נשים בישראל מצביעות יותר למפלגות שמאל-מרכז

נותר לנו לבחון את המצעים בעיניים מגדריות: מי המפלגה שפעלה למען נשים? מי המפלגה שהעבירה הצעות חוק לטובת שוויון מגדרי? מי המפלגה שדואגת לחינוך, לבריאות ולרווחה?

26/01/2015
אלינור דוידוב קבלו עדכונים מאלינור
  • RSS

שלי יחימוביץ'. צילום: יח"צ

כמה אומץ והשראה אנחנו יכולות לשאוב מאחיותינו החרדיות. "הן חיות בחברה אחרת, דכאנית נורא, שנשלטת אך ורק על ידי גברים", אנחנו מספרות לעצמנו, אבל מצבנו, בטח כפי שהוא משתקף בתחומי חיים רבים, אינו שונה בהרבה. אולי הגיע הזמן שבהשראתן, נקרא גם אנחנו לכל המפלגות הלא-דתיות: לא נבחרות לא בוחרות!

נדמה שבישראל, מאז ומתמיד, לקחו את הקול הנשי כחלק אינטגרלי מהקול הכללי. נספרנו על פי מקומות היישוב שלנו, המוצא שלנו, ההצבעה המסורתית בבית הורינו וכן הלאה. אבל מעולם לא לקחו אותנו בחשבון כקול ייחודי, בעל העדפות ודרישות משלו. ההנחה לגבי הקול הנשי לא הייתה מקרית. במדינה שבה נושאי ביטחון וגבולות תמיד תופסים את מרכז הבמה, ואחריהם מככבים ברשימת החשיבות נושאי דת ומדינה, ורק לאחרונה גם נושאים אזרחיים וכלכליים, נספרות גם הנשים בתוך קווי הגבול הפוליטיים הסטנדרטיים: ימין, שמאל, דתיים, חילוניים, בעד חלוקת הארץ או נגדה.

ציפי לבני. צילום: יח"צ

אבל במערכות הבחירות האחרונות משהו זז. מאז המערכת של 2009, הזכורות לנו תחת הכותרת "ציפי או ביבי" אנחנו יודעות שיש משמעות לקולות שלנו, הנשים. אז עמדו שלוש נשים בראשן של 3 מפלגות, לבני בראשות קדימה, גלאון בראשות מרצ ויחימוביץ', ומחקרים שנעשו על התפלגות הקולות ועל סיבות הבחירה במפלגות הראו כי נשים רבות החליטו על קדימה בגלל שבראשה עמדה אישה.

בבחירות 2013 גם ראשי המפלגות, גברים כנשים, וגם הקמפיינרים שמאחוריהם כבר הבינו שכדאי "לקרוץ" לנו: ברשימת "יש עתיד" לכנסת שולבו 8 נשים (מתוך 19 ח"כים), וברשימת מר"צ שולבו 3 (מתוך 6 ח"כים). המפלגות האחרות הפנימו את המסר, והבינו שנותרו מאחור, כשבבחירות הנוכחיות אנחנו רואות כיצד כל מפלגה, מלבד הליכוד והמפלגות החרדיות, מתהדרת במספר הנשים שלה.

אך נשים בישראל ובעולם (עדיין) לא מצביעות למפלגות רק על פי מספר הנשים שיש ברשימתן, או לפי האג'נדה שלהן בנושאי שוויון מגדרי. לפי מחקרים שערך ונתונים שאסף המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאז שנות ה-90 התעצב פער מגדרי לא גדול, אך קבוע וברור, בין נשים לגברים, כשהנטיות השמאליות של נשים באו לידי ביטוי בכך שב-64 מתוך 70 מדינות בעולם המערבי, נשים תמכו יותר מגברים ברעיונות כלכליים המזוהים עם השמאל, כמו הגברת מעורבותה של הממשלה בכלכלה, שליטת הממשלה בתעשייה ותמיכה סוציאלית.

זהבה גלאון, צילום: ינאי יחיאל

באופן כללי, נטען במחקרים אלה, הנטייה שמאלה מתחזקת ככל שנשים צעירות יותר, משכילות יותר, ועובדות, ואילו הנטייה השמרנית בולטת יותר בקרב נשים משכילות פחות, מבוגרות יותר, שאינן עובדות מחוץ לבית, בנות המעמדות הנמוכים, גרושות ודתיות.

ברור לנו כי הנטייה שמאלה, בעיקר בנושאים החברתיים והכלכליים, נובעת ממעמדן של נשים והתפקיד המסורתי המיוחד להן עדיין בימינו: טיפול בילדים ובבית והתמודדות עם פערי שכר ומעמד בשוק העבודה. מי שנאלצת להשתכר פחות, לטפל יותר בילדיה, לנקות, לסדר ולבשל, מודעת יותר לצורך בתמיכת המדינה בחלשות, ולא רק בהן. מפלגות השמאל הכלכלי, שהתעוררו מחדש רק לאחרונה בישראל, ביתר שאת מאז המחאה החברתית עשויות, על כן, למשוך נשים רבות יותר.

ואכן, גם בישראל הנתונים דומים. מחקר שנעשה ע"י פרופ' מיכל שמיר מוכיח, כי נשים בישראל מצביעות יותר למפלגות השמאל-מרכז: בעוד נשים הן יותר ניציות בתחום הביטחוני-מדיני, הן עדיין מצביעות בשיעורים גדולים יותר למפלגות השמאל-מרכז. ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בפערים המגדריים שניתנו בתשובות הגברים-נשים בנושאי כלכלה וחברה. נשים השיבו שהן יותר מאמינות בגישות סוציאליסטיות מאשר קפיטליסטיות, מוכנות הרבה פחות מן הגברים להעלאת המסים, אבל סבורות שהמדינה צריכה להוציא יותר על חינוך, בריאות, קצבאות אבטלה וילדים. לטענת פרופ' שמיר גם המצאותן של יותר נשים ברשימות השפיעה במשהו על בחירתן של נשים.

היום אנחנו כבר יודעות אילו מפלגות שילבו מספר ראוי ומכבד של נשים ברשימותיהן. עכשיו נותר לנו לבחון גם את המצעים בעיניים מגדריות: מי המפלגה שפעלה למען נשים? מי המפלגה שהעבירה הכי הרבה הצעות חוק לטובת שוויון מגדרי? מי המפלגה שדואגת גם למה שמעניין אותנו וחשוב לנו מאד, ולא רק לביטחון, לשלום ולגבולות, אלא גם ובעיקר לחינוך, לבריאות ולרווחה?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה