בק אופיס

בכל יום היא עולה על הרכבת לת"א לנסיעה בת 40 דקות, שעוזרת לה לעבור ממצב של אשה ואם, לכזה של מנכ"לית של חברה גדולה

25/11/2010
דפנה שפיגלמן קבלו עדכונים מדפנה
  • RSS
» מאוד שלמה עם האמהות שלה. איריס בק

המנכ"לית הצעירה (44) של חברת הפרסום "מקאן אריקסון" (היקף תקציבי של כ-230 מיליוני דולרים), סוגרת שנתיים של ניהול בקבוצת מקאן, בעזרת צוות המנהלים המדווחים לה, וכל זה כשהיא בכלל בשלב ה- "being" ולא ה-"doing" של חייה (כפי שהיא עצמה מגדירה את זה). הייתם חושבים אולי שיהיה בלתי אפשרי למצוא שעה פנויה ביומן שלה לראיון – והייתם, כמובן, טועים.

מנכ"לית דור 3

איריס בק היא אחת הנשים החזקות (רזה כבר אמרתי?), הבטוחות בעצמן (ואפילו נחמדה) והמאורגנות שפגשתי. וכשאת כזו, מתברר שאת יכולה לג'נגל עשרים כדורים באוויר, ועוד להספיק לקחת שלוק מהקפה. הקר אמנם, אבל הי, לכל דבר יש גבול.

למדת כלכלה ומנהל עסקים, ניהלת מפעל דטרגנטים שיווק בגלידות שטראוס, היית סמנכ"ל השיווק והתוכן של אורנג' ופתאום את עומדת בראש עסק קריאטיבי מאוד וצריכה לשפוט רעיון לקמפיין. את בכלל אדם יצירתי?

בק: "יש בי צדדים יצירתיים. כילדה פיסלתי וציירתי במשך 7 שנים ולמדתי טכנולוגיה, שהיא מאוד יצירתית כשאת מקבלת פלטפורמה וצריכה לדעת מה אפשר להוציא ממנה. על אחת כמה וכמה בשיווק מול פלטפורמה טכנולוגית, שממנה יש לייצר תועלת שתעניין צרכן, ושם נכנס הפן היצירתי.

אני לא אשת קריאייטיב, ויש הבדל מאוד גדול בין קריאייטיב כמקצוע לבין יצירתיות. חשיבה יצירתית היא להביא גישה יצירתית לאסטרטגיה לעסק, או להסתכל על אותו נוף במשקפיים אחרות".

לפני שנתיים, ממש אחרי שהודיעו על מינויך, אילן שילוח היו"ר אמר בראיון לכלכליסט: "...התחום הדיגיטלי ישנה דרמטית את אופן צריכת התוכן והמדיה, וכתוצאה מכך את שיטות השיווק והפרסום בכלל. המשימה המרכזית של איריס תהיה להוביל את השינויים הנדרשים האלו בקבוצת מקאן ובענף הפרסום". עברו שנתיים. עמדת במשימה?

בק: "מקאן 3.0 נמצאת במקום אחר מבחינת הצעת הערך שלה, בהשוואה למה שמקאן הציעה לפני כשנתיים, ואנחנו רק בתחילתו של השינוי. על ההצעה הרחבה שהצענו הוספנו נדבכים חדשים לחלוטין. הצעת הערך של משרד פרסום היא להיות שותף באסטרטגיה העסקית של העסק, לספק פתרונות שמגדילים ביקושים, או מחזקים תדמית וכיו"ב, והכלים שעמדו לרשותנו היו המדיות המקובלות, המוכרות – טלוויזיה, עיתונות וכו'. השינוי שהאינטרנט מביא יצר לנו, אנשי העסקים והשיווק, ארגז כלים חדש.

במדיום הדיגיטלי, בו הטכנולוגיה מכתיבה את הקצב ובגינה כל קבועי הזמן מתכווצים, כל פלטפורמה טכנולוגית חדשה לך כאיש שיווק ואתה צריך לסגל מהר מאוד יכולת לתקשר מול הצרכנים, יכולת חדשה לחברה ולמותגיה בדיאלוג מול הצרכנים.

אתה חייב לסגל לעצמך יכולות הרבה יותר אדפטיביות, שהקצב הקובע אותן הוא כאמור בעיקר הרצף הטכנולוגי. את שואלת אותי אם השלמתי את המשימה? יש לנו דרך ואנחנו בהחלט על המסלול".

במסגרת הלמידה ערכתם מחקר על דפוסי הגלישה של נשים ברשת. מה מצאתם?

בק: "נכון, עשינו מחקר מקיף על נשים ברשת. כשמסתכלים על דפוסי המגדר של נשים באופן כללי, ועל ההבדל בינן לבין גברים, עולה שנשים מחפשות קשרים חברתיים, זירות שמארחות שיחה ומקורות למידע, נשים חפצות ליצור מערכות יחסים.

והפלא ופלא, נשים מוצאות באינטרנט, ובעוצמה רבה, את כל מה שהן מחפשות בחיים. אז האם הוא מדיום רלוונטי? ביג טיים. בכל תחומי החיים ובכל שלבי החיים. תמיד אומרים שנשים מלקטות וגברים ציידים? פעם ליקטנו בשדה, היום באינטרנט".

האם בפוזיציה שלך את מוצאת את עצמך מקדמת נשים בשם המאבק באי השוויון? גם אם לא במודע?

בק: "חד משמעית לא. בראיון עבודה למשל, אני לא מסתכלת על נשים עם כל הפרדיגמות שמודבקות לנו, לטוב או לרע. מה שחשוב הוא מה היא רוצה להיות כשהיא תהיה גדולה. הרבה נשים יכולות ורוצות ובשלות ומוכנות להקריב, ולעשות מה שצריך כדי להצליח. צריך לדבר על מהי הקרבה – כי תמיד כשאומרים "הקרבה" זה כאילו העליתי את בני לעולה, אבל בעיני ההקרבה לא תמיד נוגעת לילדים, ההקרבה יכולה להיות הקוסמטיקאית, החברים, הזוגיות, הספורט, קריאת הספרים".

רגע... לפי החישוב שלי, כשאיתמר היה כבן שנתיים התחלת לנהל מפעל דטרגנטים, ובבית היה יונתן, עוד ילד קטן. הילדים שלך לא חושבים שהקרבת אותם?

בק: "יום אחד נשאל אותם... אני רוב הזמן מאוד שלמה עם האמהות שלי, מאוד מודעת לאמהות שלי בכל יום ושעה, בכל החלטה. אם נקבע ביומן להיפגש אחרי השעה שש, זה כאילו נורת אזהרה מובנת במנגנון החיים שלי, שלעולם אי אפשר לנתק אותה. הילדים שלי מאוד מעורבים במה שאני עושה ואני חושבת שהם מאוד גאים במה שקורה".

אולי היום. אבל כשהיו יותר קטנים?

בק: "מאז ומעולם. ואת שואלת שאלה שיש בבסיסה פרדיגמה שהיותי אשת קריירה בהכרח בא על חשבון הילדים".

נכון!

בק: "הבחירות שלי בעשור שבין 30 ל-40, העשור שבו בונים משפחה, אמהות ותפיסת אמהות וקריירה, היו באופן מאוד מודע ילדים ועבודה. לא חברות, לא חוגים, לא שום דבר אחר".

חוגים? ברור שלא. אבל בזמן שניהלת מפעל היו לך בבית פעוט ותינוק.

בק: "מה שאת ורוב האנשים לא יודעים, הוא שהמפעל למעשה היה עבודה מדהימה שמאפשרת לך להיות בבית מוקדם. הייתי מתחילה מאוד מאוד מוקדם ומסיימת לא הרבה אחרי סיום המשמרת הראשונה, חמש אחה"צ,  מה שאומר שהגעתי הביתה כשהיה עוד אור בחוץ. אז נכון שלא לקחתי את הילדים מהגן, וזה מחיר. אבל את שואלת מה הילדים הרוויחו מנגד? אמא מסופקת, אמא חזקה, אמא נוכחת.

אמהות היא מבחינתי מיינדסט מאוד מודע בכל דקה מזמני, וכשאני מרגישה שאני לא מספיק מחוברת, אני ישר מתקנת. ובעשור שבו הנוכחות הפיזית שלי בבית היתה צריכה להיות יותר מאז'ורית, כך היה.

אבל נכון גם שלפעמים אני מסתכלת אחורה על המנוע והדרייב שהיו לי ואני לא מבינה אותם".

אז יכול להיות שהיית עושה את זה אחרת היום? היית נשארת בבית לגדל ילדים ורק אז מתחילה קריירה?

בק: "לא. חד משמעית לא. בסיטואציות בחיים בהן הייתי עקרת בית זה לא היה מתגמל מבחינתי. זו לא אמירה אוניברסלית, אני מכבדת נשים שזו בחירתן, אבל לי אישית להיות רק עקרת בית זה בלתי אפשרי. אני לא מאותגרת, לא מסופקת, קצרת רוח וחסרת סבלנות, ובעיני אני האמא הכי טובה כשאני אמא שיש לה כמה עולמות מסופקים של מימוש עצמי".

את שנים מצליחה בתוך ארגונים גדולים, כשכירה בכירה ביותר. לא מדגדג לך לבדוק מה היכולות שלך בתור עצמאית? בלי יו"רים ובעלים על הראש?

בק: "אולי כן. יכול להיות. יש משהו אחד שנורא בא לי לעשות בשלב כל שהוא, משהו שהוא ללא כוונת רווח, בעל ערך חברתי גדול. אני לא בדיוק יודעת".

אבל יש לך כבר מושג מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

בק: "יש שלושה מצבים שבנאדם יכול לפעול מהם: Being, doing, having.

עשור ה-30-40 שלי היה של doing. אני היום משתדלת להיות הרבה יותר ב- being. אני צריכה לעבוד כי אני צריכה להתפרנס, אבל אני מנסה ליהנות מהרגע, להיות מרוצה ומסופקת ממה שאני עושה. זה משהו שהכה בי סביב גיל הארבעים".

אולי פוליטיקה? מתאים לך לגמרי.

בק: "מתאים לי? לא יודעת..אולי....".

אפרופו being... בשנת החופש שלקחת לפני שלוש שנים למדת כתיבה יוצרת, ציור בשמן ומבוא לנשמה ואנרגיות. הלללו שרי??!

בק: "ממש לא. תביני, עד הקורס הזה, במעט הפעמים בהן ניסיתי לעשות מדיטציה - מתחילה המוסיקה, אומרים לעצום עיניים, לנקות את הראש ואני ב- to do list. בקורס מבוא לנשמה הצלחתי לעצום עיניים ולהתחבר למשהו אחר. קצת being. שלא תמיד יהיה לי רק הקטע התכליתי של העשייה. במבוא לנשמה היתה לי פריצת דרך אישית, כשאני יכולה לנתק את הרצף ולהתכנס לאיזושהי בועה".

טוב. ביססנו כבר את העובדה שאת לכל הדעות אדם מוכשר, מאורגן ויעיל. צייני בכל זאת שלושה דברים שאת לא מספיקה לעשות?

בק: "שלושה? יש מלא. הייתי שמחה לעצור הכל וללכת ללמוד שנה, או לשלב בתוך החיים שלי לימודים. שמעתי שיש new media and culture, חוג של שנה".

אז זה שוב בענייני עבודה, מה עשינו בזה?

בק: "זה לא משנה אם זה קשור לעבודה, כי כל מה שאני עושה אני אוהבת. אבל אני רוצה להיטען במהות חדשה. הייתי רוצה לעשות יותר התעמלות כמובן. אני עושה קצת ספורט ומתמידה כבר חודש, אבל זה לא מספיק. והייתי שמחה לקרוא יותר. אני אוהבת רומנים הסטוריים: "פרש הברונזה", "הקתדרלה ליד הים". ואני מאוד מאוד אוהבת מדע בדיוני, שמחייב אותך להשלים את הסיפור, לעוף עם הדמיון".

או! עכשיו השתכנעתי שאת יצירתית!

לבלוג של דפנה שפיגלמן




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה