הכתבים הטכנולוגים מחרימים את אייל גולן

בין החוק ובין הצדק והמוסר יש שטח אפור, ובדיוק בחלל הזה בא לידי ביטוי תפקידנו כעיתונאים וכנציגי תקשורת

26/11/2014
ניב ליליאן קבלו עדכונים מניב
  • RSS

בשבוע שעבר נחתה בתיבת הדואר האלקטרוני שלי הזמנה לאירוע השקה של אוזניות Myth, אותן מייבאת חברת
C-data בשיתוף עם הזמר אייל גולן. ההזמנה לאירוע יצאה ממשרדו של איש היח"צ של הזמר, הלוא הוא רני רהב. כשהתקשרו לאשר את הגעתי לאירוע, מיהרתי להבהיר להם שבאירוע שנותן החסות שלו הוא אדם כמו אייל גולן - לא אשתתף.

אייל גולן. צילום מסך מתוך יוטיוב, הופעה בקיסריה

לפני שנה נחקר אייל גולן בחשד שקיים מגעים מיניים עם קטינות. בחקירתו, לא הכחיש גולן את האירוע, אך טען להגנתו כי לא ידע שמדובר בקטינה, וחשב בתחילה שמדובר בבגירה. התיק נסגר ולא הוגש נגדו כתב אישום. בחודש מאי השנה, הוטלו על גולן עבודות שירות לאחר שהורשע בהעלמת מס. אלה העובדות.

לעדותו, אייל גולן שותף במותג האוזניות החדש ואף מעניק לו את שמו ותמונתו המתנוססת על אריזה. ונשאלת השאלה: האם ראוי לתמוך או לסקר מוצר שאייל גולן משרה עליו את תדמיתו ושותף לרווחיו? לדעתי התשובה היא לא, ומתוך שיחות עם קולגות שלי, עיתונאי טכנולוגיה אחרים, ניכר שאני לא לבד.

ידידי ועמיתי אמיתי זיו מ- TheMarker, ענה להזמנה ממשרדו של רהב במייל בזו הלשון:
"תודה לרני רהב שהזמין אותי לאירוע עם זמר מפורסם. אותו הזמר שהשווה נשים לסטייק, או לחם עם שוקולד, שטען כי יש לו אישה לכל שבוע בשנה ושהוא עבריין מס מורשע. איכשהו, נראה לי שאני אוותר".

כמוהו, עוד כמה מעמיתיי סבורים שלא צריך לתת במה למוצר שיוצא מביתו של אייל גולן, וכך עשינו - הודענו למשרד של רני רהב שאנחנו מחרימים את אירוע ההשקה שהיה אתמול. הנוכחות התקשורתית, בפועל, חסרה כמה מהבולטים שבעיתונאי הטכנולוגיה בישראל.

ומדוע? כי כאן בדיוק נמדד תפקידנו כעיתונאים. לא כל מה שחוקי, או לא הגיע לכלל הרשעה בבית משפט הוא גם טוב, נכון או מוסרי. בין החוק ובין הצדק והמוסר יש שטח אפור, ובדיוק בחלל הזה בא לידי ביטוי תפקידנו כעיתונאים וכנציגי תקשורת המונים ומן הראוי שנביע עמדה.

יכולתנו כעיתונאים לתקן עולם ניכרת לא רק בעוולות שאנחנו כותבים עליהן (אלה מביננו שלא הפכו משרתים נרצעים לאינטרסים של טייקונים ועוד חופשיים לכתוב את דעתם), אלא גם בבחירה על מי ועל מי לא לכתוב ואת מי לא נסקר. כמו שאמר לי פעם קולגה מוערך - עיתונאים נלחמים על הצדק לא רק מעל דפי העיתון או האתר שבו הם כותבים. וכך עשינו אני, אמיתי זיו ועוד כמה עיתונאי טכנולוגיה שסבורים שאייל גולן ועסקיו לא ראויים שנכתוב עליהם בעיתון או ברשת.

אז יש שיזעקו היכן האובייקטיביות? ובכן, היא איננה. נעלמה ופרחה לה במציאות שבה כלי תקשורת שלמים מהווים במה לקידום אינטרסים מסחריים ופוליטיים. עיתונאים, בהיותם אזרחים מודאגים, רשאים להביע ולנקוט עמדה, כל עוד הם עושים זאת בהגינות, בשקיפות ובאתיקה מקצועית ומאפשרים את זכות התגובה. ואל תדאגו לאייל גולן וזכות התגובה שלו. הוא כבר מיהר להצהיר בחדשות ערוץ 2 שאנחנו ודעתנו לא משפיעים כלל או במילים אחרות - לא מעניינות אותו.

אבל זה מעניין אותנו. וצריך גם לעניין אתכם ואתכן הקוראים והקוראות, הצרכנים והצרכניות כשתחפשו לעצמכם את זוג האוזניות המשובח הבא שלכם. כי מעבר לעניינים כמו שיוויון, מוסר ופמיניזם זהו מאבק על דמותה של החברה הישראלית. מה אנחנו רוצים לראות כשנביט במראה? האם אנחנו רוצים להיות חברה שקושרת כתרים לעבריינים מורשעים, זמרים שמנצלים את כוחם ותהילתם לרעה ומקיימים יחסי מין עם נערות צעירות מהם בהרבה, או חברה שסוגדת לאנשי חזון אמיתיים, אנשי מעשה, אנשים שמבינים את המושגים חמלה ומוסר, והם נקיי כפיים, הן בעיני החוק והן מצפונית?

שאלו זאת את עצמכם כשתושיטו יד למוצר הממותג הבא, עם פרצופו של איל גולן עליו, או בלי.

 .

* הכותב הוא עיתונאי טכנולוגיה ותיק והעורך האחראי של מגזין הטכנולוגיה העברי, "החיבור".




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה