כחלון - הגיע זמן תיקון

להבדיל מפעמים עברו, כאשר ראשי מפלגות האווירה הכריזו במלוא עוזם על רצונם להיות ראשי ממשלה, אומר ה'מיועד' כחלון כי הוא מעוניין להיות שר האוצר

21/12/2014
תמי שינקמן קבלו עדכונים מתמי
  • RSS

משה כחלון. צילום מתוך יוטיוב

בכל הרצאה בנושא 'מאבקים בתקשורת', אני שואלת את הקהל אם לדעתם המחאה החברתית הצליחה בשנת 2011. לרוב, התשובה מהקהל היא כי המחאה כשלה, והסיבות למונח 'כישלון' הן בעיקר מכיוון שמחירי הדיור בתל-אביב (מחאתה של דפני ליף וחבריה) לא ירדו, שמחיר הקוטג' על זמן קצר לאחר המחאה (מחאתו של איציק אלרוב וחבריו) ויוקר המחיה ממשיך לעלות וכך גם ההקצנה בין עשירים לעניים (יאיר לפיד, שלי יחימוביץ ואחרים)...

מאידך, אין לשכוח כי על בסיס המחאה החברתית בשנת 2011, הצליח יאיר לפיד לקבל 19 מנדטים מהציבור הישראלי. את התקווה הגדולה תלו באמירותיו של יאיר לפיד כי מעתה תהיה כאן ממשלה חדשה עם כללים של 'פוליטיקה חדשה' ולכן ההבטחות הרבות לנושא החברתי ימומשו. אך כדרכנו, מיד כאשר מונתה הממשלה ה'חדשה' עם כללי 'הפוליטיקה החדשה', חזרנו לשיח הישן - השיח הביטחוני. שלי יחימוביץ (הדון-קישוט החברתי) 'חטפה' ביקורת נוראית על אי הנפת הדגל הביטחוני במקביל לחברתי (למען גילוי נאות - גם ממני) וכך בשלהי שנת 2014, שנתיים לאחר הקמת הממשלה שהיתה אמורה להיות 'הכי חברתית' מאי פעם, נשארנו תקועים שוב עם מחירי דיור גבוהים, יוקר מחיה שמרקיע שחקים והיום לדור הביניים קוראים 'העניים החדשים'.

למען ההגינות, ראוי להבהיר כי אני לא מאמינה שראש ממשלה צריך להיות רק ביטחוני, או רק חברתי, הוא חייב להיות רגיש לשתי הסוגיות הללו, אבל בבחירות הפעם יש לנו אפשרות לתקן את מה שלא הצלחנו לתקן לפני שנתיים ולהאמין שהאנשים אותם נבחר לא יגיעו לתפקידים שלא יוכלו למלא אותם.  ולכן חיבור בין כחלון ליאיר לפיד למשל, לא צריך להתרחש.

לכל מערכת בחירות יש את הג'וקר שלה. כך היה עם מפלגת 'המרכז' ואיציק מרדכי, כך היה עם 'צומת' שבראשה עמד רפול ז"ל, כך היה עם מפלגת 'הגמלאים' ורפי איתן, וכך היה גם עם 'יש עתיד' ויאיר לפיד. השנה מי שמצטייר כג'וקר, כשאנחנו עדיין לא יודעים מי יהיה ברשימתו ומי יסלול את דרכו לבית הנבחרים בזכותו, הוא משה כחלון. אך להבדיל מפעמים עברו, כאשר ראשי מפלגות האווירה הכריזו במלוא עוזם על רצונם להיות ראשי ממשלה, וזאת עוד בטרם טעמו כיצד נראית המערכת הפוליטית הסיזיפית והביורוקרטית, אומר ה'מיועד' כחלון כי הוא מעוניין להיות שר האוצר ולא ראש ממשלה.

ולכחלון, לפחות עד עתה, יש סיכוי להיות שר האוצר תחת כל ממשלה. עדיין לא דבקה בו תחושת האכזבה כפי שדבקה בלפיד. כחלון, לפחות על פי התדמית שיצר, הצליח להישאר לוחם כנגד בעלי ההון, בקרב על התחרות בשוק הסלולר, צנוע בהרבה גם באופן אישי וגם כפוליטיקאי מיהירותו של לפיד,  והרבה יותר משכנע, כמי שבא ממעמד הביניים, מאשר חברו יאיר לפיד, המקושר תדמיתית לפחות, למאיון העליון.

שותף כזה יקשה על כחלון להשאר ההבטחה שעוד יש לממשה, ולכן עדיף לו להישאר הג'וקר שאולי יוכיח כי מה שחשוב הוא להתמקד במה שהוא מבטיח.

וכל שנותר לנו לקוות, הוא שגם מצבנו הביטחוני ב'שכונה' הקשה בה אנו חיים תאפשר לנו להתמקד בעוולות החברתיות ולא בביטחוניות.

.

מאת: תמי שינקמן היא מנכ"ל משרד היח"צ רימון-כהן-שינקמן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה