הספינים והטריקים של נתניהו כבר לא עובדים יותר

הציבור הישראלי מרגיש היטב שכמות השטיקים והטריקים שעושים על גבו בתקופה האחרונה עלתה מן הרף המרגיז אל מעבר לקו האדום. רשימה התחלתית של הספינים שאפשר להריח אותם מרחוק

19/11/2014
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

מי כאן המסית?

מהרגע שבו החלו חברי הכנסת של הימין לבקר בהר הבית, לרמוז שבכוונתם לגור בסילואן ולנהל מאבק יחסי ציבור שמסריו הם יש לשנות את הסטטוס קוו על הר הבית, מפמפם ראש הממשלה שיו״ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן הוא המסית הראשי.

ביבי נתניהו. צילום: רויטרס

נתניהו, בקו החוזר על עצמו כבר מראשית ימי הממשלה ה - 33, נוהה אחרי דף המסרים של שר הכלכלה הכריזמטי שלו נפתלי בנט. במקום לשמור על עמוד השדרה שלו, עיניו מתרוצצות לימין. עלייתו של בנט בסקרים מחממת את נתניהו ולמתבוננים מן הצד, ראש הממשלה מצטייר כעוד אחת מאותן הנערות המתלהבות לשמוע את בנט מטייל בנתיב הצנחנים בירושלים.

בנט אומר שאסור לשחרר אסירים על פי הההסכמות שהגיעו עם האמריקאים? נתניהו גם.
בנט אומר שלבני מנהלת מו״מ סתם? נתניהו ממחיש שזה נכון.
בנט ואנשי הבית היהודי קוראים לנקמה (אחרי רצח שלושת הנערים)? נתניהו עם ׳נקמת ילד קטן׳.
בנט אומר שאבו-מאזן הוא מ״גדולי הטרוריסטים״? נתניהו אומר שאבו-מאזן הוא המסית הראשי. ויצוין, נתניהו כבר אומר זאת כמה שבועות, עוד לפני הטבח הנורא בבית הכנסת, וכל שריו - שטייניץ, ליברמן - איתו במקהלה.

ובכן, אתמול קם ראש השב״כ יורם כהן והחליט לבלום את התופעה החמורה. הדרג הפוליטי מסחרר את כולם להאמין שאבו-מאזן עומד בראש ההסתה, אבל לפי השב״כ חד וחלק: אבו-מאזן לא מסית מעל ואף לא מתחת לשולחן.

 מי רוצה אחדות?

״ציניות לשמה ותחמנות פוליטית מתוחכמת״, כך הגדירה אתמול ראשת מרצ זהבה גלאון את הטלפון שקיבלה מיו״ר הקואליציה זאב אלקין בשעה תשע בערב. הטלפון הגיע שעתיים אחרי מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, בה ניסה להסביר (לטעמי התחמק ללא הצלחה) את הפערים בין ׳אבו-מאזן המסית׳ (גרסת ראש הממשלה) לבין ׳אבו מאזן אינו מסית׳ (גרסת ראש השב״כ).

רק לפני שבוע אמר ראש הממשלה לשר עמיר פרץ: ״טוב שהבנת שמקומך אינו בממשלה הזו״. אז מה קרה תוך כמה ימים שזהבה גלאון ויצחק הרצוג מתאימים לממשלה הזו עכשיו?

הביטוי אחדות לאומית, כמו קצף על פני המים, לא יותר מאשר מלחך את המים ומדגדג אותם לרגע אחד של קיץ. הסתיו הגיע ותכף החורף, אין ים ואין קצף. מילא נתניהו היה יוזם זאת בקיץ בראשית ימי מלחמת צוק איתן, כשהחמאס ירה לכל עבר. אבל עכשיו, כאשר במו ידי חברי מפלגתו (רגב ופייגלין כאמור לעיל) מעביר נתניהו מסר לכל העולם הערבי כי ישראל מחפשת את שינוי הסטטוס קוו על הר הבית?

אלקין התקשר גם לדרעי, הרצוג, ליצמן ומופז עם אותה ההצעה וקשה לראות מי מן הפוליטיקאים המנוסים שישב בצד השני של הקו ראה בשיחה הזו יותר מאשר ניצול ציני של המצב, שנועד לפתור את מצוקות הקואליציה של נתניהו, כפי שנתגלו לעיני כל המדינה בהצבעת אי-האמון (חוק "ישראל היום") שספג נתניהו רק לפני כמה ימים מחברי הקואליציה שלו.

מי לא מצליח לשכנע את העולם שהוא שומר על הסטטוס קוו בהר הבית?

לשכת נתניהו העלתה סרטון הסברה באנגלית בנסיון לשכנע את העולם: ישראל מתירה ליהודים לבקר בלבד והמוסלמים יכולים להמשיך להתפלל. זה הסטטוס קוו ועליו ישראל שומרת. אז מדוע ישראל לא מצליחה לשכנע את העולם שזה הכיוון, זו העשייה, זו האחריות של הממשלה שלנו? נתניהו אף הרחיק לצאת מן הבועה בה הוא מתנהל בתוך ירושלים ונסע אל המלך עבדאללה כדי להסביר את הדברים בשש עינים - קרי, עבדאללה, נתניהו.

הסיבה לכך שנתניהו מתקשה לשכנע את העולם בצדקתו, נעוצה כמובן ברמת האמינות שפיתח לו בשש השנים האחרונות כמנהיג הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. במשך שש שנים הוא שלח שליחים (שמעון פרס, אהוד ברק, ציפי לבני) עם מסרים שהוא מאמין בפתרון שתי המדינות ושזה הכיוון אליו הוא חותר. אך פעם אחר פעם נקט במעשים הסותרים את מסריו המעורפלים. זה אכן לקח זמן, מתקרבים לספירת השש שנים, אך למעט ראשי ממשלות קנדה ואוסטרליה, לא נותרו הרבה מנהיגים בקהיליה הבינלאומית שבאמת מאמינים לראש ממשלתנו.

מי הודה שהוא מתכוון לנהל את הסכסוך במקום לפתור אותו?

אמנם לא ראש הממשלה, אך כבר בינואר 2014, תוך כדי המו״מ לכאורה על שיחות מסגרת עם הפלסטינים, ביטא שר הבטחון יעלון היטב את המדיניות הממשלתית של נתניהו, באומרו ״המטרה שלנו אינה לפתור את הסכסוך אלא לנהל אותו״. הדברים נאמרו בשיחה סגורה, אך דלפו והרגיזו את האמריקאים.

ובכן, אם בניהול עסקינן, אז לדעתכם עד עכשיו מתפקדים יו״ר הדירקטוריון, המנכ״ל והעובדים של חברת הניהול? האם תפיסת ״ניהול הסכסוך״ היא בעלת תוכן ומשמעות? ומדוע אם כן, ממשלת ישראל מסתפקת בשמירה על הסטטוס קוו, כשראש הממשלה הצהיר בפני מנהיגי העולם שהוא מאמין בפתרון שתי המדינות, שינוי משמעותי באיזור אליו יש לחתור ועבורו יש לפעול באופן אקטיבי במקום לשקוט על השמרים ?

מאז חטיפת הנערים ביוני 2014 קונספצית ניהול הסכסוך של נתניהו ויעלון קרסה באופן מוחלט. הואקום המנהיגותי מורגש בכל פינה במדינה ואף לימינו של ראש הממשלה מבינים זאת כולם (ומציעים סיפוח או שלל פתרונות אחרים).

מי מנסה להאשים את השמאל בחבלה בתהליכים מדיניים?

המעשה הציני הזה אמנם החרחש לפני כמה שבועות, אבל הדי האשמות השמאל בישראל עדיין נשמעים. עם כל פיגוע זוועתי בו נטבחים מתפללים יהודים במהלך תפילה או כאשר המשטרה יורה למוות במפגין אלים, כאשר נחטפים ונרצחים נערים תמימים או אם נער צעיר היוצא מתפילה במסגד מועלה באש בעודו בחיים - יש מי שמפנה אצבע מאשימה לשמאל הישראלי.

ראש הממשלה אמנם לא משתמש בספין הסציפי הזה באופן תדיר, אבל גם לו ״ברח״ באותה הפעם שהאשים את שלום עכשיו בכך שחשפו לעולם את מכרזי הבניה בשטחים (שממשלתו מקדמת) במהלך פגישה בין נתניהו לבין אובמה בבית הלבן.

 ההאשמות המופרכות הללו מסיטות את תשומת הלב מן העובדות: הימין בישראל - נתניהו, אריאל שרון, אהוד אולמרט (כולם בני הליכוד לדורותיו) - שולטים במדינה מזה 20 שנה ברצף, למעט שנה ושלושה חודשים קצרצרים בהן אהוד ברק היה ראש הממשלה. 20 שנה של שלטון ימין, החלטות ימין - התנתקות חד צדדית, פינוי ישובים, שמירה או הפרה של הסטטוס קוו, בנייה של התנחלויות, הזנחה של מזרח ירושלים, הזנחה של ערביי ישראל - הכל זה הליכוד. גם כאשר פרש ראש הממשלה שרון מן הליכוד והקים את קדימה, עשה זאת עם אנשי הליכוד, תוך שהוא לא מתכחש למורשתו המפלגתית.

 ועוד ספינים שלא הזכרנו:

מי הבטיח שיפגע בחמאס ובסוף התיישב לנהל עם החמאס מו״מ?
מי הבטיח ביולי 2011 שהוא מוציא מאות אלפי דירות לשוק כדי להקל על מצוקת יוקר המחיה ולא עשה דבר מאז?
מי הבטיח שיטפל ביוקר המחיה בישראל, שרק עולה ועולה בינתיים?




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה