הדרך עלינו

אני רוצה להציג תפיסה שונה, הנוגעת לאחריות המלאה שלנו על הדרך ולקבלה שלמה של התוצאות

05/12/2010
מלכה אשר קבלו עדכונים ממלכה
  • RSS
» אין עונשים מידי שמיים. צילום: flickr- jvc

בימים אלה ששריפות משתוללות בארצנו, לא פשוט לי לכתוב לכם פוסט נוסף בבלוג ’להיצמד לאור’, אולם זאת בדיוק המחויבות.

בחרתי לכתוב לכם היום על המחויבות לדרך ועל ההסכמה שהתוצאות לא תמיד בידינו.

בימים כאלה, אין צורך בדברי תוכחה, בימים כאלה כל אחד כואב את הכאב של כולנו.

אני לא מאמינה במושג ‘עונשים’. אין עונשים מידי שמיים, אין יום הדין, ואין ישות עליונה שרוצה ללמד אותנו ‘לקח’ בכאב.

מה שיש הן: תוצאות. תוצאות של מעשים. אלא שהתוצאות מושפעות מהמון גורמים שחלקם ידועים לנו, בשליטתנו ובאחריותנו, וחלקם אינם ידועים לנו ומשום כך ושלא משום כך, גם אינם בשליטתנו.

הדבר נכון בכל מישור בחיינו: במישור האישי, העסקי, הלאומי. הוא נכון לגבי תוצאות קטנות שמאכזבות אותנו ולגבי תוצאות גדולות הרסניות שהן בבחינת אסונות. התפיסה שאני מבקשת להביא לכם היום אינה פשוטה, היא תפיסה גבוהה המבקשת מכם להבין בו זמנית דבר והיפוכו, ואני מקווה מאד שאצליח להעביר אליכם תפיסה זו, המאפשרת הסתכלות חדשה על החיים. יש בה, בתפיסה זו, המון ענווה מתוך קבלת יכולתנו המוגבלת, יחד עם המון נחישות לעשות, להשיג, לחלום ולהגשים את חלומותינו.

האמינו, עשו והתעלו

נתחיל מהעובדה הידועה כבר לרבים, כי התכוונות אמיתית שלנו יוצרת מציאות. הדבר בהחלט נכון ויש לחיות כך תוך התכוונות מלאה, כנה ואמיתית לכל דבר שהנכם רוצים בחייכם. נקרא לדבר אליו כיוונתם: יעד / מטרה.

זהו השלב הראשון - שימו לעצמכם מטרות / יעדים, האמינו בהם בכל נפשכם, דמיינו אותם מתרחשים, תחוו את התחושה שתרגישו כשהם יתממשו, תנו את כל ההתכוונות שלכם, את כל ההתרגשות שלכם לאמונה שמטרותיכם, יעדיכם, חלומותיכם אכן יתממשו!

השלב השני לאחר התכוונות כזו הוא: עשייה, עשייה, עשייה.

כל התכוונות מחייבת עשייה שלכם, מחייבת שאתם תעשו כל דבר העולה במוחכם ובליבכם אשר יקדם אתכם לעבר היעד / המטרה אותה תכננתם בשלב הראשון. אני חוזרת ומציינת: כל דבר. זה חשוב שתעשו כל דבר הנדרש לקדם את היעד שלכם, וזאת משתי סיבות: ראשית, על מנת שאכן תגיעו למטרתכם. שנית, על מנת שתהיו שקטים עם עצמכם, בשוויון נפש שעשיתם כל הנדרש וכל שידעתם למען קידום המטרה שהצבתם לעצמכם, למען הגשמת חלומכם.

מכאן תוכלו להגיע לשלב השלישי בבטחה.

השלב השלישי הוא שלב ה’תוצאה’. ואכן לרוב התוצאה תהיה זהה ליעד שהצבתם לעצמכם, לעתים אף תפתיע אתכם לטובה הרבה יותר משדמיינתם, לעתים תאכזב אתכם, לעתים תגיע תוצאה שלא הייתם משערים בנפשכם (לטובה או לרעה).

כאן נדרשת ההתעלות שלכם.

‘התעלות’ – היא פעולה של ראייה רחבה, של הסתכלות על הדברים מלמעלה.

אסביר זאת בדוגמה: תארו לעצמכם שאתם שחקן כדורגל. אתם בעיצומו של משחק חשוב ומכריע, רצים על המגרש, נותנים את כל כולכם על מנת להצליח. יכול להיות שתתקלו בסיטואציה לא מובנת, כמו למשל החלטה של השופט לתת לכם כרטיס אדום. ההחלטה שלו נראית לחלוטין שגויה ולא מוצדקת. עתה, תארו לעצמכם שאתם חוזרים הביתה, יושבים מול הטלוויזיה ורואים את אותו המשחק, מהמקום הזה של ראיית על, ואתם מצליחים לראות את מה שהשופט ראה. עתה אתם מבינים את הסיבה לכרטיס האדום, למרות שבזמן היותכם על המגרש במשחק לא יכולתם להעלות אותה על דעתכם. זו ‘התעלות’, התעלות היא ראיית על, ראייה מלמעלה, ראייה של התמונה הרחבה.

קבלה

בזמן שאנו נתקלים ב’תוצאה’ שאינה לרוחנו לאחר ידיעה ברורה שעשינו כל שביכולתנו על מנת להגיע לתוצאה הרצויה, ליעד ששמנו לעצמנו, כאן נדרשת: קבלה של הדברים.

לשם קבלה של תוצאה שאינה מובנת לנו, נדרשת השלמה. השלמה שקטה עם כך שיש בתמונה הגדולה עוד הרבה פרטים שאין ביכולתנו לראות ולדעת, שיש עוד הרבה גורמים אשר פועלים בו זמנית וגורמים לתוצאה שונה מזו שכיוונו.

הדבר הראשון שאנו נדרשים לעשות בזמן התמודדות עם תוצאה לא רצויה הוא: קבלה.

(בזמן תוצאה קשה כפי שאנו חווים בימים אלה, יחד עם הקבלה חייב, כמובן, להתרחש מיד: טיפול מלא בבעיה).

כלומר, נדרשת לקיחת אחריות מלאה גם על תוצאה שלא ייחלנו לה. לקיחת האחריות באה לידי ביטוי בעשייה ההכרחית הנדרשת, על מנת לשפר את המצב. ‘שיחות פנימיות’ של שיפוט עצמי אינן מתאימות, כי הן לא עוזרות ואף מסיתות אנרגיה חשובה לריכוז בטיפול בבעיה.

מעבר לצד הפרקטי, אני רוצה לדבר אתכם היום על קבלה של תוצאות שונות מאד מההתכוונות שלנו, תוצאות מפתיעות לרעה, המותירות אותנו בהלם.

חשוב לי לציין את המחויבות להיצמדות לאור גם בימים כאלה, בימים אשר ייאוש, ספק וחוסר אמונה מבקשים להתדפק על דלתנו. בזמן אסונות אסור לנו לאבד את התקווה לחיים טובים.

הקושי בתפיסה

זו ענווה גדולה לדעת שאנחנו לא יכולים להבין הכל, שהעולם הזה אינו מתנהל בדרך הפשוטה של סיבה ותוצאה, שיש ‘תכניות גדולות מאיתנו’, שיש תמונה רחבה משאנו יכולים לראות. הדבר קשה עוד יותר לתפיסה כאשר אנו נדרשים להמשיך להאמין שביכולתנו ליצור לעצמנו חיים טובים, ובו בזמן לקבל את העובדה שלא הכל בידינו, לא הכל בתפיסתנו, לא הכל בשליטתנו.

הקושי הוא בתפיסה של שני הדברים יחד בעת ובעונה אחת.

זו הסיבה שאנו יכולים לראות מצד אחד אנשים מאמינים דתיים, אשר לא עושים את כל הנדרש על מנת לשפר את חייהם ומשאירים חלקים גדולים ל’ידי שמיים’, ומהצד השני- אנשים העושים הכל על מנת לשפר את חייהם ואשר אין בהם אמונה בכח עליון, או בדבר מה הנסתר מעיניהם / תודעתם.

שתי הדוגמאות הקיצוניות הללו ממחישות את הקושי להאמין שיש עוד דברים המתרחשים עליהם אין ביכולתנו לדעת, ובכל זאת להאמין אמונה מלאה, כנה ואמיתית ביכולתנו ליצור לעצמנו חיים טובים.

לרמה הזו של תודעה אני מבקשת מכם להגיע השבוע, ליכולת לחיות בשלום עם שתי התפיסות, הנראות סותרות לכאורה, אשר הדרך ליישב בינהן היא, כפי שציינתי מעלה, בשלבי הפעולה.

ענווה ותקווה

באשר לכל דבר בחייכם, מקטן ועד גדול, אלה הם שלבי הפעולה: ראשית – אמונה מלאה. שנית – נחישות בעשיית הכל למימושה. שלישית – קבלת התוצאות אשר יהיו בשלוות נפש.

אביא כעת דוגמא מחיי היומיום, אם אתם חולמים על הקמת עסק כלשהו, או קידום רעיון / יוזמה שלכם - האמינו בו בכל מאודכם, דמיינו את הרעיון קם לתחייה, קורם עור וגידים, ראו כיצד זה קורה, ראו את עצמכם בתוך החלום המתממש, לעתים אין אנו מאמינים בכל מאודנו רק מתוך הפחד להתאכזב. אל תתנו לפחד זה למנוע מכם לחלום, חלמו בגדול, דמיינו בגדול, הרשו לעצמכם לחוש את זה קורה, זה אפשרי!

לאחר מכן התמידו בביצוע כל הנדרש על מנת לקדם את חלומכם / רעיונכם / יוזמתכם, עשו זאת שוב ושוב ושוב, אל תתנו ל’בורות’ בדרך לייאש אתכם. המשיכו, התמידו, נצחו את המכשולים, הוכיחו שאתם מאמינים בעצמכם, ולבסוף: קבלו את התוצאות בענווה.

אם התוצאה היא הצלחה גדולה, טפחו לעצמכם על השכם וזכרו כי תמיד יש עוד גורמים שאינם ידועים לנו ואינם בשליטתנו. הודו לגורמים האלה שעמדו לצדכם בהצלחה. גם אם התוצאה היתה לא כפי שציפיתם ורציתם, קבלו אותה בענווה וזכרו כי גם כאן יש גורמים נוספים המשפיעים, אשר אינם בשליטתנו. קבלו את התוצאה בשלוות נפש. מותר לכם לכאוב אותה, כאב הוא חלק מהחיים. אבל דבר אחד אינו בא בחשבון והוא: אל תתנו לה, לתוצאה המאכזבת, ואל תתנו לאסון באשר הוא - לקחת מכם את התקווה. את האמונה. את חדוות העשייה למען חיים טובים, למען יוזמה חדשה, למען חלום חדש. היו כמו תינוקות אשר מנסים ללמוד ללכת, נופלים, בוכים וממשיכים לנסות, ממשיכים להאמין שיצליחו ללכת. כך הוא הדבר. התוצאות הלא נעימות הן חלק מהחיים. לא ניתן להן לקחת איתן את חדוות החיים, ההתנסות, האמונה, העשייה.

בפוסט הזה אני מבקשת מכם לחלום ולהאמין. ליישם כל האפשר על מנת להגשים את חלומכם. לקבל את התוצאה באשר היא בענווה ובשלוות נפש ו…להמשיך לחלום עוד ועוד.

כולי תקווה שאירועי השריפות יסתיימו במהרה. אני שולחת נחמה לכל משפחות ההרוגים, החלמה, שקט ושלווה לכל הנפגעים, לכל החווים איום בימים אלה. מי ייתן ולא נדע אירועים כאלה לעולם.

לבלוג 'להיצמד לאור' של מלכה אשר

צילום:

http://www.flickr.com/photos/nicolas-hoizey/

http://www.flickr.com/photos/jvc/




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה