מישהו להתנשק אתו

הנה היא צצה, השאלה הבלתי נמנעת: "אז מה את עושה בסילבסטר?". לצערי, המיקום שלי במנהטן לא יאפשר לי להתעלם מהאירוע

13/12/2010
סיון אסקיו קבלו עדכונים מסיון
  • RSS
» חגיגות סוף השנה בטיימס סקוור, ניו יורק. בשכונה בקטנה

איכשהו, ידעתי שהשאלה הזאת תגיע.

מתישהוא.

אומנם לא חשבתי שזה יקרה בשלב די מוקדם של חודש דצמבר, אבל זה קרה.

ככה, כבדרך אגב, אבל ממש בתמימות, בסופה של שיחה או בסופו של אי מייל, אנשים מתחילים להשחיל את השאלה "אז מה את עושה בסילבסטר?"

לפני שאני ממשיכה הלאה, יש כמה דברים שצריך להבהיר. השאלה התמימה הזאת "אז מה את עושה בסילבסטר" יכולה להיות שאלה ממש עניינית, כל עוד השואל באמת מתעניין איפה אני מתכוונת להימצא פיזית באותו ערב של החלפת הספרות, אבל (ויש אבל גדול) היא גם מסוג השאלות המלחיצות האלה שבחורות רווקות לא ממש שמחות לשמוע.

המיקום מחייב

כפי שהמצב עומד נכון לעכשיו, ולפי אותה שאלה, עושה רושם שאני צריכה להתחיל לדאוג אם אין לי עדיין תוכניות. שלא נדבר על זה שאין לי עדיין דייט. אז אני נושמת עמוק בזמן כתיבת שורות אלו (בשביל מה כל שיעורי היוגה אם לא בשביל הנשימות העמוקות), מגלגלת את עיניי בנונשלאנטיות האופיינית לי בכאלו מצבים ומסננת לעצמי:  ‘סילבסטר…אפשר לחשוב…מה הלחץ…’ ותוך כדי, אני גם מנסה לשכנע את עצמי שכל הבלגן הזה סביב הסילבסטר הוא לא יותר מאשר קנוניה (נגד רווקים) או קונספירציה של כל הקורפורייט אמריקה למיניהם שמשתמשים במוטיב החוזר של ‘הנשיקה בסילבסטר’ כדי לקדם מכירות.

ובכל זאת.

בכל זאת… אם הייתי גרה במקום אחר או בעיר אחרת אז עוד איכשהו, אולי, הייתי יכולה להימנע מלענות על שאלה כזאת, אבל אני גרה במידטאון מנהטן, האמ-אמא של הסילבסטר. ולא רק זה, גם הדירה שלי היא אחד, שניים, שלושה, ארבעה עשר בלוקים מטיימס סקוור. "אז עם כל הכבוד סיון",אני אומרת לעצמי, "המיקום שלך הוא די מחייב! ואולי השאלה היא, אפטר אול, די רלוונטית".

ימים שלא כתיקונם

בימים כתיקונם (בימים בהם היה לי בן זוג), היינו בדרך כלל נשארים בבית כדי להימנע מכל הבלגן ההיסטרי באזור. הבניין בו אני גרה הוא במתחם של ה'טיימס סקוור', וכבר ביום לפני החגיגות פורסים כוחות NYPD מחסומים קלים לוויסות תנועת האנשים, כך שאם אני רוצה לרדת לסופר לקנות כמה דברים, אני צריכה לקחת אתי תעודת זהות ולהציג לשוטר כדי שיראה איפה אני גרה. היינו מכינים (הוא מבשל, אני טועמת) ארוחת ערב, מזמינים חברים, ובעשר דקות לחצות היינו לובשים מעילים ויורדים מהר לכיוון השדירה השביעית, מתמזגים עם ההמון המתהולל והמשתולל רק כדי לעשות את הספירה לאחור המסורתית (כולם עומדים ברחוב וצורחים בקולי קולות), מוודאים שהכדור המנצנץ אכן מנצנץ ונופל ושהזיקוקים אכן מתעופפים להם באוויר, ויחד עם עוד אלפי אנשים (כן, אלפים) מקבלים את השנה החדשה בנשיקה.

אבל בימים שלא כתיקונם (בימים שאני לא בזוגיות), כל מה שבא לי לעשות בתקופת ה’טרום סילבסטר’ זה להתאדות לאיזה יעד אקזוטי, יעד כזה שאין בו שעונים, אין בו לוחות שנה ולילידים של המקום (כן, שמעתם נכון אמרתי ‘ילידים’) לא ממש חשוב מה בדיוק מתחלף, הסיפרה או השנה.

מכירים כזה מקום?

החלטות לשנה החדשה

אבל עכשיו ברצינות (כי אני טיפוס רציני). יש מצב שאני מתחילה בחיפושים, והכוונה היא לדייט ולא ליעד האקזוטי, למרות שהאחרון נשמע די מבטיח. או כמו שחברה טובה אמרה לי: "תצהירי ליקום איזה גבר את רוצה (throw it out to the universe) ותראי מה יהיה".

אבל אני, מה אני, לא ממש אוהבת לצאת בהצהרות.

"אז עזבי אותך מהצהרות. אל תצהירי, תזרמי. לכי תדעי איפה תפגשי את הבחור הבא שלך…זה יכול להיות גם בתור למכולת".

רבאק, אני חושבת לעצמי, כמה מהבחורות שאתם מכירים, אבל בחייאת, עם יד על הלב, פגשו את הבחור שלהן בתור למכולת?

לאט לאט אני מתחילה לעשות חישובים (כי אני טיפוס מתחשב), עם מי מהבחורים שיצאתי אתם בשנה האחרונה, אני ארצה שיהיה גם סוג של ‘סיפתח’ לשנה הבאה. אבל במחשבה שנייה (ותמיד זה מגיע אצלי הקטע הזה של המחשבה השנייה), אולי כדאי לשים את השנה שעברה במשבצת של השנה שעברה, ולהתחיל משהו חדש לשנה הבאה.

ואולי בכלל להפסיק עם כל החישובים ולהתחיל בקטנה, ולחפש לסילבסטר מישהו שיודע לנשק מעולה.

איך זה בתור התחלה?

מתוך הבלוג 56 וברודווי

צילום: Shmaktyc '∫mΛk-tus, פליקר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • תמונה אישית דניאלה 13/12/2010

    את כותבת מקסים :) נהנתי לקרוא כמו תמיד…
    ולגביי האיש שלך, את תמצאי אותו כשתרצי. כן, כשממש תרצי ותהיי מוכנה להצהיר שאת רוצה (כי אני, כמו אותה חברה שלך, כן מאמינה ב”הצהרות ליקום”….) את תמצאי אותו :)
    גם אני מצאתי את שלי כאן…. אין סיבה שאת לא :)
    שנה טובה! (ואני מקווה שייצא לנו להיפגש מתישהוא שנה הבאה…) :)

  • תמונה אישית Lizzie 29/12/2010

    את כותבת מקסים!
    מאחלת לך הרבה אהבה לשנה החדשה..

  • נעמי ניר הוברמן 02/01/2011

    ,,הי אני פגשתי בבעלי לא במכולת..אמנם,סתם הברז נזל,טכנאי השרות היה במילואים ובנו של אותו בעל חנות שאצלו קניתי את הברז…עשה לי טובה ואחרי שלושה חודשים התחתנו..כמעט 22שנה..ביום שישי כשהתנשקנו במסיבת הסילבסטר לרגע עלתה בי צביטה וגעגוע..לניו יורק..היה לי פעם לפני שנים רומן..לרווקות לריגושים ..אבל רק ל ר ג ע..תאמיני וזה יגיע…חבוק נעמי

בחזרה למעלה