חוקי המשחק הטוטליטריים של ביבי

אם רה"מ מוחק את חיי הרוח וממיט חרפה על פרסי ספרות וקולנוע, אין זה פלא שהתרבות הכוחנית לוחצת באלימות את ידה של תרבות האונס וההטרדה המינית

12/02/2015
דורית אברמוביץ' קבלו עדכונים מדורית
  • RSS

בנימין נתניהו. צילום: שאטרסטוק

חושך ליום חמישי נודע כי גם יונה אליאן פרשה מחבר השופטות והשופטים של פרס ישראל לספרות ולחקר הספרות. חושך ליום חמישי הקור העז ממשיך לאחוז בשוטרות שאך אתמול דיווחו כמה מהן כי הן נחקרות בכוחנות ומה שנראה לכאורה כשתי "פרשיות" נפרדות, לא כך הוא: המדובר בתרבות של יחסי כוחנות, שמקורה מלמעלה, מראש ממשלה שמשליט תודעה והתנהגות לפיה כל ד'אלים גבר - ובכירי המשטרה, החשודים בעבירות מין סדרתיות. הלא על פי חוקי "המשחק" הטוטליטריים של ביבי הם למעשה פועלים.

לא, ביבי לא היה צריך כמובן להורות על הטרדה מינית סדרתית לכאורה של שוטרות. ביבי לא היה צריך לפנות לבכירי המשטרה ולפקוד עליהם - תפעילו כוחנית את שררתכם על שוטרות, תעשו כל שיעלה על הפאלוס שמוביל אתכם. זו פשוט תרבות שלטונית שמחלחלת לכל מערכות החיים, החברה והתעסוקה, כי אם ראש הממשלה מוחק את חיי הרוח, ממיט חרפה על פרסי ספרות וקולנוע, קובע מי מתאים או לא לשפוט בפרס שעניינו ספרות על פי תפיסות פוליטיות שלא תואמות את הצאר נתניהו בנימין, אין זה פלא שתרבות יחסי כוחנות זו לוחצת באלימות את ידה של תרבות האונס וההטרדה המינית.

וכפי שעשו השוטרות במלוא האומץ, כך גם חבר השופטות והשופטים של פרס ישראל לספרות; כל אחת ואחד בדרכו הודיעה והודיעו "אנחנו בתרבות פאלוס-קרטיה לא משחקים, לא מצייתות ולא מצייתים".

אלא שכמובן מוצמת למיאון לציית לבכיר - יהא זה ביבי או ניצב זה או אחר במשטרת ישראל - תג מחיר. חקירה אלימה לכאורה של שוטרות ולצידה הצמדת תווית לאותן שופטות ושופטי הפרס לספרות "אתם לא ראויים וראויות, מדוע? כי אתם ואתן, אליבא ד'ביבי - אנטי ציונים. ולמה מתכוון ביבי כאשר הוא טוען לאנטי ציונות? כל מי שלא מצייתת למשנתו הצרה או לתפיסתו את יחסי הכוח.

בתרבות פאלוס-קרטיה ניתן למקם ביתר קלות נוראה את מי שבפנים ואת מי שבחוץ, את מי שחשוף וחשופה לאלימות ולמשטור, את מי שמשוחרר/ת לתפיסות ולהתנהגויות. כי בעוד השוטרות המתלוננות נדחקות לכאורה בכוחנות אל הפינה לאחר שלתלונתן הן ספגו את מלוא נחת הפאלוס של ניצביהן, ובעוד שופטי פרס ישראל לספרות מתויגים למעשה כבוגדים ובוגדות ואין אלא לקוות שלא יהא מי שיפרש זאת כרשות לאלימות נגדם-ן, משוחררים למעשיהם ודבריהם דווקא האלימים ביותר - אנשי ימין קיצוני רדופי הזיות, שמאיימים על שמאלנים ושמאלניות ומשליטים פחד מצמית כלפי פלסטינים בשטחים.

כי להיות מתנחל זה להיות ציוני ופטריוט, וזהו אותו פחד בדיוק, פחד מצמית מאיים ומוחק שמופעל והופעל לכאורה נגד אותן שוטרות ואולי יותר מאלה שהתלוננו, פחד מהבכיר, הניצב, שלפי התלונה מטריד אותן מינית סדרתית ועליהן לשתוק, לציית, להיכנע, שמא יבולע להן - שמא יסבלו עוד יותר אם ידברו את שהתחולל על גופן.

כי אנו חיות וחיים בתרבות של פחד, ביבי רוצה שנפחד מאויב חיצוני, אלא שהאויב חי כאן לגמרי בפנים. האויב של העם הוא ביבי עצמו, הוא זה שמנסח את בחירתו כאילו מונרך הוא ולא נתון לבחירות. הוא זה שמנסח את היותו ראש ממשלה בשם מעמדו, את זכותו המופרכת לבטל ולהסיר שופטות ושופטים ולהמיט חרפה על חיי הרוח במדינה, להמיט קלון על חירות המחשבה, חופש הביטוי, חירות הבחירה. יש לשער, כי גם כל אחד מאותם ניצבים השליט באופן שאינו שונה ממשית את שררתו, מלכותו ובעלותו על שוטרות בדיוק מאותה תפיסה פאלוס-קרטית: אני המלך ואתן השפחות, אתן הנתינות.

.

* דורית אברמוביץ' היא כותבת ומרצה פמיניסטית, נפגעת אלימות מינית

 .

.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה