הסכמים קואליציוניים על גב הנשים. ואתן שותקות?

החרדים תובעים ממפלגת השלטון דרישות שמטרתן להקטין את כוחן של הנשים וגם הקבינט הבטחוני עומד להדיר נשים מבין חבריו. ואתן שותקות? ליאורה מינקה, אישה דתייה ויו"ר "אמונה", מזהירה

29/04/2015
ליאורה מינקה קבלו עדכונים מליאורה
  • RSS

ביבי נתניהו. צילום: Getty Images

רסיסי מידע, הדולפים מתוך החדר הסגור של הנושאים ונותנים בענייני הקואליציה הבאה, צריכים להטריד את הנשים ואת תנועות הנשים. נכון, הדברים אינם מגובשים, אינם חתומים, וחלקם אולי רק בגדר ספקולציות, אבל עלינו החובה להקשיב לקולות, לעקוב אחר הסעיפים והאותיות הקטנות ולעמוד על המשמר. יש רגע שבו נחתכים הדברים, ההסכמים הופכים לעובדה מוגמרת, ואז המחאה מאוחרת מדי ואין עוד דרך תיקון.

את תשומת הלב העיקרית יש למקד בדיונים המתפתחים בין הליכוד לבין המפלגות החרדיות. הרבה פעמים האינטרסים של אלה הפוכים מהרצונות ומן הצרכים של המגדר הנשי. זה לא חדש.

את הפוקוס הייתי רוצה למקד בשעה הזאת על שני מוקדים, ושניהם - איך לא? - קשורים לבתי הדין הרבניים. אין זה סוד שלאורך השנים גוברת והולכת תחושת הכעס הציבורי מהתנהלותם של בתי הדין הרבניים. רבים מאזרחי המדינה, ובעיקר אזרחיות, מרגישים זרות וניכור בשערי בית הדין. לכאורה נדמה שזו בעיה של הדתיים, אבל האמת היא שזו צרה כלל-ישראלית.

כל אזרח עלול להיקלע לדיונים בבתי הדין הרבניים, להזדקק לשירותיהם ולגלות שהמערכת לא פעם מנוכרת ומתנכלת. עכשיו מספרות הידיעות על שתי תביעות, שעלולות להתממש בהסכם הקואליציוני ולהחזיר את הגלגל אחורנית, בניגוד למהלך הטבעי:

הראשונה: הגדלת מספר החברים בוועדה למינוי דיינים. היו 11, אז שיהיו 13 או 14, למה לא? אז ממש לא. לא, משום שהכוונה הנסתרת היא פשוטה וחד משמעית: להקטין את כוחן היחסי של הנשים בוועדה.

למי שזוכר; בקדנציה הקודמת עתרה "אמונה" לבג"צ, בדרישה למתן ייצוג הולם בוועדה. טענו, ואנו ממשיכות לטעון, שיש לבחור דיינים המגלים רגישות אמיתית למעמד האישה, כאלה שיהיו קשובים למצוקותיהן של נשים מוכות ומוטרדות מינית. טענו, ואנו ממשיכות לטעון, שעל-פי ההיגיון הייתה צריכה להיות עדיפות מספרית לנשים בוועדה, משום שלפחות מחצית המתדיינים בבתי הדין הינן נשים.

בג"צ גילה אוזן קשבת. הצעת החוק שהתקבלה בעקבות הבג"צ קידמה את המהלך, אם כי לא עד הסוף: היא שריינה את מקומן של ארבע נשים מתוך 11 חברי הוועדה, והעניקה אופציה אפקטיבית להשפעה על תהליכי קבלת ההחלטות ובחירת הדיינים. הגדלת מספרם של חברי הוועדה, בהנחה שזה יעבור "מתחת לרדאר", תחליש את השפעתו של הקול הנשי.

ידיעה שנייה מדברת על הניסיון להחזיר את בתי הדין ממשרד המשפטים אל משרד הדתות. אין צורך להרחיב את היריעה מה עומד מאחורי המהלך. מערכת בתי הדין הינה חלק בלתי נפרד ממערכת השפיטה בישראל, וכך היא צריכה גם להראות. אלה אינם שירותי דת. מה שאפשר לעשות - או במקרה שלנו לא לעשות - בבתי דין הכפופים למשרד קטן ונסתר מן העין, אי אפשר לעשות תחת פיקוח משרד המשפטים. ובכלל, כבר אמרנו ודרשנו לא פעם, שאישה תעמוד לפחות בראש המערכת המנהלית של בתי הדין. אין עוררין שזה לא איסור מדאורייתא, ואפילו לא מדרבנן.

ולא בשולי הדברים: התמונה המצטיירת לקראת הקמתה של הממשלה החדשה, מלמדת גם על הרחקת נשים מן הזירה המדינית והביטחונית. הקבינט, זה שמקבל את ההכרעות הדרמטיות והקריטיות ביותר, עלול להישאר בלי שום ייצוג נשי. הרכבו מתגבש, ולפחות בשלב הזה לא נראית "גנרלית" באופק. זה כמובן נוגד את החוק, נוגד את החלטת האו"ם, נוגד את ההיגיון הפשוט. אישה, לפחות אחת, חייבת להיות חברה בקבינט - בזכות ולא בחסד, מלכתחילה ולא בדיעבד. לא למען המגזר הנשי, אלא למען ישראל ובטחונה.

 .

* ליאורה מינקה היא יו"ר "אמונה", תנועת האישה הדתית-לאומית




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה