כרמא טובה

מסתבר שקל מאוד לאהוב את ירושלים - אם יודעים לאן נוסעים ואיך מגיעים, ובמיוחד אם הולכים לאכול ב"כרמא"

09/12/2010
תל אביבית נמרצת לשעבר קבלו עדכונים מתל
  • RSS

בכל פעם שאני מגיעה לירושלים, בין אם זה למטרות קלאסיות, כמו ביקור במקומות הקדושים, ובין אם למטרות אקלימיות, כמו לראות את השלג, העיר הזאת נשקפת מעליי ממרום גדולתה וקדושתה, ואני מתקשה למצוא את עצמי בחיקה. לעומת זאת, אין לי כל קושי למצוא את עצמי בכל מה שקשור לאוכל ובמיוחד במסעדות. בתחום הזה יש לי קארמה נפלאה - המנה שאני מזמינה יוצאת תמיד הכי טעימה בארוחה, מהשולחן שאני בוחרת תמיד נשקף הנוף הכי מרהיב ולא ברור איך, אבל אותה הקארמה תמיד מסדרת את חיי בצורה כזו שמה שלא מסתדר ומתחבר באופן טבעי, משתלב נפלא דרך עולם המרקמים והטעמים שבפה ודרך התחושות שבבטן.

זה בדיוק מה שקרה ביום סתווי חמים אחד כשנסעתי לירושלים כדי לאכול ב"כרמא" שבעין כרם. שלא תחשבו לרגע שהסכמתי לכך בקלות - מה שגרם לי להשתכנע היא העובדה כי שכונת עין כרם נמצאת בפאתי העיר ויש לשם גישה ישירה מהכביש הישן, כך שאין צורך לעבור את הכניסה הרשמית והעמוסה לעיר הבירה, וכמובן גם ההבטחה לחוויה קולינרית ייחודית שמצפה לי במסעדת "כרמא". הרגשתי כאילו שטיח אדום נפרס תחת רגליי, אז בדקתי שהדרכון שלי בתוקף ויצאתי לטיול בסמטאותיה הקסומות של השכונה עם הנופים של הרי יהודה.

כולם התקבצו סביבה

ראשית כל "כרמא" היא לא מסעדה, אלא ממסד אוכל שנראה כאילו שכונת עין כרם, כולל הגבהות שלה, התקבצו סביבו. "כרמא" ניצבת במבנה מרכזי ביותר, הבנוי מאבן ירושלמית ומתנשא לגובה מעורר כבוד ופליאה, שכולל את המרפסת החיצונית הסגורה, את החלל הפנימי של המסעדה ואת מרפסת הגג שמעל, כאשר בכל אחד מהחללים יש אווירה שונה מזו שבחלל הצמוד אליו.

בהתחלה פוגשים בקלילות הלא מחייבת של בית הקפה בצהריי סתיו ששזורים בקרני שמש שובבות, לאחר מכן עוברים לאווירה בעלת ניחוח אותנטי בחלל עם שולחנות עגולים, חלונות מקושתים ועיצוב רומנטי, ובסוף עולים למעלה אל האוויר הירושלמי הצח והשמיים נפרסים סביב, מאובזרים רק בכמה גגות זהובים של כנסייה אי שם רחוק על ההר. עיצוב המסעדה כמוהו גם התפריט שלה - הכל מהכל. הצלחות שמגיעות לשולחן מהפנטות בגדולתן. אם לא תשתגעו מקושי הבחירה, תבואו אליי לקבל צל"ש - לי לקח 20 דקות של התלבטות, שיחה עם שף המסעדה והתייעצות עם מלצר מאוד מנוסה, כדי לבחור את מבנה הארוחה.

פלחי כרובית בציפוי פריך עם רוטב קיסר ושבבי פרמז’ן (34 ₪) היו שובבים ונפלאים,

סלט סנט מור (48 ₪) היה הסלט הטעים ביותר מכל הסלטים שאכלתי. מבחר של חסות רעננות ויפות עם כיפה של גבינת סנט מור מגורדת גס וחתיכות דקיקות של אגסים מתקתקים, רקדו את מחול הטריות בליווי מצלול של רוטב שהשאיר זיכרון חמצמץ בפה.

קפריזה כרמא (42 ₪) עם מוצרלה באפלו מוכתמת בבלסמי מצומצם ופרוסות עגולות של עגבניות מעוטרות בבזיליקום וצנוברים, דמתה לציור של אמן ופרגנה בנוכחותה לאותה ארוחת הצהריים.

בשר זה בשר, אבל אם עד ירושלים הגענו - על המבורגר (55 ₪) לא נוותר, אפילו שזה קצת פחות דרמטי ומקורי. כך זכינו להיכרות עם 250 גרם של בשר בקר משובח שנטחן דק ונחת עלינו במהלומת קציצה עבה נוצצת מעסיסיות, מעל לחמנייה שרכותה נצרבה קלות לפני כן. כאן ראויה לציון ההשחמה למידת ה-well done שביקש הסועד עמי, שנעשתה במיומנות רק בחלק החיצוני של הקציצה, כך שהחלק הפנימי שלה נשאר עסיסי לחלוטין. יחד עם החסות שפגשנו קודם לכן בסלט הנפלא, טבעות בצל סגול מתקתק, פרוסת עגבנייה טרייה וצ’יפס שמנמנים, המנה היתה פשוט נהדרת.

עד כאן הארוחה, ודרכה החיבור שלי לירושלים, זרמו בנתיב שכולו הצלחה, אבל כל זה היה רק חימום קל למה שעמדתי לחוות. היא הגיעה בקערה עגולה בגודל של עוגת יום הולדת, מכוסה בשכבה דקה של בצק זהוב עם שוליים שנשפכו מהדפנות ועטפו אותן לפני שהספיקו להתקשות בתנור. קרעתי את הבצק עם המזלג ואחרי שהאדים שעלו מתוכו וכיסו את המשקפיים שלי התפוגגו, התגלתה המנה. קבלו במחיאות כפיים סוערות את קדרת פירות הים של "כרמא" (88 ₪)! הר של פטוצ’יני עדינים ברוטב עגבניות ונגיעות שמנת, שהיה כיף לטבול בתוכו את קרעי הבצק, עם טבעות קלמרי, שרימפס פריכים, מולים ענקיים וניחוח מעודן שתרמה נוכחותה של גבינת מוצרלה. שילוב של כל העולמות הקולינריים במנה אחת.

אני אחזור רגע ל"הכל מהכל" ולפתיח המרשים שלי על קארמות וירושלים. לפעמים תפריטים שמאוד עשירים במבחר המנות שלהם מרתיעים אכלנים מדופלמים שרוצים תמצות ומקצועיות, כשם שערים גדולות וקדושות, המחברות בין כל העולמות במתחם מוניציפלי אחד, מרתיעות אותי. מביקורי ב"כרמא" התוודעתי לכך שהמבחר העשיר בתפריט אינו גורע מאיכותו של האוכל. כשמדובר בשף שמבשל במיומנות רבה, המבחר רק מפאר את הארוחה עוד יותר. שלל מקומות הישיבה שצופים לנופים המרהיבים שמסעדת "כרמא" מתפארת בהם, מעצימים את חווית האכילה עוד יותר וגורמים לטעמים להישאר מוטבעים לאורך זמן בזיכרון הקולינרי שלנו. ולגבי ירושלים, שעד כה לא יצא לי להתחבר אליה, העיר הזאת יכולה להיות, מסתבר, מאוד ידידותית וטעימה, וקל מאוד להבין ולאהוב אותה אם יודעים לאן נוסעים ואיך מגיעים, ובמיוחד אם הולכים לאכול ב"כרמא".

לבלוג תל אביבי נמרץ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה