חומוס קצת אחרת

זה לא חומוס, אלא פטנט אדיר שעונה על הצרכים הבסיסיים ביותר - להרגיש בנוח ולאכול טעים ובריא מבלי לפסוח על המסורת

05/12/2010
תל אביבית נמרצת לשעבר קבלו עדכונים מתל
  • RSS
» מנת חומוס גרגרים עם ביצה ועדשים שחורות של ה-'חומוסרי'

עולם המזון הוא עולם סטריאוטיפי. יש מאכלים שנחשבים יותר נשיים, כמו סלט או סושי, ויש מאכלים עם עודף טסטוסטרון, כמו סטייק או המבורגר, ולכן כשאני מפרקת סטייק, או אפילו מנגבת חומוס תוך כדי העמסת ביצה, בצל ופול, אני זוכה למבטי הערכה והתפעלות מהסביבה. גבר ישראלי שיושב על סושי בר אלגנטי, או דוחס לפה עלים ירוקים, ייראה לנו בעל בעיות בזהות המינית שלו.

נכון או לא, אני לא מתווכחת, אבל מה שכן - אני אוהבת לשבור את הסטריאוטיפים האלה. חבל רק שאין לי מספיק שותפות מהמין הנשי שישתפו פעולה. קחו למשל את החומוסייה האולטימטיבית: רעש, המולה, גברים באקסטזת רעב, שולחנות דביקים ותור ארוך ועצבני. תמיד ייחלתי שיבוא היום ויהיה גם חומוס אלגנטי, כזה שאוכל לנשנש אותו לארוחת צהריים עם חברה, תוך כדי דיון מעמיק על סייל סוף העונה החם של העיר. חומוס שיהיה ידידותי וקצת יותר מחובר לטרנד הבריאותי-אופנתי, אבל שעדיין יישאר רחוק מהפלסטיות של פסט-פוד וישמור על הכבוד האתני.

בזמן שאני עוסקת בשאלות קיומיות ומפתחת בראש את סטארט-אפ החומוס הבא, חברתי, שבדרך כלל היא זאת שמבקשת ממני המלצות למסעדות, מזמינה אותי לצהריים בחומוסיה חדשה בבן יהודה – ‘חומוסרי’. "השתגעת?", אני אומרת לה, "ומה עם כל הגברים שיקרעו אותך עם המבטים והדיאטה שתיהרס?". היא מחייכת אליי בחיוך שמבטיח רבות, ואני מתחילה לרתוח במפנים מרוב סקרנות וציפייה.

טעם נשי ואכפתיות

הגעתי לבן יהודה 191 ועוד לפני שראיתי את המקום עצמו, השם שלו פיזר על פניי אבק של חיוך מוקסם. חומוסרי? איזה צליל צרפתי קוקטי יש למילה הזאת ואיך היא הופכת את כל מה שחומוס מייצג למשהו הרבה יותר חינני, ידידותי ונוח.

המקום מעוצב בדיוק כמו שהוא נשמע; צבעים בהירים, קווים נקיים וללא שום מסורת משפחתית ששומרת את המתכון המיוחד בכספת הסודית, כי אין ב’חומוסרי’ שום סוד, אלא רק הקפדה על בישול איטי וארוך של החומוס, בלי מעורבותם המיותרת של אבקת סודה לשתייה ומלח לימון, וללא פיתוח מיוחד של איזו סבתא. רק חומוס שנטחן בבלנדר מיד לאחר ההזמנה ומתובל במיץ לימון טרי ושום כתוש. הרעיון של גלית ודרור, בעלי המקום, ששניהם, אגב, מגיעים מתחומים לא קולינאריים בעליל, אך כן נמנעים עם אוהביו המושבעים של המאכל הלאומי, הוא לחדש באמצעות קונספט מיוחד של חומוס בריא בחומוסיה עם אווירה ידידותית.

יש כמה שולחנות בחוץ וגם בפנים, וחלקו של עיצוב המקום נפל על קיר של לבנים חשופות וחמניות גדולות על כל שולחן, שמוסיפות צבע טרי ורענן – טעם נשי ואכפתיות נודפים מכל פרט קטן. במטבח הפתוח למחצה נשמע רעש של בלנדר, מסחטת מיצים ידנית לא נחה לרגע וגלית, שמנהלת את המקום, מתרוצצת עם צלחות שנראות כאילו יצאו ממטבח בריא של איזה שף.

קרקע פורייה לניגוב חומוס

במקום יציקות הבטון הסטנדרטיות שכולנו מכירות ולא כולנו אוהבות, יש בתפריט של החומוסרי מנות שנשמעות כאילו נלקחו מאיזה מלון בוטיק אורגני. פניי הפכו להתגלמות הפליאה וההפתעה, וחברתי נראתה מאוד מרוצה מעצמה, ודרשה כי התגלית המרעישה תירשם על שמה.

סלט הקוסקוס המלא עם גרעיני דלעת, בצל סגול, צימוקים, סלרי ושמן זית, היה כל כך טעים, בריא ורענן שהרגשתי פרפרים של אהבה חדשה בבטן,

ומנת הסלטרי היתה מפתיעה עוד יותר, כיוון שאת הכוסברה, הפטרוזיליה, השמיר והחמוציות אני לא מסמפטת כלל, אבל כאן, בשילוב אגוזי לוז וחומץ בלסמי, זה גרם לי להרגיש שהקיבה שלי עוד שנייה פורצת בשיר הלל. אם היו לי כוכבים הייתי קוראת להם מיש-לין ומעניקה 5 לכל אחד מהסלטים.

והנה הגענו לכוכב הראשי של הכתבה. החומוס של החומוסרי מגיע בצבע חום מוקה, בזכות הבישול הארוך, במקרם סמיך ביתי ועם תוספות בריאות שמשתנות מדי יום. חברה שלי בחרה את הקלאסיקה - חומוס גרגרים עם ביצה ותוספת של עדשים שחורות (22 ₪) ואני הלכתי על ה-FULL POWER של חומוס גרגרים עם פול ועדשים, שעועית ומאש שהגיעו בצלוחיות קטנות בצד. טעמו של החומוס עצמו היה מרוכז הרבה יותר (בגלל הבישול הארוך שהוזכר כאן קודם), וזה הבליט את טעמם המקורי של הגרגרים שמהם בושל. שום דבר לא הפריע להרמוניית הטעם הטרי והחזק שלהם, לא השום ולא הטחינה.

מיץ רימונים טרי שנסחט במטבח ומוגש עם קוביות של מיץ לימון, ו-Refill חופשי של מים מתמי 4 שניצב ליד הקופה, הדגישו שוב פעם את הדאגה הנשית המתחשבת והתוספות העניקו לבטן ריפוד בריאותי. הכל הרגיש מאוד מוכר, אבל גם עתידני ושונה, הרבה פחות כבד והרבה יותר נעים לקיבה, ויחד עם פיתות גמישות ובשרניות של ‘מאפיית צנעני’ המיתולוגית מגדרה, חמוצים שנעשים במקום וזיתים שמובאים מ'יקב מוני' מאזור בית שמש, לא יכולתי לבקש יותר מאותה ארוחת צהריים נשית "קלילה" באווירה נעימה.

מצאתי בתפריט גם קינוחים בייצור ביתי. לא עוד קפה תורכי ומלבי זרחני, אלא אספרסו עוגיות שומשום ועוגה בחושה, שגלית אופה בעצמה ומגישה בתוספת סילאן.

מנות TAKE AWAY של כל מה שמגישים בחומוסרי וגם בירות בוטיק, לבנה בוטיק מחלב עזים, בעל מרקם קטיפתי עשיר שלא יצא לי לטעום כמותו, ואפילו עסקיות בטווח מחירים 38-43 ₪.

זה לא חומוס, אלא פטנט אדיר שעונה על הצרכים הבסיסיים ביותר - להרגיש בנוח ולאכול טעים ובריא מבלי לפסוח על המסורת. אז אם גברים יכולים להסתדר עם צ’ופסטיקס, למה שאנחנו לא נסתדר עם הניגוב? במיוחד אם יש מישהו שהכין עבורנו את הקרקע.

חומוסרי

בן יהודה 191, תל אביב

טלפון: 03-6242975

שעות פעילות:

א'-ה': 11:00-19:00 ו': 10:00-16:00

לבלוג אוכל תל אביבי נמרץ




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה