האישה הטובה

הייתכן שעמוק בפנים בכל אחת מאיתנו מסתתר לו רוע קטן? הרהורי סליחה לקראת יום הכיפורים, רשימת חטאים לא קטנה בכלל ושני אאוטפיטים מושלמים, אחד לטובה ואחד לרעה שבי

02/10/2014
מאיה קושניר קבלו עדכונים ממאיה
  • RSS

הצהרת כוונות: מאז ומתמיד יש לי תחושה שאני "ילדה טובה". אולי זה כי אני הבכורה ולבכורים, כך אומרים, יש נטייה להיות הטובים במשפחה, אולי מסיבות אחרות.

מה זה אומר להיות טובה? אני מכבדת את אבי ואת אימי, תמיד אומרת תודה על כל דבר, גם כשלא צריך, מתנדבת, לעולם לא זורקת עטיפה של מסטיק ברחוב, לא חוצה מעבר חציה באדום וחוגרת תמיד גם מאחור. אמרתי לכם, בחורה טובה. או חננה, אם תרצו.

מודה ומתוודה. היו רגעים בחיים שבהם רציתי קצת להיות bad girlמחוספסת כזאת, אחת שעושה מה שבא לה מבלי לדפוק חשבון לעולם, שמפלחת שוקו בשקית בדרך חזרה מבית הספר מבלי למצמץ, שמוציאה שליפים במבחן (כי ללמוד זה לילדות טובות), או עושה דווקא ולא עונה לאמא שלה לטלפון כשהיא מתקשרת לשאול "איפה את מסתובבת?" בשלוש בלילה.

זה לא כל כך פשוט. כנראה שהנטייה הזאת להיות טובה היא משהו שזורם לי בוורידים כי הניסיון מעולם לא צלח. התשוקה להיות רעה נותרה בלתי מסופקת ואני הייתי ונשארתי הילדה הטובה.

זהו, החלטתי. לא עוד!

לכן, בכל פעם שמגיע היום הזה שצריך לבקש בו סליחות ולכפר על עוונות, אני מאוד משתעממת ואפילו מתוסכלת, כי על מה בחורה טובה יכולה לבקש סליחה? אילו מעשים נלוזים היא כבר יכולה להשליך לירקון?

וכך, בכל שנה מחדש אני מוצאת את עצמי זורקת לאוויר מן משפט סתום כגון: ״סליחה על כל הדברים הרעים שעשיתי השנה, אם יש כאלה״ ובזה סוגרת עניין. אבל השנה הגעתי להחלטה - לא עוד! הפעם אני אוכיח לכולם שהייתי מאוד רעה ושאני צריכה להתחנן שיסלחו לי.

אז פשפשתי וחפרתי במעמקי הרשע בניסיון למצוא סיבות מספיק טובות שיצריכו ממני לבקש סליחה מכל הלב ושמישהו שם למעלה ישמע וייתן לי אישור שהכל נשכח ונסלח. ומה אתם יודעים? מסתבר שאחרי הכל אני ממש לא טלית שכולה תכלת.

והרי היא לפניכם, רשימת העוונות הצנועה שלי:

1. סליחה מהמוכרות של כל חנות בערך שהוצאתי בה פריט מהמקופלים כדי להתרשם ולבדוק את המחיר והחזרתי למדף לא מקופל ואף מבולגן.

2. סליחה מהגננת שהייתה לי בגן חובה, שבטעות נדבק לי הציור עם הגואש הטרי לחצאית שלה והמשכתי בדרכי כאילו כלום לא קרה.

3. סליחה מכל אותם סוקרים שבמשך שנים אני משקרת להם במצח נחושה שאני: עסוקה, בדיוק יוצאת מהבית או מבקשת שיחזרו עוד שעה, למרות שהסיכוי שאענה להם עוד שעה דומה לסיכוי שהסוקר נהנה מהעבודה שלו.

4. סליחה מהמוכר בפיצוציה שנתן לי לפני חודשיים בקבוק מים מינרליים בחינם כי היה לי רק שטר של מאתיים והבטחתי שאחזיר לו 5 ש״ח ושכחתי מזה.

5. סליחה מכל הנהגים שצפצפתי להם בעצבים וגם קיללתי ואז גיליתי שהם מבוגרים.

6. סליחה מכל הג׳וקים בביוב הבניין שלי, ריסוס זה באמת לא נעים.

7. סליחה מכל אותם האנשים שאני מרכלת עליהם עם חברות הלוך ורכול.

8. סליחה שאני נהנית מריכולים.

9. סליחה מקארל לגרפלד שלא הצלחתי להגיע לתצוגת אביב 2014 של שאנל בפאריז, אני פשוט עם תינוק בבית.

... ותאמינו לי שהיד עוד נטויה.

אז ככה נראית אני הרעה:

עכשיו אני לגמרי מרגישה בדרך לטוהרה, אבל עד שאגיע לשם, אוכל לעטות על עצמי את הלוק המחוספס הבא, שאין ספק שמתאים למי שעדיין צריכה לבקש כמה סליחות : (סריג וחצאית: גולף, מגפונים: מקס מורטי,תיק: דיזל, מסרקה: יעל קאילה – שגיא, משקפי שמש: פראדה, צללית: מאק)

גולף מאיה קושניר יום כיפור

 

וככה אני הטובה:

וכשאסיים להצטער ולהתנצל, אוכל ללבוש את האאוטפיט החגיגי והקלאסי הזה, שמשדר ניקיון וקלילות ומתאים בדיוק למי שכיפרה על כל עוונותיה: (חולצה וחצאית: גולף, נעליים: מקס מורטי, קלאץ': סאקס, לק: אסי, בושם: סוורובסקי)

גולף מאיה קושניר יום כיפור

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה