יצאתי להגשים חלום, תכף אשוב

מיכל גליקברג החליטה לצאת למסע ריקוד ברחבי העולם. היא הגיעה לשבט צועני, ובמשך חודש חיה עם תושבי המקום, רקדה, הופיעה ולמדה על שמחה ללא תנאי

22/09/2014
מיכל גליקברג קבלו עדכונים ממיכל גליקברג
  • RSS

אחרי שנים של עבודה אינטנסיבית, שבועות עמוסים וסופי שבוע מלאים בחזרות, מחול בהתפתחות, אינסוף הופעות, שיעורים תלמידים, בניית עסק, תואר ראשון, תואר שני, טיפול בתנועה בנשים, בנערות בסיכון, באוטיסטים, ורגע לפני שאני פותחת את ביה"ס למחול אתני בתל אביב, פיניתי לי סופסוף בתחילת הקיץ הזה חודש וחצי שלמים, בהם החלטתי להגשים חלום ותיק להגשים ולצאת למסע ריקוד ברחבי העולם.

כבר שנים שאני חוקרת את תולדות הריקוד הצועני הרג'סטני שמקורו בשבט הקלבלייה. עם ניצוץ בעיניים ואומץ לצאת לבד אל הלא נודע, החלטתי לצאת אל המקום בו חיים ופועמים שורשי הריקוד הזה, אל הכפרים בהם חיים אנשי שבט הקלבלייה, להתוודע אליהם, לחיות איתם, לרקוד איתם, להתלמד ולהעמיק את היכולות שלי כרקדנית, ממש מהמקורות עצמם.

מיכל גלזרמן. צילום: אלבום משפחתי

אנשי שבט הקלבלייה ידועים גם כ-snake charmers , כיוון שבעבר נהגו לבצע מופעי ראווה עם נחשי הקוברה. כאשר אלו הוצאו מחוץ לחוק, הם התמקדו במוסיקה ובריקוד לפרנסתם, ועושים זאת ממש עד היום. שנים שאני חולמת לרקוד ולהופיע עמם, ואת החלום הזה נסעתי להגשים.

כבר ביום השני לנחיתה, כאשר ישבתי בצ'אי שופ המרכזי עם אחת הצועניות שמלמדת את הריקוד שנים רבות, כזו שתיירים ובעיקר תיירות מכל העולם באים אליה כדי ללמוד את רזי המחול המיוחד הזה, עבר איש שמנמן שהיה לי מוכר ובירך אותה לשלום. היא הציגה אותי בפניו כרקדנית מישראל, הציגה אותו בפני כמוסיקאי, והתמונה התבהרה. אותם פנים בלתי נשכחות שראיתי על עטיפת דיסק "מאסטר הטבלה" של רג'סטאן רק כמה שעות לפני כן בחנות המוסיקה ."roots of pushkar"  שאלתי אותו מתי הוא מנגן, הוא סיפר על קונצרט מיוחד באותו ערב. "תביאי את בגדי הריקוד שלך", אמר, "נבוא לאסוף אותך ב-19:00 מהגסט-האוס שלך". חברתי הצוענייה הנידה את ראשה כמו אישרה לי שזה בסדר, ולי לא נותר אלא לקפוץ משמחה.

19:00, עולים לטנדר, אני מצטופפת במושב הקדמי עם הנהג, המתופף, ועוד מוסיקאי שמנגן על "פונגי" - כלי נשיפה ייחודי וקסום לרג'סטאן המזכיר בצלילו את ה"זורנה" מהמזרח התיכון. מאחור בטנדר עומדים כ-20 נגנים נוספים ואנו יוצאים לדרך. כאישה יחידה, חשתי את הכבוד שנותנים לי ואת הדאגה מצד המוסיקאי הראשי שהזמין אותי שאחוש בנוח ובבטחה.

מיכל גלזרמן. צילום: אלבום משפחתי

הגענו לשטח מדברי בדיוק כשהשמש שקעה. פגשתי את אניטה ומורייה, שתי צועניות משבט הקלבלייה שהתארגנו לקראת ההופעה, והייתה זו אהבה ממבט ראשון. הן חיבקו אותי, הלבישו אותי, שמו עליי תכשיטים וסיפרו לי כל מה שרק רציתי לדעת. החושך ירד במדבר, ישבנו סביב המדורה במרכז, לפידים מסביבנו מאירים ככוכבים שבשמיים, עשרים נגנים מופלאים שלוש רקדניות, הופעה שנועדה כולה לארבעה תיירים הודים עשירים מממשלת הודו שמבקרים ברג'סטאן, לחשו לי.

והנה אני מגשימה את חלומי, רוקדת עם הצועניות בלב המדבר ברג'סטאן לצליל מוסיקה עילאית שלוקחת אותי למחוזות עתיקים. התגובות היו נלהבות. במהלך אותו החודש, אותו מוסיקאי לקח אותי להופיע עוד מספר פעמים בתשלום באירועים פרטיים ברחבי הודו. במקביל התחלתי להעמיק את לימודי בריקוד הצועני בשבט הקלבלייה. מדי יום אספו אותי אנשי השבט מהשוק של פושקר על אופנוע, לעיתים שלושה אנשים יחד, לעיתים הניחו עליי תינוק ויחד דהרנו אל תוך החולות והמדבר אל מחנה הקלבלייה כדי לרקוד. האירוח היה מקסים, ועל אף שבמרוצת השנים התרגלו הצוענים לתיירים המתעניינים בהם ובתרבותם, עדיין כמעט בכל שיעור היו מתקבצות סביבנו צועניות מהשבט לראות מי זאת הלבנה הזו שרוקדת ככה.

מיכל גלזרמן. צילום: אלבום משפחתי

הצוענים חיים בפשטות שמזכירה את החיים של פעם, ללא חשמל, שואבים מים מהבאר, מבשלים אוכל פשוט במדורה, מגדלים תרנגולות, עיזים, פרות וגמלים שחיים עימם. לעיתים ניתן לראות תינוק בעל שש אצבעות או פרה בעלת רגל חמישית. הם מתחתנים בגיל מוקדם, ומעמד האישה שם אינו מזהיר. נשים שרוקדות מפסיקות בדרך-כלל בגיל 20-18 כשהן מתחתנו ומביאות ילדים. אישה שרוקדת אחרי גיל זה נחשבת לזולה, או שהעצמאות שלה מאיימת, וקשה לה להתחתן.

בשנים האחרונות, ככל שגדל העניין של העולם המערבי בריקוד זה, הרקדניות מוזמנות להופיע ברחבי העולם, הן חוות תרבויות כמו שמעולם לא חוו בעבר. הן מרוויחות הרבה כסף מקבלות הערכה והכרה רבה, ומשהו במסורת נסדק. הן הופכות להיות ליברליות וחזקות יותר, אינן צריכות יותר לרעוב ללחם, לצייר חינה בשווקים או לקבץ נדבות. הן מרוויחות בעצמן סכומי כסף גדולים , זה יוצר פער לא קטן מהמקום שמהן הגיעו ולרוב למשפחה קשה לקבל את היותן רקדניות. אך ניתן לראות את מעמד האישה מתחזק גם במקומות האלו.

מיכל גלזרמן. צילום: אלבום משפחתי

בסוף אחת הופעותיי במלון יוקרתי ברג'סטאן שאלתי את אחת מאחיותיי הצועניות, כאשר ראיתי את בעלה "מתזז" עבורה , מה הדינמיקה בבית? מי החזק בבית? והיא סיפרה לי שהוא עושה הכול עבורה ומתמודד מול משפחתו שרוצה שהיא תפסיק לרקוד ותלד ילדים אך הוא תומך בה. יחד איתה הוא מופיע בריקוד מקלות אש, ריקוד גברי רג'סטאני מסורתי בו הגברים אוגרים בפיהם שמן ויורקים אותו על מקלות האש ונראים כדרקונים יורקי אש.

החיים של הצוענים אינם קלים. הם חיים בעוני, ולרוב המקומיים לא אוהבים אותם בשל השם הרע שיצא להם כבוזזים תיירים על ידי שקרים או שמועות על נשים ששוכבות עם גברים בשביל כסף. אני לא מאמינה לשמועות. אני יכולה לומר שאולי הם חיים בהישרדות אך הם עשירים מבחינה תרבותית-מוסיקלית. השמחה הבלתי אמצעית שלהם חודרת עמוק ללב. אני לא יכולה לחכות ולחזור לבקר את המשפחה שעשיתי לי והשארתי שם ברג'סטן.

*****

מיכל גליקברג תעביר סדנת מחול צועני במסגרת פסטיבל BodyWays - שלושה ימים של חגיגת ריקוד תנועה ומוזיקה עם עשרות סדנאות ומופעי מחול, תנועה ומודעות לגוף, שיערך בראש השנה 25-27.9 בגבעת חביבה.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה