יפות בכל גיל: הסרט "אופנה למתקדמות"

את לא צריכה להיות בת 20 כדי להרגיש טוב עם עצמך ולהיות אופנתית. זהו המסר הראשי בסרט המקסים "אופנה למתקדמות" שעוקב אחר 6 נשים מעל גיל 60 שלא איבדו לרגע את אהבתן לאופנה ולסטייל

20/11/2014
נטלי כהן קבלו עדכונים מנטלי
  • RSS

FASHIONDOKO

מה שהתחיל בתור בלוג שהקדיש לסבתות שלו הפך לסרט דוקומנטרי מקסים בו מציג הצלם והבלוגר ארי סת' כהן את סיפורן של שש נשים ניו יורקיות מכורות לאופנה. הבלוג והסרט הקרויים "אופנה למתקדמות" מהווים הצצה לחייהן של השש שעברו את גיל 60 וחלקן אף מתקרבות לגיל 100, אבל לא איבדו לרגע את אהבתן לאופנה או את הסטייל האישי שלהן.

"כשאדם מזדקן, הוא לומד לקבל את עצמו"

הסרט, כאמור, מתמקד בחייהן של שש נשים ידועות יחסית בסצינת האופנה בניו יורק. מעניין לציין גם שכמו כהן, רובן יהודיות. הראשונה היא ציפורה סלומון בת ה-62, אמנית לבוש לטענתה שאוהבת לרכוב על האופניים שלה ברחבי העיר ולהשוויץ בתלבושות שלה. "תלבושת אחת לקחו לי 7 שנים להרכיב", היא מודה בסרט. ג'ויס קרפטי, 80, בניגוד לשאר המשתתפות בסרט יוצאת דופן באלגנטיות המופתית שלה ובכך שהיא נראית צעירה משמעותית מגילה. בתור מי שעבדה בעבר במגזינים "קוסמופוליטן" ו"גוד האוסקיפינג" היא מהחלוצות בתחום העיתונאות.

לין דל כהן, 80, שזכתה לכינוי "רוזנת האופנה", היא מהמשתתפות הבולטות ביותר בסרט ואישה שאי אפשר שלא לקרוא לה בלבוסטה אמיתית. כבעלת בוטיק אופנה מזה 42 שנים, דל כהן חיה על ההנחה שאין דבר כזה שלאישה לא יהיה לק על הציפורניים ונעליים יפות. "כסף לא קשור לסגנון", היא חורצת. דברה רפפורט, 67, מכינה פריטים לעצמה מחפצים ממוחזרים ומגדירה את גופה בתור "שריון" עליו היא בונה "מרקמים, שכבות וצבעים כדי ליצור את המראה הפיסולי שאני רוצה לגוף שלי".

כמו רפפורט, גם אילונה רויס סמיתקין שהייתה בת 92 בזמן צילום הסרט, היא אמנית מוערכת. עם ריסים מזויפים שהיא מכינה בעצמה משיערה הצבוע אדום אותו היא גוזרת, רויס סמיתקין היא אחת הדמויות האהובות ביותר בסרט וציירת מדהימה. ג'קי טאג'ה מרדוק בת ה-81 היא האישה האפרו אמריקנית היחידה שמוצגת בסרט, למרות שבעמוד הפייסבוק של הבלוג ניתן לראות שהוא מרבה גם לצלם נשים אפרו אמריקניות נוספות. עם גוף מדהים של רקדנית עבר מצליחה, טאג'ה מרדוק מוכיחה שגם עם אובדן ראייה היא עדיין מלאת הומור וחיות.

דמות חשובה נוספת בסרט היא זלדה קפלן בת ה-95, אישה יהודיה מבוגרת בעלת הומור משובב וחוש סטייל ייחודי. "אני חושבת שסגנון טוב משפר את הסביבה לכולם", היא אומרת. בתור מי שטיילה בעולם ואספה בדים ואריגים אותם עיצבה בעזרת שרטוטים שהעבירה לחייט, מדובר באושיית אופנה אמיתית. "כשאדם מזדקן, הוא לומד לקבל את עצמו", היא אומרת. "יש לו פחות ביקורת עצמית". הסרט נחתם במותה של קפלן אחרי שהיא מתעלפת בשבוע האופנה בניו יורק. אולם, כפי שאומרת סלומון, היא מתה תוך שהיא עושה את מה שהיא הכי אוהבת ואיזו דרך נפלאה זו למות בשורה הראשונה של שבוע האופנה.

àåôðä ìîú÷ãîåú

מחאה פמיניסטית באמצעות לבוש

למרות שסגנון הלבוש של שבע הנשים הללו שונה מאד מאחת לשנייה, לכולן הבגדים מעניקים עוצמה. כנשים בגיל 60 ומעלה שלא רגילות לקבל תשומת לב ובטח שלא מחמאה או אפשרות לדפוק פוזה למצלמה, הלבוש שלהן מעניק להן כוח. לטענת הבלוגר, לרוב נהוג להתעלם מאנשים זקנים ומה שהצילומים שלו עושים הם להאיר זרקור לעבר נשים שבלתי אפשרי שלא לשים לב אליהן. הבגדים הם אלה אשר גורמים להן להיראות צעירות יותר, מעשירים את חייהן מבחינה יצירתית ובעיקר מעניקים להן חיות ותחושה של בטחון עצמי גבוה.

בעוד ממבט ראשון הנשים הללו נתפסות כדיוות שחיות בסרט, המבט השני על חייהן האישיים והפרטיים מצביע על כך שמדובר בנשים שלוקחות את החיים בהומור וכבר מזמן הפסיקו לדפוק חשבון לאחרים. הן בטוחות בעצמן והחשוב מכל, אוהבות את מי שהן כפי שהן. אותו לבוש צעיר ויצירתי מאפשר לנשים בסרט להתייחס לגילן המבוגר בתור מספר ותו לא, על אף הקשיים הבריאותיים בהם חלקן נתקלות בדרך. ואכן, כשכהן שואל כל אחת מהן בנות כמה הן מרגישות, הן מגלות לו שהן לא מאמינות לגילן האמיתי ובטוחות שהן צעירות הרבה יותר.

הסרט מצליח לעורר שאלות על חשיבות האופנה בחיינו, בחיי המשתתפות ובחיי נשים בפרט וניכר שהוא מהווה מעין מחאה פמיניסטית, גם אם זו נעשית שלא במכוון. מדובר במחאה נשית אמיתית אשר דורשת חופש ועצמאות מלאים נטולי תחושות אשם, ביקורת עצמית וזלזול עצמי. אלה מאפשרים לאישה המבוגרת לקבל את עצמה, את הגוף שלה ואת הייחודיות שבה מבלי להרגיש שהיא נשפטת על ידי אחרים. כך, ניתן לראות בסרט סצינה בה רפפורט מספרת שלפני עשור ניסתה "לנרמל" את עצמה כדי שבן זוגה יתעניין בה ולבסוף חזרה לדרכיה האמנותיות והיא לא מוכנה להשתנות עבור אף גבר שהוא. באופן דומה, גם סלומון מצידה משתוקקת לזוגיות אבל לרגע לא חושבת לשנות את עצמה או את בגדיה כדי להשיג את מבוקשה. לטענתה, בגדיה הם כמו ילדיה והיא מצטערת על כך שלא מצאה גבר לחלוק איתו את חייה, אבל בטוחה שהרגע עוד יגיע. עניין זה מדגיש את עצם העובדה שכל אחת מהנשים בסרט ביקשה בעבר, וישנן שעוד מבקשות, למצוא גבר שיאהב אותן כפי שהן ולא מוכנות לשנות את עצמן כדי להתאים לסטנדרטים מסורתיים של האופן שבו אישה בגילן אמורה להיראות.

àåôðä ìîú÷ãîåú

"מי שיצירתי הוא חיוני"

הבלוג שהפך לתנועה בקרב נשים רבות ברחבי העולם שמזדהות עם המסר שלו, הוביל לכך שבתעשיית האופנה החלו לשים לב לטרנד הגובר ולשלב דוגמניות מבוגרות בקמפיינים. מהקמפיין של לנווין שמופיע גם בסרט, דרך כיכובה של ג'קי אושנוסי בת ה-62 בתור דוגמנית ההלבשה התחתונה של "אמריקן אפרל" וג'סיקה לאנג שפרסמה את מארק ג'ייקובס ועד הסופרמודל דפני סלפי שמתהלכת מדי פעם על מסלול האופנה, נראה שהמדיה מתחילה להבין שצריך לתת יחס גם לנשים אמיתיות מעל גיל 20.

בנושא הקמפיינים כמו גם השתתפות בתכניות טלוויזיה, כהן נוכח מאד וניכר היה שהוא דואג למצולמות שלו שלא ייפגעו אם לא יבחרו לקמפיין וכן שאם ייבחרו, שלא ינצלו אותן. אותו טאצ' אישי הוא עוד סיבה נוספת לצפות בסרט. באמצעות הצילומים שלו, כהן, גם אם הוא לא מודע לזה בתחילת הפרויקט, מצליח לתת במה שנייה לנשים רבות שכבר קבלו במה בגיל צעיר ומאז נראה שהעולם רק חיכה שיפרדו ממנו. עבורן, "מי שיצירתי הוא חיוני" וכל יום הוא חגיגה של צבע כך שאין צורך לחכות לאירוע מיוחד כדי ללבוש אאוטפיט שאוהבים כי מי יודע מתי אותו רגע יגיע ובאיזה מצב הן יהיו. המוטו של הנשים הללו הוא לחיות את החיים עד תום ולמצות אותם וזה בדיוק מה שהן עושות.

הסרט יוקרן ב-yes דוקו ב-23/11 ובמסגרת שבוע האופנה חולון ב-27/11 בשעה 20:30, בסנימטק חולון, מתחם המדיטק

לפני ההקרנה יערך פאנל בהנחייית רונית הבר, העורכת הראשית של אתר סלונה ובהשתתפות - מעצבת האופנה הגר אלמביק, השחקנית והיח"צנית שחף סגל ועורכת האופנה של סלונה - גלי דודזון סגל

הזמנת כרטיסים אונליין >> כאן

SALOONALIKE




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה