הוצאת דיבה ליהדות

תארו לכם מכתב אחר, לא פחות חמור ממכתב הרבניות, שבו אנו השנואים. ושאלו את עצמכם אנה אנו באים? בואו נעצור את הרכבת הזו לפני שיהיה מאוחר. אני לפחות, רוצה לרדת

29/12/2010
סמדר סלומון קבלו עדכונים מסמדר
  • RSS
» זה הזמן לשים את הרגל על הברקסים. צילום: Getty Images

תארו לכם מכתב אחר, לא פחות חמור ממה שהוא כאן ועכשיו. תארו לכם שהוא נכתב בגרמניה, או בטורקיה ובכלל בעולם. כי יהודים יש בכל מקום והוא הולך ככה:

"אחות יקרה! את בת מלך (את שייכת לגזע הארי), את שייכת לעם סגולה (לעם נשגב), עם קדוש ויקר, עם של מלך מלכי המלכים (תחליפו בישו מוחמד, מה שתבחרו). אנחנו רואות אותך בסופרמרקט כשאת עומדת בקופה ומשרתת את ציבור הקונים נאמנה...".

"... באותו מקום יש לא מעט פועלים ערבים (יהודים) שמכנים את עצמם בשם עברי (לועזי)... יוסוף הופך ליוסי (דוד הופך לדייוויד), סמיר הופך לסמי (יעקב הופך לג'קי). הם מבקשים את קרבתך...".

"... הם דווקא כן יודעים להתנהג באדיבות, לשחק אותה כאילו הם באמת דואגים לך, לומר מילה טובה, אלא שההתנהגות שלהם היא רק זמנית, ברגע שאת בידיים שלהם, בכפר שלהם (שלא נאמר בית כנסת), הכול הופך להיות שונה...".

"... הסבתות שלהם לא חלמו ולא פיללו שמישהי מצאצאיהן תעשה מעשה שיוציא את הדורות הבאים במשפחתה מהעם היהודי (מהעם הנוצרי, המוסלמי). למענך, למען הדורות הבאים, וכדי שלא תעברי את הסבל הנוראי (זכרי - הם נימולים!), אנו פונות אלייך בבקשה, בתחינה ובתפילה. אל תצאי עם גויים (יהודים- יהודונים), אל תעברי במקומות שיש שם גויים (יהודים) ואל תעשי שירות לאומי ביחד עם גויים (יהודים)."

זהו נוסח מכתב הרבניות שיזם ארגון "להבה" ועוסק לדבריו ב"הצלת בנות ישראל מהתבוללות". את המכתב הבאתי כהלכתו, את השינויים הכנסתי בסוגריים. על מכתב זה חתומות 30 רבניות, ביניהן הרבנית נצחיה יוסף, הרבנית אסתר ליאור (אשתו של רבה של קרית ארבע), הרבנית סטרנה דרוקמן (אשתו של רבה של קריית מוצקין).

ביום שקמתי למדינה גזענית

המכתב הזה והרעיון שעומד מאחוריו מעוררים בי חלחלה ומעבירים בי תחושת פלצות. אתם יכולים לשער בנפשותיכם לו היה מתפרסם מכתב כזה במדינה אחרת בעולם. הרי היינו נזעקים, קוראים חמאס, אביגדור ליברמן היה מתייצב במלוא עוזו מול העולם הגדול, שמישהו יעז לגעת בקצה שערה מראשו של יהודי בעולם. האנטישמיות חוזרת ושוב מנסים לבוא עלינו ולכלותינו.

לא בכדי הוספתי את הערותיי, ההקשר ברור. וכמי שמתקוממת בשימוש סתמי בזכר השואה, עבורי ההקשר הוא קשה, אך בלתי נמנע הפעם. דווקא מכיוון שכך התחילו דברים. משנאת חינם, כמו אש מאכלת שלא נמצא מי שיכבה אותה ומי שישים רגל על הברקסים של המכונית. אותה שנאה ששעטה בגרמניה ושרפה אותנו.

זה הזמן לשים את הרגל על הברקסים של פלגים בחברה הישראלית ולעצור את השנאה וחוסר האנושיות שמתפתחת מתחת לאפינו ולמול עינינו. הנתונים שזועקים מכותרות העיתונים מפחידים ומדירים שינה מעיניי (44% מהציבור היהודי בישראל תומך בקריאת הרבנים לתושבי צפת להימנע מהשכרת דירות לערבים, כך עולה מסקר שערך מכון טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית). ליבוי השנאה לאחר ולשונה הגיע גם לכנסת ישראל, עם הצעתו של ח"כ יעקב כ"ץ לירות כדור בראש למובילי שיירות המסתננים, כפי שמפורסם היום בכלי התקשורת.

אנה אנו באים?

די אם נסתכל על האווירה שקדמה לרצח רבין - נבין איזה כוח גדול יש למילים. כל מי שהמדינה היהודית - כן, היהודית - יקרה לו, צריך להבין שזה אפילו לא קצה קצהו של המוסר היהודי שעליו התחנכתי. זוהי שנאה, זוהי גזענות, זוהי דעה חשוכה שנשלפה ממרתפים חשוכים עוד יותר, ואין לה ואסור שיהיה לה מקום בקרבנו. זה זמננו לזעוק ולהוקיע את הנגע הזה, כי הוא יתפשט כמו נמק ויכלה את מה שחלמנו להקים פה – דמוקרטיה! מדינה שתהיה מדינה של כלל אזרחיה! האומנם כך?

לא בכדי איני מדירה את היהדות מדבריי. מתוך היותי אישה חילונית, שהיהדות היא חלק מהמורשת והתרבות שלה, אני חשה שהרבניות והפלג הדתי שקורא ומסית, שכותב מכתבים וכופה איסורים - מוציאים את דיבתה של היהדות רעה. אותה יהדות שניתן למצוא בה ערכים יפים של סובלנות לגר, יהדות שמקבלת את האחר. יהדות שיש בה מוסר וחמלה נמחקת במילים אלו כאילו לא היתה. יהדות אחרת אני מבקשת. ביהדות שמוצגת מעל דפי העיתונים ובפשקווילים מסיתים אין לי מקום.

תארו לכם מכתב אחר, לא פחות חמור מזה, שבו אנו הנרדפים, אנו השנואים, אנו המוקצים מחמס מיאוס. עכשיו תארו לכם את המכתב הזה ושאלו את עצמכם אנה אנו באים? והאם לשם אנו רוצים ללכת? בואו נעצור את הרכבת הזו לפני שיהיה מאוחר, אני לפחות, רוצה לרדת.

מתוך הבלוג של סמדר סלומון




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה