ה''גבר-גבר'' הזה עוד עלול לרצוח

בסרטון שמופץ בימים האחרונים ומזעזע את הרשת, נראה גבר מכה את בת-זוגו לעיני בנה בן ה-15 שתיעד את המקרה במצלמת האייפון. דורית אברמוביץ' מזכירה שיש עוד אלפי מקרים שנשארים בחדרי חדרים

12/03/2015
דורית אברמוביץ' קבלו עדכונים מדורית
  • RSS

גבר מכה את זוגתו לעיני המצלמה. צילום מתוך פייסבוק

הרשת מלאה בהפצה של פשע שנאה - גבר שמכה את בת-זוגו לעיני המצלמה, ובה בעת מתעלל בבנה שנאלץ להחשף וגם לצלם את מוראות האימה.

יש לברך את אלפי השיתופים של נשים ואנשים שברור ובהיר לנו כי אין זה "עניין פרטי"- כי ה"גבר-גבר" הזה, שכפי הנראה כבר שוחרר ממעצר, לא רק עלול לרצוח, לא רק יחזור על אלימותו הנפשעת, אלא כפי שקורה במה שקרוי "אלימות במשפחה"- כולם, מלבדו, צריכים לפנות את עצמן למקלט והוא - המתעלל, נשאר בביתו וממשיך בשגרת יומו. זהו הסדר החברתי הקיים במדינת ישראל.

והרשת מלאה במראות הזוועה הללו, מראות ואלימות והתעללות שמתרחשים כל העת - באותו מבנה גרעיני הטרו-נורמטיבי, עליו מלמדים אותנו לחלום, כאילו היה פנטזיה נהדרת. אלא שדווקא התא הזה, הוא שמוציא מתוכו את מרב הפשעים נגד ילדים, ילדות ונשים, שממנו צומחים כל יחסי הכוחות החברתיים, זהו המבנה החברתי הבסיסי, שבנוי על היררכיה ברורה, שמשתחזרת היטב ובמדויק ברוב מקומות העבודה, במרחב הציבורי והפרטי כאחד.

ההירכיה מתבטאת גם בהעדר בטחון לנשים כשאנחנו מתהלכות ברחוב, כשאנחנו מגיעות לעבודה, כשאנחנו צופות בטלויזיה ורואות כל העת איך גברים הם אלו שמפרשים את מציאותנו, כשאנו צופות בסדרות פופולריות שלא רק משחזרות את פנטזיית הנישואין, אלא גם מסמנות אותנו כאובייקטים צרים ורזים לשירותם של הגברים.

ה"גבר-גבר" הזה, לכאורה עורך דין בהכשרתו, הוא קונקרטי ואין ספק שאותו יש להרחיק אל מאחורי סורגים, ובה בעת הוא גבר-גבר סימבולי בתרבות שמקדשת יחסי כוחנות שרובם נסתרים מחמת בושה ואשמה שנופלת דווקא עלינו - כי הנה, גם אני נפגעת התעללות מינית בילדות, נזהרת כל העת שמה אתויג כ"מסכנה", "חלשה", ואולי זה בכלל קרה באשמתי - עם אותו מבט חברתי דומיננטי שמטיל חשד מתמיד על הנפגעת ולא על המלך הערום והאלים.

אני אומרת כאן, קבל עם וחברה, שאם הייתי יודעת היכן עובד אותו עורך דין נפשע, הייתי יותר מרוצה ומוכנה ללכת לבקרו יחד עם קבוצת נשים, להקיפו, לא לגעת בו פיזית, אך לתת לו לחוש מהו חוסר אונות ואונים. ובאשר למשטרה, כל עוד פושע זה משוחרר, על המשטרה האחריות המלאה אם יימשכו האלימות והטרור האלה, וכל שיש לי לאחל הוא שלא נאלץ לקרוא שוב פעם, בפעם האינספור, על רצח אשה, בעוד המשטרה טוענת כי "המקרה ידוע" ו"טופל".

ועתה זה הוא זמן בחירות, ואין אלא לחזור לתמוה ולשאול:

הכיצד זה שהאיום על חיינו מיוצג בפאתטיות מעמיקה באמצעות "איראן", בעוד שאנו חיות בהעדר ביטחון יומיומי, בסגר מתמיד בשעות החשיכה - אל תלכי לבד ברחוב אשה-ילדה, בהטרדה מינית סדרתית במרחב הציבורי, בעבדות בתוך הבית, זו שלא מתומחרת, תפקיד האשה "הטבעי" בחיים תחת חדירה ובעלות - של הבועל, של הבוס, של גברים שמרשים לעצמם מלומר ועד לנגוע ועד לאנוס בנו בבית וברחוב, כי הם יודעים - מה כבר יקרה להם? אולי ייעצרו ולא יותר. ואנחנו הנשים - קונקרטית וסמלית - נמשיך לשבת בחשיכת המקלטים.

לא איראן מפחידה אותנו, לא חמאס, לא האויב "החיצוני" שמומצא כל העת לטובת כס המלכות של ביבי, כי מה שבאמת מפחיד אותנו - נשים, ילדות וילדים - הוא החשיפה מדי יום וליל לאותה טראומה עיקשת של מציאות ותרבות שמזהה אותנו כחפצים וכשקי אגרוף של "בני טובים".

יש לסיים בסטטיסטיקת בלהות, אותה סטטיסטיקה שמעידה כי יותר מ-85% מהפשעים נגדנו מתבצעים בתוך משפחות ומצד מכרים ועדיין הסרטון הנורא המחריד של אלימות נוראית שמופץ ברשת הוא יוצא דופן, כי רובנו- עדיין - ולא באשמתנו - שומרות את הסוד.

.. .

* דורית אברמוביץ' היא נפגעת אלימות מינית בילדות, מנהלת קמפיינים ומרצה למגדר

.

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה