למי שייך עולם האופנה?

למרות הקולות החדשים בתעשיית האופנה שמדברים על מודלים אלטרנטיבים של יופי ונשיות, הרוב המכריע עדיין סוגד לרזון קיצוני. האם ניתן למצוא ניצנים של תקווה לאופנה מחמיאה גם למי שחצתה את מידה 42?

27/11/2014
ארז עמירן קבלו עדכונים מארז
  • RSS

אחת, במידה 32, שהזיעה עלי מההליכון שלה במכון הכושר אותו אני פוקד לעיתים, הסבירה לי את כל העניין. וכל העניין, היא טענה, זה להיות "דוקים" (כמו המקלות הדקים האלה ששיחקנו בהם כשהיינו קטנים- להרים אחד בלי להפיל את כל החבילה). היא רוצה להיות "דוק", היא רוצה שהחבר שלה יהיה "דוק", ומבחינתה, עולם אידאלי הוא ערימה של דוקים שפוכה על הרצפה.

אם את לא "דוק", את יוצאת מהמשחק. המשחק שייך רק למי שסוגדת לרזון מוחלט, משביעה רעבונה בקוביות קרח, ומעלה דופק על אופניים שלא נוסעים לשום מקום. פספסת, כשלת, זללת – לכי לעמוד בפינה ולהתבייש נורא.

זאת אומרת – להיות "סתם רזה" זה לא מספיק. חייבים להיות "דוקים"– כחושים, גרומים, מצמצמים את הנפח שאנחנו תופסים בעולם למינימום האפשרי.

צילום מימין: אימג'בנק, Stefan Gosatti/Getty Images, באמצע:אימג'בנק,Tullio M. Puglia/Getty Images, משמאל: אימג'בנק, Stefan Gosatti/Getty Imagesרזון על מסלולי התצוגות. זה כל מה שרוצים המעצבים לעצב? (צילומים: רויטרס)

הרזון המופרז הוא משאת הנפש שהוגדרה על ידי התקשורת כניק-ניים הרשמי למקובלות חברתית. והמקובלות חברתית היא נגזרת של מידה אחת. הכוונה היא כמובן למידה 0, וכל מה שמעבר לזה הוא מבחינת “דבה, תזוזי, את מסתירה לי ת’מסך”.

כי אם את לא ממש-רזה, את שמנה. זהו. אין באמצע.

ואם את שמנה, את מיותרת.

החברה שלנו מדברת בשני קולות. הקול הרשמי מדבר על מודלים אלטרנטיבים של יופי ונשיות ועל קבלת השונה. הקול השני בעצם לא אומר דבר, הוא רק נועץ מבט מבטל. זהו הקול שמדיר את כל מי שלא השכילה להידחס למידה אפס מקיומה החברתי. הקול שהופך אותה לשקופה למרות הנפח הפיזי שהיא תופסת.

היום אף אחד כבר לא טורח עם המשוואה שמנה=מכוערת. בעולם הייצוגים התקשורתיים, השמנה - בדיוק כמו החבר-מהמושב של מלכת היופי דקה לאחר ההכתרה - פשוט לא מופיעה על הרדאר.

איך שלא מסתכלים על זה, הזיגזוג בין הפוליטיקלי קורקט לבין "סנוביות על בסיס אחוזי שומן" הוא לופ מתסכל. מצד אחד משדרים לבנות - תהיו גאות בגופכן וקבלו את ממדיכן באהבה, ומשכנעים אותן שהסיסמה "אם את מרגישה סקסית, את סקסית" עובדת. מצד שני מוכיחים להן, לבן על גבי שחור (מרזה), שבעולם הייצוגים המודרני אין כניסה לשמנים. קצת קשה להרגיש גאווה כשכבר בעמדך בשער, מפנים אותך אל כניסת המשרתים.

בעולם האופנה הפכה ה- "דוגמניתרזה" למלה אחת, בלתי מתפרקת לחלקיה. מעצב העל הגרמני קארל לגרפלד טען כי "אנשים פשוט לא רוצים לראות נשים עם משקל עודף, קל וחומר כשהן מהלכות על מסלול הדוגמנות".התעשייה שאינה קארל לגרפלד אולי עושה קולות אחרים, אבל חושבת את אותו הדבר.

ניצנים של תקווה?

איור: ארז עמירןאיורי אופנה. מימין: דמות פלאס סייז, משמאל: דמויות הנשים הצנומות שהורגלנו לאייר בבתי הספר לעיצוב אופנה (איורים: ארז עמירן)

גם "הדור הבא" של תעשיית האופנה לא שוקד על מציאת פתרונות לצרכיו של פלח האוכלוסייה הגדול הזה. רודנות הרזון עובדת שעות נוספות אצל המעצבים-לעתיד שגודשים את מוסדות הלימוד. מבחינתם, לעצב עבור נשים במידה שהיא מעל ל-40, שקול להתאבדות יצירתית, לגמרי-לא-"קול".

ואצלנו בארץ? עד ממש-לא מזמן, בכל האמור ב"מידות גדולות", ניתן היה לבחור בין אוהלים מחד לבין סקיני-לוויתנים מאידך.

במלים אחרות, מי שאינה דקיקה נאלצה להתלבט בין כיסוי גופה בסדינים (תחת הפסבדונים האקזוטי "גלבייה", למשל), לבין הידחסות לתוך שפורפרות לייקרה, לרוב עמוסות פראנזים, פאייטים, אפליקציות פרחוניות, וכמובן, איזו רקמת דרקון על הירך.

כך או כך, מדובר היה כמעט אך-ורק בבגדים שטרם החליטו אם הם אמורים להסתיר או להבליט. כדרכם של ה"בלתי מחליטים" הם מפסידים מכל הכיוונים. איכשהו זה נגמר כמו שמיכת פוך זוגית שנדחסה לתוך ציפית של כרית, או במקרים קשים יותר, כמו המיטה עצמה.

בשנה האחרונה פורחים בערוגות האופנה הישראלית שלנו ניצנים של תקווה-

מעצבים שמבינים שאופנה קטנה שונה מאופנה גדולה. שאי אפשר להכניס 100 ק"ג לתוך ג'ינס צמוד וחולצת לייקרה, וגם אין סיבה לפזר את אותם 100 ק"ג בתוך אוהל סיירים.

הרי לגוף הגדול יש נקודות ממשק שונות עם הבגד ופרופורציות שונות. זו לא חוכמה לקחת את שמלת הסטרפלס הבובתית במידה 36, להכפיל אותה בגודל ולהגיד "יאללה, תלבשי".

בסופו של דבר הפתרון די פשוט. קוראים לו "אופנה שפויה". אופנה שלא מטשטשת את הקימורים הטבעיים בסדין וגם לא אורזת אותם כקלופס על שולחן השבת של סבתא שלי. אופנה ש"עושה כבוד" לגוף. כי מגיע לו.

shutterstock_187020617השאיפה: יותר אופנה ש"עושה כבוד" לגוף (צילום: שאטרסטוק)




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה