לחוש בהבדל!

לבלוג של הגרגרנית

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit