לדבר עם הילדים על האסון בכרמל

כמה עצות להתמודדות עם החרדה של הילדים בעקבות השריפה הגדולה. אתם מוזמנים להתייעץ אתנו ישירות

06/12/2010
  • RSS
» תנו לגיטימציה לתחושותיהם של הילדים ולחששותיהם
כותבת אורחת: שרון זיו-ביימן

"ואם גם אצלנו תהיה שריפה?"

"למה מכבי-אש לא כיבו את השריפה בזמן?"

"ואיפה יגורו הילדים שנשרף להם הבית? ומאיפה יהיה להם אוכל וצעצועים?"

השריפה בכרמל הולכת ודועכת, אך אצל חלק מהילדים הולכת ומתלקחת החרדה. חרדה מפני שריפות נוספות, אך גם מפני ההכרה הכואבת, המוקדמת מדי, שהעולם אינו בטוח ומוגן כפי שהם חשים בדרך כלל.

אסונות טבע, ובעיקר אסונות קשים המלווים באבדן חיי אדם, מעוררים בכולנו חרדה ומנפצים את חווית הביטחון בה אנו שרויים בדרך כלל. אך בעוד שאנו מבינים ומכירים את אמצעי הבטיחות ומסוגלים להעריך את מידת הסכנה הנשקפת לנו, ילדים צעירים אינם מסוגלים לעשות זאת ולכן פגיעים יותר לחרדה. יחד עם זאת, התנהלות נכונה שלנו כהורים עשויה להקל ולסייע בהתמודדות.

בין תגובה רגשית לטראומה

אירועי אסון מפרים את השגרה ואת תחושת הביטחון הבסיסית שלנו, ולכן מפרים גם את האיזון הפסיכולוגי. הפרת איזון זו בתגובה לאירועי אסון היא טבעית, ולכן תגובות רגשיות לאסון השריפה כפחד מהישנותה, חוסר שקט, חלומות רעים, עצבנות וכן הלאה- הן טבעיות ומובנות. זאת, במיוחד אצל ילדים אשר פונו מבתיהם, גרים באיזור חיפה או כאלו שקרוביהם לקחו חלק במאמצי הכיבוי. בהתאם, יש לתת לגיטימציה לתחושותיהם של ילדים ולחששותיהם, ולאפשר להם לדבר ולשאול על הנושא. יחד עם זאת, במידה והילד מתקשה לחזור לשגרה גם כשבוע-שבועיים לאחר האירוע, ומפגין פחדים, התנהגויות רגרסיביות (חזרה להרטבה ומציצת אצבע, למשל), חוסר שקט או תוקפנות לא אופיינית- כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

"אבל בטלוויזיה אמרו ש..."

לנו, כמבוגרים, יש יכולת לווסת ולסנן את המידע אליו אנו נחשפים בתקשורת, אבל לילדים צעירים- ממש לא. חשיפה למידע עודף עלולה להעמיס על הילד ולעורר חרדה ופרשנויות שגויות של המצב. למשל, ילדים צעירים אינם מתמצאים במונחי זמן ומקום ולכן, מבחינתם, שריפה שכבתה היום בחיפה בהחלט יכולה לבעור מחר באילת. לכן, מומלץ לבחור בעצמכם מתי וכמה טלוויזיה הילד רשאי לראות, ואף ללוות אותו בעת הצפייה כדי לפרש ולהבהיר. יחד עם זאת, אין טעם להסתיר מהילד את האירוע- הסתרה והכחשה של האירוע והשלכותיו עלולה דווקא לייצר חרדה מוגברת- הרי אם מסתירים ממני את המצב, זה בוודאי הרבה יותר גרוע ממה שדמיינתי...

"ניצחנו את האש"

ממדי השריפה והצורך בסיוע מחו"ל עוררו אצל רבים חוויה קשה של חוסר אונים, אך חשוב להדגיש בפני הילדים דווקא את השליטה והיכולת שלנו להגן על עצמנו- החל מאמצעי הזהירות שאנו נוקטים בביתנו בשגרה היומיומית ("בגלל זה אנחנו בבית לא משחקים בגפרורים"), ועד לאמצעים שנוקטת המדינה. חשוב להדגיש בפני הילדים כי מכבי האש יודעים את עבודתם, שיש לנו מידע שעוזר לנו להימלט מספיק מוקדם מהאש, שמרבית השריפות מכובות תוך זמן קצר וכן הלאה.

חזרה לשגרה. כן, דווקא עכשיו

ילדים זקוקים לשגרה כדי לשמר תחושה של רגיעה וביטחון, ולכן חשוב לחזור לשגרה מוקדם ככל האפשר, במיוחד כאשר מדובר בילדים שפונו מבתיהם. חשוב לשים לב שהילד אינו נמנע מפעילויות מסויימות (טיול בחוץ, התרחקת מההורה), ולעודד אותו לשוב לתפקוד שגרתי. ההמלצה לחזרה לשגרה, אגב, מומלצת גם למבוגרים בינינו.

עזרו לעצמכם וכך תעזרו לילדכם

אם גם אתם עצמכם מתקשים לחזור לשגרה וחווים חרדה, חוסר שקט, סיוטים או פחדים, חשוב שתטפלו גם בעצמכם, מאחר ומצבכם יקרין גם על מצבם של ילדכם. במידה ומתעוררים קשיים כדאי לשתף בני משפחה וחברים, לבקש עזרה בחזרה לשגרה ובכלל- להימצא בחברת אנשים איתם אתם מרגישים בטוחים ונינוחים. גם סיוע לאנשים אחרים יכול לסייע, מאחר והוא מחזק את תחושת השליטה והיכולת האישית.

אם צריך, פנו להתייעצות

לסיכום, חשוב להדגיש כי אסון השריפה הוא אסון קשה אשר תגובות רגשיות אליו- חרדה, אשמה, כעס, תסכול, כאב- עשויות להופיע בכל הגילים. חזרה לשגרה אשר מלווה בתמיכה ושיתוף של אחרים תביא במרבית המקרים להתאוששות וירידה בחרדה, אך במידה ואתם חווים פחדים עוצמתיים, מתקשים לחזור לתפקוד או עדים לתגובות רגשיות חריפות אצל ילדכם או בני משפחתכם- מומלץ לפנות לאחד הקווים החמים להתייעצות וקבלת תמיכה והכוונה ראשונית.

אתם מוזמנים להתייעץ גם עם אנשי המקצוע שלנו- כתבו את שאלתכם כתגובה בפוסט זה, ואנו נענה עליה בהקדם האפשרי.

שרון זיו-ביימן היא פסיכולוגית קלינית, מנהלת פורטל הפסיכולוגיה בטיפולנט
צילום: chefranden, פליקר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה