על מיזוג ומיזוגניה

אלקין כינה את הרצוג ולבני כמי ש״יחלקו את ראשות הממשלה כמו עוגה בגן ילדים" והעלה בעמוד הפייסבוק שלו תמונה, מגעילה ממש, של ערבוב הפנים בין לבני להרצוג. באמת גן ילדים

11/12/2014
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

הרצוג וליבני. צילום: רויטרס

התגובה הפבלובית של הליכוד, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתו הבוטה של יו״ר הקואליציה ח״כ אלקין המחישה אתמול בערב את ההבדל בין ימין לשמאל ואף הזכירה את תחושת הגועל משוביניזם גלוי של מערכות בחירות שמציף השיח תמיד מחדש: ״האם הייתם נותנים לחנון, שסגר עם 15 מנדטים הסכם רוטציה חצי-חצי עם אחת שלא עוברת את אחוז החסימה, לנהל בשמכם איזה משא ומתן?״

אלקין, אלגנטי הוא לא, אפילו לא הביא את עצמו לכנות את ציפי לבני בשמה. עם אותה ה״אחת״ הוא ישב בקואליציה עד לפני כמה ימים ואשר איתה רצו בליכוד לסגור הסכם קואליציוני ראשון לפני שנתיים. בהמשך כינה את הרצוג ולבני כמי ש״יחלקו את ראשות הממשלה כמו עוגה בגן ילדים. ממשלת היפה והחנון״ והעלה בעמוד הפייסבוק שלו תמונה, מגעילה ממש, של ערבוב הפנים בין לבני להרצוג. באמת גן ילדים.

את האוירה המיזוגנית המתרחשת בימין סביב הסכם האיחוד בין הרצוג לבני קלטתי מסטטוס של חנוך דאום, העיתונאי המקורב מאוד לבני הזוג נתניהו. ״מבחינה פמיניסטית לפחות, האיחוד בין בוז׳י לציפי הוא חשוב. בכל זאת, זה ששתי נשים עומדות כעת בראש המפלגה החדשה, זו אמירה חשובה״.

בבת-אחת לערבב הכל: פמיניסטיות, הרצוג כאישה. וברקע המובן מאליו לדאום, אם יש נשים בראש אז הכל הרי מועד לכשלון. צחוקים בגן הילדים.

הסגנון המשתלח בתגובות הליכוד כמעט והצליח לכסות אמיתה מסוימת. הרצוג מדבר על מו״מ ואצל נתניהו, אלקין והליכוד - לא מעוניינים לנהל מו״מ. זו היא התמצית של דבריו. אם הוא לכאורה מוכר את מפלגתו ללבני, הוא ימכור את המדינה בשביל כל דבר.

סטטוס בדף הפייסבוק של אלקין. צילום מתוך פייסבוק

את סגנון הקמפיין, מתלהם נגד נשים, עיסוק במראה ובתכונותיהן החזותיות, אפשר למצוא בקיר הפייסבוק של אלקין בשפע. אם זה הכיוון של קמפיין הליכוד, לרדת על תספורות ותלתלים, דווקא אצל אישה שנחשבת נכס עבור מפלגת העבודה ושלא זגזגה לאורך השנים בזחילות לממשלת הליכוד, אז העסק מתחיל להזכיר קצת את ה War on Women, שהתנהלה ברקע הבחירות בארה״ב. הדמוקרטים טענו שהרפובליקנים מובילים מהלכי מדיניות כדי לפגוע בנשים (היו גם דוגמאות) ולמפלגה השמרנית נדבקה התדמית של ה׳אולד-בויס-קלאב׳, אותם החבר׳ה שלא קולטים שהחברה המודרנית מורכבת ממהגרים, ערבים, וכן גם מן הפוליטיקאיות הנשים.

על הליכוד אפשר בקלות לדבר כמפלגה שלא רואה נשים ממטר. מרכז המפלגה מורכב מ 90% גברים, בסביבתו המידית של נתניהו אין אף אישה (פרח לרנר, נציגתו בכנסת, לא זכתה לקידום המיוחל לתפקיד מזכירת הממשלה), ברשימתם הקודמת לכנסת היו מעט נבחרות ואחרי עזיבתה של לבנת, עם איזה נשים בכירות הם ילכו לקלפיות?

ובחזרה לעניין הפעוט הזה, שקוראים לו משא ומתן. מה שבימין אולי לא מבינים הוא שבשמאל אנשים דווקא רוצים מו״מ. רוצים אדם שיודע לוותר. זה כל הקטע של שתי מדינות - לבוא לקראת הצד השני כדי להגיע להסכם. אחרי שנים ארוכות של ליכוד ומנהיגיו בשלטון, הציבור הבין שאין לנתניהו רצון פוליטי להתפשר עם אף אחד. בטח לא עם הפלסטינים, גם לא עם וושינגטון ואפילו כשנתניהו צנח ל - 18 מנדטים, פחות מן ה - 19 של הלפיד, הוא לא הפנים את מצבו הפוליטי וסירב לנהל מו״מ עם לפיד למציאת פתרון.

הסגנון הוא גם המהות. השתלחות, התנשאות, אגרסיות, זלזול באחר וחוסר נכונות להגיע להסכמות. אלה הן בדיוק תכונות הניהול שהובילו את ממשלת ישראל למצבה הנוכחי - שרים בכירים שבורחים ומעט מאוד הישגים להראות לציבור הישראלי בפתחה של מערכת בחירות. אם אלקין עומד להיות קבלן הביצועים והביטויים של נתניהו למערכת הבחירות של 2015, אז מעניין לראות איך הרצוג ייגרר לבוץ או אם יישמר ממנו.

אתמול בערב אמר הרצוג שהוא רואה עצמו כמאחד, לא כמשסה: ״חיבור במקום פילוג, הבנה במקום פירוד, שיתוף במקום שיתוק״ וכהנה ביטויים ששולבו בדבריו (תכל׳ס עבודה די קלה לקופירייטרים, אפשר להמשיך עם זה בלופ - ׳ליבון במקום בלבול׳, ׳כינוס במקום תסכול׳, ׳מינוף במקום דיכוי׳ ועוד. חומר קלאסי למחולל סטטוסים).

ומדוע הטקסט השבלוני בכלל מעניין?

להערכתי, יועצי התקשורת והאסטרטגים של הרצוג הבינו שבחיים לא יצליחו להפוך אותו לבולדוג, לטיפוס האגרסיבי, לאלקין פבלובי שכזה - זה מהלך אבוד מבחינתם. הרצוג לא יצא החוצה מתוך הקליפה האנמית. הוא לא יתחיל לעשות שרירים או ללכלך ידיו. אלקין אמר: הרצוג הוא חנון. עם השירות הצבאי ביחידת המודיעין 8200  ופרצוף הילד הטוב, לא יכול אף קמפיינר לשנות את המצב. זה האיש.

ועל כן, (וכבר יצא לי לכתוב על זה בעבר) הם מציעים לעם ישראל משהו אחר. הרצוג אמר זאת באופן ברור: ״אנחנו מציעים מודל מנהיגותי מסוג אחר. מודל של הנהגה משותפת״.

זוכרים את אריק שרון הסבא? את התחושה שהורעפה על עם ישראל שכדאי לו לקבל חיבוק מן הסבא החביב ולהיות מוזמנים לשבת איתו לשולחן ולאכול ארוחה חמה?

אז עכשיו, בקמפיין 2015, תקבלו את הרצוג המאחד, המפשר, המגבש. נטול האגו. זה הקמפיין והמסר. אני מוותר על עצמי בשבילכם. בשביל המדינה. אקט ראשון של מימוש מסר הקמפיין - ויתור על ראשות הממשלה. האנטי-אגו, אנטי-גיבור החדש.

לא בטוח שזה יתפוס מבחינת הרצוג, אבל אני מנחשת שזה הכיוון:

אגרסיות, בידוד עולמי, מריבות עם וושינגטון – Out.

שותפות במנהיגות, רוטציה, הסכמות וחיבורים חדשים - In.

אגב, פעמיים במהלך השנה האחרונה הרצוג הלך בנתיב הפשרני הזה. פעם אחת, באוגוסט 2013, הצליח לשכנע את אראל מרגלית ואיתן כבל לרדת מן הסולם עליו טיפסו השניים ולהתייצב מאחריו. הוא הציע להם שיתוף פעולה כדי להחליף את יחימוביץ׳ והיום קשה כבר להיזכר, אבל כמה חודשים לפני שניצח אותה, היתה מוסכמה רחבה שאין לו - לחסר הכריזמה והיבשושי הזה - סיכוי בכלל. פעם נוספת במארס 2014, הכניס הרצוג את כל שבע סיעות האופוזיציה לאווירת שיתוף פעולה וביחד הם קיימו את דיוני האופוזיציה האלטרנטיבית, ערבים, חרדים, עבודה ומרצ, כדי לתת לקואליציה פייט. הרצוג אז היה מבסוט מעצמו. רק הוא הצליח לגרום לרעם-תעל לשבת ביחד עם החרדים בחדר ולהסכים. בקואליציה, בסגנון הנתניהותי, צחקקו וזלזלו.

ולבסוף, אם הרצוג הוא אכן המאחד הגדול - נראה אותו מצליח למשוך את יאיר לפיד לחיקו.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה