בין כעס לרחמים - עדותה של שרה נתניהו

אני לא מאמינה בעובדים נקמניים ללא סיבה. אני לא מאמינה בתלונות שווא. מי שהולכים היום לתביעה, במיוחד מול אנשים בעל עוצמה כה רבה כמו ביבי ושרה, יודעים יפה מאוד שיבואו מולם כוחות גדולים וחזקים

12/05/2015
שלומית הברון קבלו עדכונים משלומית הברון
  • RSS

שרה נתניהו (צילום:Chip Somodevilla/Getty Images)

אתמול העידה שרה נתניהו בבית המשפט, בתביעה שהגיש נגדה מני נפתלי, מי שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה. הסתכלתי בדיווחים באתרי החדשות כדי לנסות לארגן לעצמי את המחשבות וזה הלך והסתבך לי יותר ויותר בראש...

קשה לי לרחוש כבוד לשרה נתניהו. נקודת השבר שלי הייתה הכתבה האידיוטית עם מושיק גלאמין. עד אז התעצבנתי בכל פעם שהזכירו אותה וטיקבקתי ששרה נתניהו לא צריכה לעניין אותי ואת הביקורת צריך להפנות למי שעם ישראל בחר לעמוד בראשו - ראש הממשלה בנימין נתניהו.

זאת ועוד יש בביקורת על שרה נתניהו גם משום שנאת שנים בעיניי. קל להשתלח בה והביקורת עליה לפעמים מוציאה אותי מדעתי. למשל, מה היא לובשת והאם רואים לה את השומן בבטן. כאילו, מה 'כפת לי ולכם מה היא לובשת?! שומן? ברוך הבא. אני בעד שיראו אותו לאנשים בטלוויזיה, כי לרובנו יש שומן ואני בעד ייצוג סביר של נראות גוף בטלוויזיה. הו הא מי שמע! שמלה צמודה, מעניין לי ת'קצה של האצבע.

אבל אז בא מושיק גלאמין למשמש לביבי ושרה את הפאנלים, ללטף את השטיחים ולהזדעזע מהדלתות החורקות (תשמנו את הצירים. רק אומרת. טיפ ממני...) ובבת אחת נמלאתי כעס. את צריכה להיות אישה מאוד לא מחוברת למציאות כדי שבאמצע משבר דיור כלל מדינתי, כשאנשים מגרדים את השקל לאוכל ומשוועים לדירות עמידר, תביאי איזה מעצב דמיקולו להזדעזע ממצב הבית שלך (ובואי לא נשכח את זה המפונפן בקיסריה). ואוו. יש בזה משהו מפעים. מפיל את הלסת. מזעזע. ומאד מאד מכעיס.

אין לי ציפיות רבות מאשת ראש ממשלה באופן עקרוני. אני מבינה שזה תפקיד רשמי וכו', אבל אני דוגלת במשנתה המעולה של סוניה פרס. יש לי ציפייה מכל מי שמרוויח מעל 30,000 ₪ - להסתכל למציאות בעיניים, לראות את הפריווילגיה המטורפת לעומת הרוב המכריע של האנשים מסביב שנאבקים לשלם שכירות על דירת 4 חדרים ולסתום את הפה בהכרת תודה. ובמשפחת נתניהו מרוויחים הרבה יותר מ-30,000 ₪ בחודש.

לתוך התדהמה שהרגשתי תוך כדי שאני מסתכלת בגלאמין מזדעזע, משתרבבות שלל פרשות העובדים במעון ראש הממשלה ומשפחתו, לאורך השנים. שרה נתניהו אמרה היום בבית המשפט ש"קשה לחיות ככה. קשה להיות שרה נתניהו". אני מאמינה לה. אני תמיד לוקחת בערבון מוגבל את מה שכתוב בעיתון, גם ב"הארץ", גם ב"ישראל היום".

ראיתי במו עיניי איך כתבות שהתראיינתי אליהן נראות בסוף ואילו "ציטוטים" צוטטו שם. אני בטוחה שלשרה נתניהו לא עושים חיים קלים. אבל! והאבל גדול - כשיש עדויות מצטברות, אחת ועוד אחת... וואלה, משהו לא בסדר. זריקת נעליים ב-2012 והתנהגות לא ראויה כלפי עובדת מוחלשת (נתניהו טענה שהעובדת הזניחה את ביתו של אביה עד שהלכלוך היווה סכנה. ואני אומרת: אם זה היה קורה לאבא שלי החולה, הייתי באה לשטוף את הבית בעצמי... מי שמע! לשטוף!)

העדויות הקשות מאוד של מני נפתלי ועדויות ישנות יותר של עזרא סיידוף מ-1999 שהיום בבית המשפט הוא "שכח"... והתנהלויות שלה ושל ראש הממשלה יחד, שאנו לומדים עליהן מדו"ח מבקר המדינה (שעליו בניגוד ל"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" אני יותר סומכת), שמדברות על התנהלות מוזרה, שלא לומר מושחתת, שכוללת הרכבת מיטה בחצי מיליון ₪ במטוס, הוצאות מופרכות על גלידות, יין, פרחים ונרות ריחניים בסדר גודל שלא תואם את המציאות בה רוב אזרחי ואזרחיות המדינה חיים, וזה גם דוחה וגם מאד מכעיס.

אני לא מאמינה בעובדים נקמניים ללא סיבה. אני לא מאמינה בתלונות שווא. מי שהולכים היום לתביעה, במיוחד מול אנשים בעל עוצמה כה רבה כמו ביבי ושרה, יודעים יפה מאוד שיבואו מולם כוחות גדולים וחזקים, שיתייצבו מולו עורכי הדין היקרים ביותר, הנשכניים ביותר ששולמו להם הכספים הרבים ביותר - אני לא חושבת שיש מישהו שרוצה לעמוד בסיטואציה הזו ולא היה מעדיף לשתוק.

ושתיקה היא הנקודה האחרונה.

מצד אחד אנחנו כל הזמן שומעים על שרה ושרה ו"ההתנהלות" של שרה. מצד שני... איפה התחקיר?! איפה העיתונות שתואיל בטובה לא לפחד ולהסביר מה באמת קורה שם? היום בבוקר שמעתי את רזי ברקאי בגלי צה"ל מדבר על מערכת היחסים העכורה בין נפתלי בנט לראש הממשלה. הוא אמר במהלך הראיון "אומרים שידה בדבר", בלי לאזכר את שמה של שרה נתניהו, אבל זה רדיו - הוא לא היה צריך לאזכר את שמה, כולנו הבנו.

סביב שרה נתניהו יש קשר שתיקה. אומרים שהיא מנהלת את המדינה, שידה בכל, שהיא המוציאה והמביאה - אבל אני רוצה לראות תחקיר. רציני. במקרה הזה לא של "ישראל היום", תחקיר של תכנית טלוויזיה רצינית, של עיתונאים שיגידו בפה מלא ויביאו עדויות חיות וצילומים מבית ראש הממשלה. כי עם כל הכבוד, הכל מצלמים היום, זו הרי לא הבעיה. הבעיה היא פחד. ועל הפחד הזה אני מצפה שתוכנית תחקירים טובה תתגבר.

* שלומית הברון היא יו"ר עמותת "אחת מתוך אחת" ומחנכת למיניות בריאה "מידע אמין על מין"

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה