פרופ' עמוס רולידר: זה לא חופש, זו הפקרות

"הביטויים הכי קשים ונפוצים של הפרעות קשב וריכוז ושל התפרצויות אלימות הם בחודשים מאי-יוני. חופש פסח פשוט מוציא את הילדים מאיזון" - פרופ' עמוס רולידר על ההשלכות של ריבוי ימי החופשה בשנת הלימודים

04/05/2015
שלי ניידיץ קבלו עדכונים משלי ניידיץ
  • RSS

פרופ' עמוס רולידר. צילום: איתן שבתאי

בשנת הלימודים בישראל יש במצטבר למעלה מ-3 חודשי חופשה. מעבר להשלכות הכספיות על ההורים, מה ההיבטים החינוכיים וההתנהגותיים של הסטטוס-קוו הזה?


"ביום שגרתי במהלך שנת הלימודים ההורה הישראלי נמצא עם ילדיו כחצי שעה בממוצע. הכוונה היא לאינטראקציה ישירה של הורה-ילד - שיחה, פעילות משותפת - לא לנוכחות עם הילד מבלי לתקשר איתו או לכזו שההורה עושה משהו בבית והילד עסוק במשהו אחר. חצי שעה בממוצע - וזה לא כי ההורה לא רוצה אלא כי הוא לא יכול.

תרבות התעסוקה, הפרנסה ויוקר המחייה מחייבת העדרות של ההורה מהבית למשך שעות רבות וכתוצאה מכך הילדים נמצאים למעלה מ-50% משעות הערות שלהם עם אחרים: מטפלות, מורים, גננות, סבא וסבתא, בייביסיטר - אבל לא עם ההורים עצמם.

אבל אם הילדים בידיים טובות? הרי הם לא זרוקים ברחוב.


"הנוכחות ההורית היא הכרחית לאבני היסוד בחינוך וגם למיצוי הפוטנציאל של הילד. בהרבה מאד בתים ההורים נאנקים ומתוסכלים מחוסר יכולתם להשפיע על ילדיהם וליישם איתם תהליכים חינוכיים, זה כולל את האלמנטים הבסיסיים ביותר כמו שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, גבולות, אימפולסיביות, התנהגות חצופה,לחוסר שיתוף פעולה בדברים הבסיסיים כמו ללכת להתקלח או לישון בזמן  ועוד.

אצל ילדים גדולים יש גם אחוז גבוה של ילדי מפתח שנמצאים לפחות שעתיים ביום לבד. ההשלכות של זה על גיל ההתבגרות עלולות להיות בחירות לא נכונות של הילד: שימוש באלכוהול, שינה מרובה, אלימות ועוד.

למצב הזה, של נוכחות מועטה של ההורים ביומיום של הילד יש השפעות קריטיות על חינוך ילדינו ועל הקשר הורה-ילד וההשפעות הן שליליות; שני הצדדים חשים אכזבה ותסכול, ההורים סובלים מרגשי אשמה ומתקשים בחינוך ילדיהם כי אי אפשר לחנך ילדים בשלט רחוק.

לכל זה נוסיף את הפער בין ימי החופשה לבין ימי הלימודים, כלומר את הימים המובנים בלוח השנה, שבהם ההורה נאלץ לעבוד כשהילד נמצא בחופש. אז מצד אחד אנחנו אוהבים את הילדים ודואגים להם, מצד שני הזמינות שלנו אליהם היא בעייתית ומדובר בחבית נפץ.

הנה לכם מדינה, משרד חינוך וארגוני מורים שהם חלק מזרוע חינוכית חשובה לא רק של ידע, גם של הקניית ערכים - ומה שקורה הוא שאנחנו בעצמנו מזיקים לילדינו".

חופש זה דבר נהדר, מה למעשה הנזק בחופשים ארוכים מדי?


"חופש הוא אכן דבר נפלא ולכל אחד, מבוגר או ילד, מגיעה רגיעה והתאוששות. הילדים עובדים קשה במהלך השנה ולימודים בבית הספר הם עבודה לכל דבר עם התמודדויות כמו בכל עבודה: תחרות, דחיית סיפוקים, תסכולים, התמודדות עם כשלון, מתח ועוד.

חופש הוא גם הזדמנות נפלאה לאחדות וללכידות משפחתית - ארוחת ערב משותפת, חוויות, טיולים, ידיעת הארץ, סיוע בתוך הבית. כל עוד שומרים על גבולות במהלך החופש, יש בו ערך מוסף אדיר.

אבל המידתיות חשובה מאד; חופש שבו הילד נמצא בבית ללא הורה הוא לא חופש, הוא הפקרות. כל היתרונות של החופש שציינו מוחמצים ומתווספות לכך גם סכנות בטיחותיות - הילד פשוט נמצא ללא השגחה.
בנוסף, הפסיביות היא אם כל רע. הילד נבלע בתוך המסכים בלי פיקוח, בלי פעילות מוטורית, בלי בקרה".

מה החסרונות בריבוי החופשות במערכת החינוך הנוכחית?


"קודם כל, כשילד עובר מחופש למערכת למידה ומיד יוצא שוב לחופשה - זה מטלטל את כל שגרת היום שלו. האיזון הביולוגי משתבש וכל מערכת השינה והתזונה מיטלטלת. הנזקים שנגרמים מחוסר שינה, מלבד חוסר ריכוז, הם עצומים.

לא לחינם הביטויים הכי קשים ונפוצים של הפרעות קשב וריכוז ושל התפרצויות אלימות הם בחודשים מאי-יוני, חופש פסח שנמשך שבועיים וחצי מוציא את הילדים מאיזון.

כבר בפסח מתחילה אווירת סוף שנה כי הילד פשוט לא מצליח לחזור לשגרה. נוסיף לזה את העובדה שאין מי שיחזיר אותו לשגרה. אין שום הצדקה חינוכית לאורכה של חופשת פסח -אנחנו פשוט פוגעים בילדים שלנו.
כמובן שגם הלמידה עצמה נפגעת וכל היכולות הקשורות בה".

רוב הפתרונות הקיימים היום הם מסגרות פרטיות -  קייטנה ואחריה עוד קייטנה ולפעמים עוד אחת.


"הפתרונות הקיימים אינם תחליף להורה; לקחת את הילד לעבודה זה לא פתרון. אפשר בהחלט לחלק את החופש בין מסגרות מסודרות שונות לבין סבא וסבתא, נניח, אבל לא כשזה מוגזם או כשזה מגיע מחוסר ברירה. מבחינתי הבעיה היא שהפתרונות האלה באים לענות על מצב שבו ההורה לא יכול להיות עם ילדיו, לכן גם השבועיים האחרונים של אוגוסט הם אסון מבחינת מה שקורה בבית".

מה הפתרון לכל המצב הזה?


"קודם כל, צריך לקצר את מס' ימי החופש במערכת החינוך. שנית, צריך להפחית באופן משמעותי והדרגתי את הפער שבין חופשת ההורה לבין חופשת הילד. בעולם, וגם בחלק מהמקומות אצלנו, מצאו פתרונות למסגרות בתוך מקום העבודה, כך שהילד יכול להיות קרוב להוריו ולראות אותם בארוחת הצהריים. השינוי יקרה רק כשאנשים יבינו את הנזק העצום שנגרם בעקבות המצב הנוכחי.

אגב, בסופו של דבר המדינה גם מפסידה כלכלית מהמציאות הזו: הסכנות, התאונות, הילדים שלא ממצים את הפוטנציאל שלהם - כולם מהווים גם הפסד כספי למשק".

החופש הגדול ארוך מדי?


"בהחלט. וגם חופשת הפסח ארוכה מדי. מספיק להוציא את הילדים לחופשה יום-יומיים לפני ליל הסדר שיעזרו קצת בבית".

מתי צריכה להתחיל שנת הלימודים?


"שנת הלימודים צריכה להתחיל כך שעד חופשת החגים הילד היה לפחות 4 שבועות בתוך תהליך למידה. לא הגיוני לתת לילדים 6 ימי לימודים בתחילת השנה ולהוציא אותם לחופשת ראש השנה".

* פרופ' עמוס רולידר הוא מומחה לניתוח וטיפול התנהגותי, ראש המחלקה ללימודי ההתנהגות במכללה האקדמית כנרת.

.

>> חתמו על העצומה לקיצור החופש




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה