מגילת העצמאות של התינוקות

כשהתינוק שלנו נעלב, כשהוא פוחד, כשהוא מתלכלך, גם אם זה קשה, אנחנו חייבים ללמוד לשחרר. 8 דרכים שיעזרו להורים להעניק לפעוטות את העצמאות שהם זקוקים לה

19/04/2015
סיגל פאר קבלו עדכונים מסיגל פאר
  • RSS

שקט. הילדים כבר במיטות ויש לי זמן לחשבון נפש על היום שהיה. אני מנסה להבין איפה צדקתי, האם טעיתי וממה אני יכולה ללמוד. בשלוש שנות אימהות הבנתי שברגעים מסוימים הילדים שלי מנסים למתוח את הגבולות, אבל ברגעים אחרים, אני חייבת לשחרר ולתת להם את העצמאות שלהם. אני מנסה להצליח בכך, בדברים מסוימים אני מצליחה יותר, באחרים – פחות.

לכבוד יום העצמאות, הכנתי רשימה של שמונה דברים שאני חושבת שצריך לעשות כדי לתת לילד את העצמאות שלו. בכנות אגיד שלא בכולם הצלחתי, אבל לפחות אני ממשיכה לנסות משום שאני מאמינה שזה ייתן לילדים שלי את הביטחון הנחוץ לחיים, או כמו שקראתי לאחרונה: "כל מה שהילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" (הרב שלמה קרליבך).

1. לתת להם ליפול (למרות שזה קשה לי)

ילד נופל מתלת אופן - מטרנה צילום: שאטרסטוק

ילדים נופלים והרבה. כל אמא יודעת את זה ולפעמים אנחנו גם יודעות מראש שזה עומד לקרות. בפעם הראשונה שהילדון מעד והשתטח על הארץ, בתוספת בכי תיאטרלי, הרמתי אותו במהירות שיא וניסיתי למחוק את העלבון בחיבוק גדול. מאז למדתי ששלב חשוב בהתפתחות זה ללמוד ליפול (ולקום), אז לפחות בחלק מהמקרים, אני נמצאת לידם לשמור עליהם, אבל לא ממהרת לבוא ולתפוס אותם בדרך.

2. להתלכלך (כי הכל יורד במים)

ילד מתלכלך - מטרנה. צילום: שאטרסטוק

 אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שחזרתי עם הילדה מהגן. היא הייתה מלאה בחול ואני רק רציתי להכניס אותה ישר למקלחת. במצבים אחרים, הייתי לוקחת אותה לגן שעשועים ומקפידה לשים אותה על סדין או לנקות ממנה את העלים והחול. אחרי כמה חודשים הבנתי שילדים צריכים להרגיש – להרגיש חול ודשא, לחוש אדמה, ובשביל זה צריך ללמוד לראות אותם מלוכלכים ולזכור שמקלחת אחת תחזיר אותם נקיים (חוץ מזה – הריח המדהים שלהם נשאר בכל מצב).

3. להתנסות בדברים חדשים (גם אם אני לא אוהבת אותם) ולהתמודד עם פחדים

תינוק לומד לשחות מטרנה. צילום: שאטרסטוק

למרות שיש לא מעט דברים שאני מפחדת מהם, כמו לרכוב על אופניים או להתקרב לחתולים, בקרבת הילדים אני משתדלת לשדר עסקים כרגיל ולא להראות את הפחד שלי, כדי לאפשר להם באמת להתנסות בכל הדברים. ויותר נכון, שהם יחליטו לבד מה מפחיד אותם ומה לא.

4. לאכול לבד (גם אם הרצפה תאכל חצי מהאוכל)

תינוק אוכל לבד. מטרנה. צילום: שאטרסטוק

גילוי נאות - לקח לי זמן עד שהבנתי עד כמה זה חשוב לשחרר את הצורך לשלוט בכמויות ובניקיון כשהילד שלי אוכל, ושהוא צריך לחוות את השלב המלכלך כדי לפתח הרגלי אכילה בריאים. מודה שעזר לי טיפ של רננה מזרחי, המנהלת המדעית של מטרנה, שהסבירה לי שתינוקות נולדים עם מנגנון בריא של רעב ושובע, וחשוב שאנו ההורים לא נקלקל אותו וניתן להם לאכול מה וכמה שהם רוצים מתוך מגוון המזונות שאנחנו מציעים להם.

עוד  ציינה רננה, שחשוב לעודד אכילה עצמאית, כמובן בהתאם לשלב ההתפתחותי של התינוק. למשל, לתת לו לאחוז בבקבוק בגיל 5-6 חודשים על מנת שיאכל או ישתה ממנו (עדיין לא לשחרר לגמרי ולהשגיח עליו מקרוב כמובן). או לתת לו "מזון אצבעות" בגיל 8-9 חודשים כדי שיאכל בכוחות עצמו ולאפשר לו "להאכיל" את עצמו במקום להאכיל אותו בכפית.

"חשוב לזכור שתינוקות שמתחילים לאכול מזון מוצק מתלכלכים וחשוב לאפשר להם זאת", מוסיפה רננה. "זו דרכם לחוש את האוכל על טעמיו ומרקמיו החדשים והמסקרנים כל כך עבורם. הנאה מאוכל מערבת את כל החושים וכדי לאפשר להם חוויה מהנה ולהקנות להם הרגלי אכילה בריאים ויכולת אכילה עצמאית, הם צריכים לחוות את השלב המלכלך בו האוכל אמנם מוצא את עצמו בסוף בפה, אבל מגיע גם לשיער, לבגדים ולרצפה".

5. להיעלב (מחברים, ממשפחה)

ילדה נעלבת. מטרנה. צילום: שאטרסטוק

הרבה פעמים אני מגלה שאני נעלבת בשביל הילדים שלי – בין אם חבר אמר משהו מעליב, או אם קרוב משפחה התייחס לאחד מהילדים יותר מאשר לשני. במצבים אחרים היה לי קשה לראות את הבת שלי מחכה לקבל משהו שהיא רוצה, כשמי שמחלק לא שם לב אליה ולכן היא עומדת וממתינה. הבנתי שלא אוכל לגונן עליהם לעד ושאני חייבת לתת להם להתמודד לבד עם הסיטואציה. זה חלק חשוב מההכנה לחיים האמיתיים ולמה שעוד מצפה להם בעתיד.

6. לא להצליח לעשות דברים (ולתת להם להתמודד עם זה)

ילד מנסה לרכוב על סקייטבורד. מטרנה. צילום: שאטרסטוק

"אמא, קשה לי!" - אם רק היה לי שקל על כל פעם שאני שומעת את המשפט הזה. האינסטינקט הראשון שלי הוא לרוץ ולעזור, אבל למדתי להתאפק וגם אם זה אומר שכל דבר ייקח יותר זמן אני באמת מנסה לתת להם להתמודד לגמרי לבד או מקסימום במציאת הכלים להצליח במשימה. על הדרך למדתי להיות בן אדם טוב יותר כשהכחדתי את המשפטים השיפוטיים נוסח

אמירות כמו "ידעתי שלא תצליח" או "אמרתי לך שזה יגמר ב.."  שאינם מקדמים ובוודאי לא יעודדו התנסות חוזרת.

7. להשאיר את הילד עם קרוב משפחה (ולא להתקשר כל חמש דקות)

סבתא ונכד. מטרנה. צילום: שאטרסטוק

היום אני כבר מצטיינת בסעיף הזה ומבינה שזהו מפתח חשוב, גם לעצמאותם של ההורים וגם לעצמאותו של הילד. אמנם לא קל להשאיר את האוצר הקטן בידיים של מישהו אחר אבל אני מקפידה להשאיר אותם מראש רק אצל מי שאני מרגישה מספיק בטוחה בשביל לשחרר לכמה שעות, ואני תמיד מכינה אותם למה שעתיד לקרות כגון עם מי הם נשארים, מה מתוכנן עבורם בזמן הזה ומה הגבולות המותרים (למשל באיזו שעה הם צריכים ללכת לישון) וכמובן מתי אנחנו אמורים לחזור, כי הוודאות מייצרת תחושת בטחון.

 8. לא לתת לי נשיקה (גם כשאני ממש רוצה אחת!)

תינוק מנשק את אמא. מטרנה. צילום: שאטרסטוק

הרבה פעמים אני שולחת את הילדה לגן, מבקשת נשיקה והיא עונה לי חד משמעית – "לא!". בסיטואציה הזו אני שומרת לעצמי את הנאום של "תשעה חודשים סחבתי אותך..." ומעדיפה להגיד לה "בסדר גמור, זו החלטה שלך". חוץ מזה, הנשיקה שתבוא לאחר מכן (כשהיא תחליט לבד לתת לי אותה), תהיה מתוקה הרבה יותר.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה