האם חוק הלאום יביא שקט לירושלים?

"ככל שלערבים יהיו פחות זכויות, כך הדמוקרטיה שאנו כל כך גאים בה, תתרוקן מתוכן". ענת סרגוסטי מודאגת מחוק הלאום ההולך ומתגבש

24/11/2014
ענת סרגוסטי קבלו עדכונים מענת
  • RSS

כולנו אחים לאומיים

 אני מודה שהדברים האלה נכתבים מתוך כאב עמוק. חוק הלאום, שמתגלגל במהירות במסלול החקיקה, מעורר דאגה גדולה וחשש. קשה להמנע מההכרה שמטרתו של החוק אינה עניינית, אלא פוליטית. קשה להמנע מהמחשבה שמטרתו של החוק לחזק עוד יותר את הפריבילגיות של הרוב היהודי - ובכך לחזק עוד יותר את האפלייה כלפי האזרחים הערבים. קשה להימנע מהמחשבה שזהו בעצם מהלך פנימי של המחנה הימני שממילא שולט בקואליציה ובממשלה.

מתפללים בכותל. צילום: רויטרס

למדינת ישראל יש צביון יהודי. הציביון היהודי נוצק בעיקר (ויש יאמרו רק) משום שיש במדינה רוב יהודי. והרוב היהודי הזה מאפשר את חקיקת החוקים שמחזקים את הציביון היהודי של המדינה. הצביון היהודי בא לידי ביטוי בכל כך הרבה מנגנונים של חיינו שאנחנו, היהודים, כבר לא שמים לב לכך.

 לדוגמא, כל צמרת המדינה היא על טהרת היהודים. הצמרת הציבורית, הממשלתית, החקיקתית, אכיפת החוק, המשפטית, הכלכלית, במגזר הציבורי והפרטי כאחד. היהודים זוכים ליחס מועדף בחלוקת המשאבים. היהודים זוכים ליחס מועדף מתוקף חוק השבות. היהודים זוכים ליחס מועדף מתוקף חוק האזרחות שבעצם שולל מהערבים את האפשרות להינשא לבני זוג שאינם אזרחי או תושבי המדינה. היהודים זוכים ליחס מועדף בחלוקת הקרקעות במדינה. בכל היבט, מובן, נושא, מגזר - יש ליהודים עדיפות.

 ועוד: חגי המדינה הם החגים היהודיים, בהם לא מתקיים מסחר ולא נפתחות חנויות ולא פועלים בתי ספר ולא משרדי ממשלה ולא המגזר הפרטי ועוד. בין אם על פי חוק, או על פי החלטה עסקית שנובעת מכך שהרוב הוא יהודי. סמלי המדינה הם סמלים יהודיים. גם ההמנון הוא יהודי. אפילו לאירועים הלאומיים האזרחיים שלנו אנחנו מעניקים צביון יהודי: יום הזכרון, ויום השואה ואפילו יום העצמאות.

השפה השלטת היא השפה העברית, למרות מעמדה החוקי של השפה הערבית כשפה רשמית ולכן חקיקת חוק הלאום הזה מיותרת. מאידך, החוק הזה יאפשר עוד מנגנוני אפלייה ומניעת עוד משאבים מהמיעוט הערבי. החוק מתייחס לאזרחי ישראל הערבים כיחידים ולא כקולקטיב. הוא יאפשר למדינה להתנער עוד יותר מהצרכים התרבותיים הייחודיים של המיעוט הערבי הגדול (20 אחוזים) ולהעדיף, על פי חוק, את הצרכים של היהודים, ולנהוג, על פי חוק , בחוסר שוויון.

בכך הוא מעקר מן היסוד את המרכיב הדמוקרטי של המדינה, אותו מרכיב שמאפשר לנו להימנות על המדינות הנאורות, המערביות. משום שמהות הדמוקרטיה אינה שלטון הרוב. זה קל. מהותה של הדמוקרטיה היא שמירה על זכויות המיעוט. ואם אנחנו מכרסמים - בחוק - את זכויות המיעוט, הרי שאנחנו מכרסמים בתשתית הדמוקרטית. וככל שלערבים יהיו פחות זכויות, כך הדמוקרטיה שאנו כל כך גאים בה, תתרוקן מתוכן.

 היועץ המשפטי לממשלה התנגד לחוק בדיוק מהטעם שהוא מחליש את היסוד הדמוקרטי. הפרופ' למשפטים, רות גביזון, שהממשלה עצמה ביקשה ממנה חוות דעת על החוק, אמרה שהיא מתנגדת לו במתכונתו. גם שרת המשפטים אמרה שהיא מתנגדת לחוק. אבל כל זה לא הפריע לקידום החוק, שיותר מאשר הוא מייצר מנגנונים, הוא הצהרה על זהות ומהות של המדינה שכולנו אזרחים בה.

 לכן צריך היה לצפות ששינוי כל כך מהותי בזהותה ובאופיה של המדינה, יתקבל אחרי דיון חברתי-לאומי רחב ומעמיק, שיתקבל אחרי שייבדקו ההשלכות של החוק על מעמדו של המיעוט. אפשר היה אולי לצפות אפילו לקיים משאל עם, כי לחוק הזה השלכות לא רק על המיעוט הערבי, אלא גם על יהודים חילונים.

ולבסוף: האם זו הבעיה המרכזית של ישראל? האם כשיעבור חוק הלאום ברוב אז יהיה לנו ביטחון? האם חוק הלאום יפתור את הפערים החברתיים-כלכליים? האם חוק הלאום יפתור את בעייתם של מיליון הילדים העניים? האם הוא יסייע למערכת החינוך הנחלשת? האם הוא יוריד את מחירי הדירות, יקדם שוויון מגדרי, יביא שקט לירושלים?

 האם חקיקת חוק יסוד, שכל מהותו תרגיל פוליטי וחשבונאות מפלגתית, לא מחלישה את מעמד חוקי היסוד שאנחנו רוצים לראות אותם כבסיס לחוקה עתידית? והאם מישהו באמת חושב שאם יחוקק חוק הלאום אז יפתרו בעיותינו מול הפלסטינים? מול ההתקוממות בקרב תושבי ירושלים המזרחית? מול כוחות אדירים בקהילה הבינלאומית שלוחצים על ישראל להפסיק את ההתנחלויות ולסיים את הכיבוש?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה