אמהות זה שמחה

כל חייה הבוגרים מורן מישל היא אמא, ואחרי ארבע בנות היד עוד נטויה. אז נכון, הלילות חסרי שינה, ואת הטיול הגדול היא פספסה, אבל כשגמד בגובה 80 ס"מ מבקש חיבוק זה שווה את הכל

09/10/2014
מורן מישל קבלו עדכונים ממורן
  • RSS

את פרק האמהות שלי התחלתי מאוד מוקדם בחיי. למעשה, הוא פחות או יותר הפרק הראשון אחרי ההקדמה. לא היו טיול אחרי צבא, דירת רווקות בתל אביב, שברונות לב גדולים – התחלתי את חיי הבוגרים כאמא. מה לא הבטיחו כל הדואגים? שלעולם לא אראה עולם, שהגוף לא יחזור לעצמו, שלא תהיה לי קריירה, לא אצליח ללמוד, ומה בכלל אהיה כשאגדל? אבל אני המשכתי בדרכי.

כבר בחטיבה אמרתי לחברים שלי שאהיה אמא צעירה, ושיהיו לי חמש בנות, עד כה אני סופרת 4, מקווה להמשך ולא מצטערת לרגע. כן, יש לילות חסרי שינה, ונכון, היו דברים שלא הספקתי ובטח לא אעשה כבר – אבל יש כמה וכמה יתרונות ששום טיול מסביב לעולם בתרמיל בלוי ומעט מדי כסף לא יוכל להתחרות בהם.

מורן וארבע הבנות שלה (צילום: אלבום משפחתי)

1. סליחה על השטחיות, אבל למורת רוחם של כל מי שביקשו להפחיד אותי הגוף שלי חזר לעצמו, 4 פעמים, ועוד ביתר שאת בכל פעם. לא שזה העיקר, אבל להיות אמא חטובה ל4 בנות זה הרבה יותר מספק מלהיות סתם אחת שנראית בסדר.

2. אם בקרב רווקי העיר הגדולה רווחת התפיסה שאין כמו קבלת פנים של כלב בתום יום עבודה, זה משום שמעולם לא הגיע למיטתם גור אדם בגובה 80 ס״מ, חמים כלחמנייה וביקש בקול דקיק ׳אמא, בא לי איתך׳ תוך כדי טיפוס, משל היתה המיטה האוורסט לפחות, ומתגמל בחיבוקים בידיים קצרצרות ונישוקים בשפתיים ורודות.

3. כן, כשאת רווקה נטולת ילדים את חופשייה לעשות ככל העולה על רוחך – להשתגע, לבלות, להישאר צעירה לנצח (טוב, אם לא היית דופקת חשבון לכל העולם על מה יחשבו...) אבל כשאת אמא לילדים את ממש לא צריכה להשתגע כדי להיות צעירה לנצח – זה חלק מהתפקיד – גלגלונים בדשא, נדנדה בגן השעשועים, קפיצה לבריכה קפואה וסודית בצפון, משחק בחול בים – הכי קל, זה ׳בשביל הילדים׳.

כייף להשתטות עם הבנות (צילום: אלבום משפחתי)

4. צירופי המילים ׳היא כל כך דומה לך׳ ו ׳אתן נראות כמו אחיות׳ המלווים בגל של גאווה הגואה בך פנימה, הם לבדם סיבה לוותר על דירת שותפים ולהעדיף חדר ילדים.

5. אומרים ׳ילדים קטנים צרות קטנות׳ וההמשך המתבקש... אז אמא לקטנות הייתי ואיתן גם בגרתי, ואמנם האתגר לא קטן, אבל ברגעים כאלה של בוקר מעוך שנדמה שאין שום דבר שאוכל לעשות כדי לשפר את המצב חרף כל נסיונותיי - (רוצה קפה?רוצה עוגה? רוצה שאלווה אותך לאוטובוס? - לא! הכל לא. ) אבל כשמצאתי שאלה אחת שתמיד משנה את כיוון הרוח – ׳רוצה חיבוק?׳ - סיפוק מושלם!

6. שיבושי מילים. בשביל ההמצאות שלהן עד גיל 3 ככה, אני מוכנה להמשיך לעשות ילדים עד שייגמרו לי הביציות. אצלנו כבר אין צפרדע -זו תמיד וואקה, ואין ריבועים – יש רק בודיעים, ותעזבי לי יישאר לנצח ׳זיבלי׳ וכמו עוד הרבה דברים, אלה הדברים הקטנים שכל ילד שמגיע למשפחה משנה בה והופך אותה לשלו, חד פעמית ובלעדית ולא דומה לאף משפחה אחרת.

אמא של נלי החמודה (צילום: אלבום משפחתי)

7. כן, יש רעש, שיעורים, הסעות לחוגים, כביסות, ימי הורים, תורים לרופא, ניתוח מדי פעם, ביקורים במוקד, מסיבת פיג׳מות (לעולם לא עוד), מריבות בין אחיות ועם החברה הכי טובה ומה לא... אבל יש את הרגע הזה ביום, (טוב, בלילה...) שבו כולן נכנסו למיטות, ואנחנו יושבים שפוכים על הכורסה בסלון, מחכים לוודא שהיום אכן נגמר, ואז יש שקט, ואז הכל במקום, ואנחנו יודעים שאנחנו ביחד, ושהדברים החשובים באמת טופלו – ואז אפשר לדבר על הנסיעה הבאה סביב העולם, ויש לי זמן לבדוק באינטרנט על הלימודים שבא להירשם, ואפשר לדבר על הקריירות של שנינו, וללטף את הכלב שחיכה לרגע של תשומת לב רק לעצמו, אבל כל זה לא היה כל כך מענג ומספק אם לא היה את גור האדם שקוראת ממיטתה מוקדם מדי בבוקר – ׳אמא, אבא, בא לי למיטה ש׳כם!׳ ׳




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה