הנשים של ויצו יוצרות סדר חברתי חדש

יש לך רעיון ליזמות, התארגנות, התנדבות? רוצה להפוך את החזון שלך לעשייה חברתית שמשנה למישהו את החיים? בחממת היזמות של ויצו יתנו לך כלים להפוך את הרעיון למציאות - הנה כמה נשים שעשו זאת

02/10/2014
לימור גל קבלו עדכונים מלימור
  • RSS

לאחר שבעלה עזב אותה, כשהיא בת 27 ואם לשלושה ילדים קטנים, חיפשה פייני סוקניק סיוע בעולם החרדי שאליו היא שייכת. "לא ידעתי כלום", סיפרה אתמול בערב השקה של "החממה ליזמות חברתית", "חיפשתי תמיכה ולא מצאתי אותה". סוקניק, יועצת חינוכית, פילסה את דרכה לבד במהלך הגירושים בעזרת האינטרנט ובלוג שכתבה, ובסיום התהליך החליטה שחייבת להיות תמיכה לנשים במצבה בעולם החרדי. כך נולד המיזם החברתי שלה "באשר תלכי", שנועד לסייע לנשים חרדיות ודתיות בתהליכי גירושים לעבור את התהליך באמצעות ייעוץ וליווי משפטי, תמיכה רגשית וסדנאות תמיכה.

סוקניק היא אחת מתשע נשים שהשתתפו השנה בתוכנית החממה ליזמות חברתית של ויצו ישראל בשיתוף מינגה – הזירה לעסקים חברתיים, שמטרתו לעודד יצירת מיזמים ופרויקטים חברתיים וחברתיים-עסקיים במסגרות הפעילות של ארגון ויצו ומחוצה לו. לדברי תמר פאר, מנהלת תחום מנהיגות נשים ונערות בויצו, הנשים הגיעו לתוכנית כחלק מליווי מקצועי לפרויקטים ולמיזמים חברתיים, שנוצרו בתוכניות המנהיגות "סדר חברתי חדש" ברחבי הארץ בשנה שעברה, במסגרת שיתוף הפעולה עם שגרירות ארצות הברית. מטרת החממה היא לסייע לנשים לבנות תשתיות יציבות ליישום הפעילות בשטח, לרכוש ידע והבנה מקצועיים מהגורמים הפועלים בזירה החברתית-עסקית, להעניק כלים ומיומנויות להפעלת מיזם ולערוך שינויים ושיפורים בהתאם למפגש עם השטח.

כל אחת המהנשים האלה פיתחה יוזמה חברתית מתוך ניסיון החיים והכישורים שלה. ולרי גלס מבאר שבע, למשל לא העיזה לדבר בצעירותה בכיתה ובפורומים גדולים. "היו לי חרדות עצומות", היא מספרת, "וזה הגביל אותי". לאחר שלמדה דמיון מודרך והצליחה להתגבר על החרדה, החליטה להפיץ את הידע הזה לבני נוער. היא פיתחה שיטה של למידה מתוקשבת לנטרול לחץ וחרדת בחינות, ניסתה אותה על ילדיה הפרטיים ועל עוד בני נוער, והגיעה לאחוזי הצלחה רבים. "טיפול אישי הוא יקר", היא אומרת. "המוצר שלי יהיה בחלקו מקוון ובחלקו אוף-ליין, ולכן עלותו תהיה נגישה. אני רואה שליחות באפשרות לעזור לבני הנוער לממש את הפוטנציאל שלהם". תוכנית נוספת שקשורה לבני נוער היא המיזם של יפעת יפתח וקנין, פורשת צה"ל שעוסקת כיום בהנחיית קבוצות וייעוץ ארגוני, "שווה לי להנהיג ולהשפיע". מטרת התוכנית לעודד מעורבות, תרומה לקהילה והנהגה חברתית בקרב בני נוער עולים מתוך שימוש בצבע הייחודי שלהם.

צילום: דן עץ הדרבוגרות התכנית של שנה שעברה, עם התעודות. צילום: דן עץ הדר

מיכל ויטל ומיכל ארקוסין, נשות מקצוע בתחומי עיצוב, תוכן ושיווק, פיתחו את מיזם "קראפטרס – רהיטים שאוספים אנשים", שמטרתו לפתח תהליך שבו בני נוער בסיכון יוכשרו בתור שוליות של אמנים ובעלי מלאכה, וילמדו "למחדש" רהיטים שנאספו מהרחוב ולנהל מערך שישווק אותם. "הרעיון נולד אצלי לפני שנתיים, כששמתי לב שאני מתחילה לאסוף רהיטים מהרחוב", סיפרה ויטל בחיוך על תחילת הדרך. המיזם התחיל לעבוד בשיתוף פעולה עם עמותת על"ם, ולדברי ויטל חיבור ראשון ממשי בין צעיר לבעל מקצוע ייסגר כנראה השבוע. מיזם נוסף בתחום העיצוב הוא הפרויקט "עיצוב באחריות חברתית" של שרון רוזנבלום. במסגרת הפרויקט משולבים אנשים בעלי מוגבלויות ואמנים ישראלים העוסקים במיחזור בתכנון וביצוע פרויקטים אדריכליים ועיצוביים שונים.

שני מיזמים עסקו בתחום ההריון והלידה. האחד, "ה.ל.ה הכנה להריון, לידה והורות", של שמחה דרור,  אחות מוסמכת ומדריכת הכנה ללידה והורות, ושותפותיה אילנה גוטרהץ ושוש אוזן, הוא קורס הכנה ללידה והורות לנשים יוצאות אתיופיה במרכזי הקליטה, שמתמודדות עם פערים ואתגרים במעבר הבין-תרבותי. המיזם "ללדת באהבה" של מריסה וצלר, הוא תוכנית לתמיכה בנשים בהריון ובהורות ראשונה בקהילות וחברות במעבר בין-תרבותי.

שני מיזמים נוספים קשורים בתחום התעסוקה. "Jobs4olim", פיתוח קריירה, הכוון והשמה לעולים בחיפה והצפון, של ענת סחרטוב, נועד למצות את הניסיון והידע הרב של אלפי עולים שמגיעים לאזור. מטרת המיזם השני, "תו קהילה תומכת איזון הורות וקריירה" של רונית קריספישירלי רוזמן ויערה די סגני, היא  לעודד רשויות ומעסיקים להטמיע תוכניות מבוססות תו תקן להקלה על הורים עובדים בקהילה ובמקומות העבודה, כמו גמישות בשעות העבודה, גן ילדים ויום עבודה מהבית.

ערב ההשקה התקיים על גג בית ההאב - חממה לחדשנות טכנולוגית, חברתית וסביבתית. בערב נכחו היזמיות ומשפחותיהן, נציגי קרנות, בנקים, עמותות, מנטורים, חברות עסקיות ואנשים פרטיים. היזמיות הציגו את הפרויקטים שלהן וחבר שופטים בחר בסוף הערב שני פרויקטים שקיבלו צל"ש ("באשר תלכי" ו"עיצוב באחריות חברתית") ופרויקט אחד שזכה בפרס ("קראפטרס").

הפרויקטים היפים ותחושת השליחות של היזמיות אכן מחממי לב. אך ממה אמורות היזמיות להתפרנס? "כל היזמיות עובדות במשרות מלאות בתחומים שונים ובמקביל עובדות שעות רבות על גיבוש, פיתוח ויישום המיזמים בשטח שזו עבודה נוספת לכל דבר ועניין", אומרת מירה זוהר סבן, רכזת תוכניות מנהיגות והחממה בוויצו. "המטרה של רוב היזמיות להפוך את המיזם בשלב כלשהוא לעיסוק המרכזי שלהן שמשלב בין היכולת להתפרנס מהתוצרים שלו ובין ההשפעה החברתית שלו".

>> בימים אלו נפתחת חממה בהרצליה ותוכנית מנהיגות בתל אביב. לפרטים נוספים יש לפנות לתמר פאר במייל:  [email protected]




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה