התושבים השקופים של גבעת עמל

אמש בתכנית של אמנון לוי נחשף הסיפור של תושבי עמל ב', שמפונים מבתיהם בימים אלה, כדי שיצחק תשובה יוכל לבנות שם בניין מפואר. כך למדנו שבישראל 2014, יש מי שנחשבים יותר, וכאלה שנחשבים פחות

05/11/2014
קרין לויט פרידריך קבלו עדכונים מקרין לויט פרידריך
  • RSS

"הם עושים מה שהם רוצים, אמנון לוי. הם עושים מה שהם רוצים". משפט אחד, חלק מהפרומו האובר-סופר-דרמטי שנטחן עד דק בערוץ 10 כמה ימים טובים לפני שידור התוכנית "פנים אמיתיות" אתמול (שלישי) בערב, כנראה ממצה בצורה הבהירה ביותר את הסיפור המורכב והמסובך של גבעת עמל ב' בתל אביב.

התחקיר של לוי היה, כצפוי, רצוף טריקים ושטיקים טלוויזיוניים מעצימי דרמה וסוחטי דמעות. אבל אפילו המוזיקה הטלנובלית, הקריינות הדרמטית ועוד אמצעים מוכרים ושחוקים שמטרתם להעביר את הסיפור בצורה הקורעת לב ביותר האפשרית, לא הצליחו לטשטש את האמת שצפה ועלתה מהדברים.

האמת הרעה, המכוערת, הקשה, היא שבמדינת ישראל, מרגע הקמתה ועד שנת 2014, יש, היו וככל הנראה גם יהיו כמה סוגים של אזרחים, שמדורגים על פי קריטריונים אכזריים ומשפילים. תושבי עמל ב', נשים, גברים וילדים שאותה מדינה עצמה שלחה כדי לייהד את גבולות העיר העברית הראשונה לאחר גירוש התושבים הערבים מבתיהם, היו מתים להסתווג כסוג ב'. מדובר בסוג אזרחים שלא בטוח שיש אות בעברית בשבילו. עניים, מזרחים, חסרי שם וקשרים, שקופים ובלתי נספרים בעליל.

amalcar511

לא לעיניהם מיועדות הפרסומות הנוצצות לדירות היוקרה במגדלי הזהב שנבנו בסמוך לביתם. הפרסומות האלו, הפוסטרים מושכי הלב והמודעות בעיתונים ובאתרי האינטרנט לדירות האלו, עם הסאונה והבריכה והשומר בכניסה, מיועדות לעיניהם של האינדבידואלים. צהלה החדשה, בבלי הירוקה, גבעת הפרחים וכוכב הצפון הם מקומות בהם גרים אנשים. אנשים עם שאיפות, חלומות, אהבות ועתיד. בגבעת עמל חי עדר חסר שמות ופנים. "כתם שחור על העיר הלבנה", כמו שכונתה השכונה בתחקיר של לוי.

הסיפור של עמל ב' הוא סיפור מורכב, ויותר משיש בו שני צדדים - צודק וטועה, שחור ולבן, חוקי ולא חוקי, יש בו המון גוונים של אפור וגם, כפי שהיטיב להגדיר בתחקיר מהנדס העיר ת"א לשעבר האדריכל ישראל גודוביץ', גוונים רבים של בצע כסף, מצד כל הצדדים. זה סיפור שמתחיל עם קום המדינה, כשהאנשים שישבו בראשה חיפשו ומצאו פתרון יצירתי ומהיר לייהוד הבתים הנטושים של הכפר הערבי ג'מוסין שבתיו שכנו על גדות הירקון וששמו ניתן לו על שום הג'מוסים שנהגו תושביו לרעות בביצות שבאזור.

האנשים שיישבה אז המדינה בשורה של פחונים וצריפים ארעיים שהקימה במקום הבתים הערביים ההרוסים, היו כנראה כבר אז אזרחים מהסוג הפחות "ייצוגי" - מזרחים, עניים, חסרי השכלה, חלקם אינם יודעים לקרוא ולכתוב ואינם בקיאים בסעיפים מפולפלים של חוזים משפטיים. כבר אז הבטיחה המדינה למצוא עבורם פתרונות קבע "אקוויוולנטיים" ברמתם במידה שיהיה צורך לפנותם מהגבעה עקב צרכים בטחוניים ואחרים.

אלא שעברו השנים והתושבים הללו, שהמדינה לא טרחה לבדוק מה מצבם, לדאוג להם לחינוך, תברואה ותשתיות מינימליות, פשוט נשכחו. עד שחברה פרטית זיהתה את הפוטנציאל הכספי העצום שגלום בקרקע והחליטה לרכוש אותה מהמדינה ואגב כך לגרש את התושבים שהפריעו לה לבנות במקום שיכונים חדשים ונוצצים עבור האזרחים "היפים והנכונים".

amnon4

זה היה כ-20 שנה לאחר קום המדינה. מאז ועד היום מתנהלים על הקרקע מאבקים משפטיים. לאורך התחקיר חוזר אמנון לוי ומזכיר שבשלוש הערכאות המשפטיות שהגיעו אליהן הצדדים לאורך השנים נקבע בפירוש שלתושבים האלו אין זכויות על הקרקע ושבעליה החוקיים רשאים לפנותם ממנה ללא כל פיצוי. לוי חוזר ומזכיר בתחקיר גם שהיזם הנוכחי שהקרקע נמצאת בבעלותו, הטייקון יצחק תשובה, הסכים לפצות את התושבים בסכומים נאים "לפנים משורת הדין". אבל את תושבי גבעת עמל ב' זה לא מספק. זה לא שהם לא רוצים כסף. הם רוצים כסף, ועדיף כמה שיותר. (בתחקיר לא פורסמו הסכומים שהוצעו לתושבים) וייתכן גם שחלקם פעלו באופן לא הוגן ולא הגון ואף לא חוקי כשקבעו עובדות בשטח ובנו על הקרקע יחידות דיור בחצרות הוריהם ועכשיו הם דורשים פיצוי גם עליהן.

אבל הכסף הוא לא מה שיספק אותם. לא על כסף הם נלחמים. לא בגלל סכום כזה או אחר הם מתבצרים בבתים ומגנים בגופם על ארבעת הקירות שלהם אל מול מאות השוטרים ששכרו היזמים כדי לפנותם מתוכם. מה שהתושבים האלו רוצים באמת, ומה שכשלו כנראה להבין כל השנים הללו המדינה, הטייקונים, היזמים, "קבלני הפינוי" למיניהם ושכניהם תושבים השכונות ה"טובות" שלא רצו שילדיהם יתערבבו עם ילדי עמל ב', זה לא כסף. האנשים האלו דורשים, ובצדק, כבוד. והכרה, ויחס הוגן. לפחות כמו לבני הקיבוצים שרשות מקרקעי ישראל קבעה שמגיעה להם זכות על הרחבות הקרקע בזכות פועלם של הוריהם וסביהם למען המדינה. כי גם הנשים והגברים האלו פעלו למען המדינה, ולמעננו. ומגיע להם שמישהו יתייחס אליהם בהתאם.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה