26 טיפולי פוריות והריון אחד

רחל ניסתה שוב ושוב ולא ויתרה על החלום ללדת ילד משלה. רגע לפני שכולם הרימו ידיים הוחלט לנסות טיפול שונה וחדשני, והתוצאות לא איחרו להגיע

10/11/2014
ד''ר תדהר זן בר קבלו עדכונים מד''ר תדהר זן בר
  • בדואר
  • RSS

רחל (שם בדוי) עברה למעלה מ-26 מחזורי טיפול. יגונה על פניה הוסיף לה לא מעט שנים למראה שלא היו מוצדקים. קשה היה כבר להרגיש בנוכחותה. היא הייתה מתהלכת במסדרוני היחידה כנעלמת. מדברת ואינה נשמעת, נושמת ואינה חיה. הרופאים, המשיכו לטפל בה אך ללא אמונה. "חבל על המאמץ, היא הרי לא תהיה בהריון. נו תהיי רצינית כבר", היו חוזרים ומשמעים באוזני.

מה אומרים לאישה כזו? מה אומרים לאישה שכל רצונה בילד משלה? מה חטאה? על מה פשעה שצריכה לשלם עונש כה כבד? להיכשל דווקא ברצון לדבר הבסיסי ביותר בשאיפה להיות לאם? ואולי זה לא הכי חכם לתת לה להמשיך בטיפולים. אולי בזמן שאנחנו מאפשרים לה לעבור טיפולים אלו, אנחנו משלים אותה? אולי אנו פוגעים בכבודה כאשר מאפשרים לה לנסות שוב ושוב ללא הצלחה? ואם יש נזק לבריאותה שהוא גדול יותר מהנזק לנפשה?

טיפולי פוריות. צילום: שאטרסטוק

גם הפעם רחל הגיעה לטיפול. כבר אף אחד לא מתאמץ להראות תקווה שהפעם תוצאת הטיפול תהיה שונה. "היא הגיע שוב...", לוחשים אנשי הצוות באלחוש שפתיים והרמת גבה. מלחשים וממשיכים בעשייה אחרת. אפילו הביציות כבר לא משהו ולא מעט תסכול מילא את פנינו. היינו כבר מיואשים. מתוך חשיבה לנסות הכל, החלטנו הפעם לגדל את הביציות מחוץ לגופה במעבדה, תהליך הידוע כ-IVM) In Vitro Maturayion) תוך הכרזת "אין מה להפסיד", ובאמת אין.

נשענו על ההשערה שיתכן שגדילת הביציות בגופה של רחל אינה תקינה מסיבות שונות כגון - רמת אוקסידנטים גבוהה (רעלים), מתן הורמונים (לצורך קבלת כמות ביציות גדולה יותר ביום השאיבה) ואפילו השפעות פסיכוסומאטיות אחרות שאינן מובנות לנו. בשיטת ה-IVF שואבים את הביציות מגוף האישה בשלב מוקדם יותר וממשיכים את גידולן עד לשלב בשלות המתאים להפריה עם הזרע. אך כאמור, הפתרון הזה הוצע מתוך מחשבה שמדובר במקרה אבוד יותר מאשר מתוך תקווה.

ביום למחרת עדכנו את רחל על ההפריות. "התפתחו רק שני עוברים. אין אפילו מבחר", השיבה רחל באכזבה. ואנחנו לא ענינו לה, כי כבר היינו חסרי מילות נחמה. כך, בהרגשה כבדה, שלחנו אותה להמשיך ביומה, לאחר החזרת העוברים לגופה, להמתנה ארוכה וחסרת אנושיות של שבועיים שלמים אשר רק בתומם תדע אם יש הצלחה.

הרגע הגורלי

שבועיים של המתנה. בזמן זה היא "נאכלת" במחשבות: מה אסור מה מותר? איזה סגולות וברכות עוד נותר להשיג? מה עוד נשאר לצפות? אולי קמה מהר מדיי היום? חבל שהתרגזה בעבודה - רק שזה לא יזיק לקליטת העוברים. אם אמרו שאכילת סלק טובה לצמיחת רירית הרחם אז אולי כדאי לקנות ארגז של סלק. עדיף לא מבושל? שיהיה לא מבושל. כמובן להקפיד להיזהר במקלחת, בקיום יחסים או בקפיצה מעל השלולית ורק האל יודע כמה שעות נוספות עובד המוח שטרוד במחשבות של מה נכון או לא נכון לעשות כדי לנסות להביא לתוצאה חיובית.

לאחר שבועיים חזרה רחל לבדיקת דם גורלית, יחד עם נשים נוספות במצב דומה. זו תגיד מי להריון ומי להמשך התמודדות. המתח גבר ולא עמדנו בפיתוי ההמתנה. נכון, אנחנו לא גיבורים כמוה. עלינו למעבדת הדם ובקשנו את התוצאות במידי. לתוצאות אלה לא ציפינו וציפינו בו זמנית. היינו המומים. תשובה חיובית! אבל את הרגשת השמחה לוותה גם בחשש: הקריאות נמוכות מעט.

"מה זה אומר?" תחנון קולה של רחל נקרע בטלפון. "היש סיכויי שאהיה בהריון??"

"כן!" השבנו. "אבל הוא לא גבוה". אנחנו נכנסים למלחמה חדשה של התפתחות תקינה של ההריון שהשגנו. זה לא פשוט ובטח לא קל. אבל לפחות התקדמנו עוד שלב בדאגה.

בסוף תשעה חודשים, לסיפור הזה היה סוף טוב ורחל חיבקה תינוקת יפה ובריאה. נכון שזהו לא סופו של כל מקרה, אבל לפעמים, בזכות השילוב של טכנולוגיה, רפואה  והרבה אמונה ותקווה, ניסים באמת קורים גם נגד כל הסיכויים.

*****

ד"ר תדהר זן בר, מנהלת המעבדה להפריה חוץ גופית בבי"ח בגליל תרצה בכנס השנתי של "המרכז הארצי לפריון" בשיתוף פרופ' משיח, שיעסוק במחלוקות מדעיות וכלכליות בטיפולי פריון. הכנס יתקיים בבית החולים תל השומר ב-27 לנובמבר והוא פתוח לקהל הרחב. לפרטים והרשמה - לחצו כאן.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה