למה רוב המנהלים בהיי-טק הם גברים?

זה מתחיל בזה שבמגמות המתמטיות והפיזיקליות רוב הלומדים הם בנים ונגמר בזה שבחברות הסטארט-אפ רוב מוחלט של היזמים והמנהלים הם גברים

19/01/2015
ד''ר אתי לוצאטו קבלו עדכונים מד''ר אתי
  • RSS

נשים בהייטק. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

הדיון התקשורתי במעמד האישה בישראל מתמקד, ובצדק, באפלייה לרעה של נשים בשוק העבודה. זה לא סוד שנשים עדיין מופלות בתחומי השכר והקידום, לעומת גברים בתפקידים זהים, והן נאלצות להיאבק על מקומן בעולם תעסוקה קשוח. לא פעם הן כורעות תחת הנטל הכפול של קריירה ומשפחה.

עם זאת, בשני העשורים האחרונים היינו עדים בכל זאת למספר פריצות דרך, כאשר שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה עלה וכאשר יותר ויותר נשים תפסו עמדות מפתח בכלכלה וחברה. צומח דור חדש של נשים, הנהנה מקריירה פורחת ועיסוק בתחומים שאמהותיהן היו מודרות מהם, או כלל לא חשבו שהם פתוחים עבורן.

אחד התחומים שבהם לא נרשמה פריצת דרך ממשית הוא בתחום הטכנולוגי. שם המספרים עדיין מציגים תמונה ברורה של דומיננטיות גברית, כאשר ייצוגן של נשים במקצועות המדעיים-טכנולוגיים ממשיך להיות נמוך. זה מתחיל בכך שבמגמות המתמטיות והפיזיקליות רוב הלומדים הם בנים ונגמר בכך שבחברות הסטארט-אפ רוב מוחלט של היזמים והמנהלים הם גברים.

לפי מספר מחקרים שנערכו בנושא, שיעור הנשים בישראל העוסקות במדע ובטכנולוגיה עומד על כ-20% בלבד. מעבר לכך ישנה תקרת זכוכית ברורה בתחומים הללו, על אף שהפוטנציאל הנשי איננו נופל באיכותו מזה הגברי. למעשה, הנתונים מראים כי לבנות יש פוטנציאל גבוה יותר להצטיין במקצועות המדעיים והטכנולוגיים.

זו אחת ההחמצות הגדולות של החברה והמשק בישראל. נכון, מדובר בבעיה המשותפת לרבות ממדינות המערב, אך ישראל שונה משום שהיא משעינה את יתרונה היחסי בשווקים הגלובליים על המימד הטכנולוגי-מדעי. התחרות החריפה מצד מדינות אסיה - המייצרות עוד ועוד מהנדסים ומדענים הנקלטים באקדמיה ובתעשייה הטכנולוגית, תוך השקעות ניכרות במו"פ - רק מדגישה את הצורך של ישראל במיצוי ההון האנושי שלה וביצירת עתודה טכנולוגית. נשים הן חלק לא מבוטל מהמאגר הבלתי ממוצה הזה.

אתי לוצאטו. צילום: יורם רשף

מה ניתן, אם כן, לעשות כדי לקדם נשים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים? לפני כעשור הוקמה מועצה לקידום נשים במדע ובטכנולוגיה, לפי המלצת קבוצת הלסינקי של האיחוד האירופאי, הפועלת לקיום מערכת מובנית של החלפת אינפורמציה ושיתוף בפעילויות לקידום נשים ונערות במדע ובטכנולוגיה, בין המדינות החברות והשותפות באיחוד האירופאי. זה היה צעד חשוב אך לחלוטין לא מספיק. כדי לקדם את הנושא נדרשת מעורבות אקטיבית של המדינה, שכן שינוי אבולוציוני לא יוביל לתוצאה המקווה.

ראשית, על המדינה לעודד תעסוקת נשים באופן כללי. יש ליצור רשת שלמה של עוגנים שתבטיח יציאה חלקה של נשים לשוק העבודה, בעיקר באמצעות החלת יום לימודים ארוך, כולל הזנה בבתי הספר, הגדלת רשת מעונות היום לגיל הרך במחירים מסובסדים, שילוב מעונות יום, צהרונים וגני ילדים במקומות העבודה הגדולים, הכרה בהוצאות על מטפלת ומתן תמריצים למעסיקים לקלוט נשים, תוך יצירת מסגרות עבודה גמישות עבורן. אין בכלל ספק שהחלת חוק חינוך חינם מגיל שלוש, עליו החליטה הממשלה לפני שנה, הוא אחד השינויים החברתיים החשובים של העשור האחרון ויש לקוות שהממשלות הבאות יילכו בדרכה.

כל אלה הם תנאים הכרחיים אך לא מספיקים; נדרש גם שינוי חברתי-תרבותי-תודעתי רחב יותר, שיעודד נשים להשתלב במקצועות המדעיים-טכנולוגיים. מומחים לחינוך מסבירים את פערי הייצוג של נשים בתחומים הטכנולוגיים בסיבות תרבותיות, חברתיות וחינוכיות.

המסרים, הגלויים והסמויים, שמועברים לבנות עודם מבוססים על סטריאוטיפים מגדריים המנציחים את נחיתות הנשים. לכן, ברובד הבסיסי ביותר יש לשנות את המסרים החינוכיים כך שבנות תיחשפנה יותר למקצועות הטכנולוגיים, תוך עידודן לקחת חלק בהם. הדבר צריך להעשות לא רק ברמת החשיפה, אלא גם ברמת ההעצמה, כך שבנות ונשים יכירו ביכולותיהן.

גם בשוק העבודה נדרש שינוי. פרופ' אורית חזן, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון, ממליצה ליצור תרבות המעודדת שונות בדרך להגברת השתתפותן של נשים במגזר הטכנולוגי. אחת הדוגמאות לכך היא חברות לפיתוח תוכנה המעודדות תעסוקת נשים חרדיות. לא נעשה כאן ניסיון להתאים את תרבות ההיי-טק לנשים החרדיות, אלא להפך - מלכתחילה נוסדה בחברות התוכנה הללו תרבות ארגונית וניהולית אחרת המבוססת על ערכים תרבותיים וסדרי עדיפיות אחרים וכולם יצאו נשכרים ממצב זה. באותו אופן, אוניברסיטאות בארה"ב נקטו בגישה אקטיבית כדי לשנות את הקורסים בתחומי התכנות שסבלו מייצוג נמוך של נשים.

לסיכום, קידום נשים במקצועות הטכנולוגיים הוא אינטרס לאומי. המדינה משקיעה משאבים רבים בחינוכן של הנשים והיא מחמיצה כח אדם מעולה שיכול היה לתרום תרומה משמעותית לקידומה הכלכלי-חברתי, בד בבד עם העצמתן של הנשים עצמן.

 .

* הכותבת היא שותפה-מנהלת בקבוצת לוצאטו העוסקת בפיתוח ומינוף קניין רוחני, פעילה חברתית, חברת מועצת היישוב עומר וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה