אז מה גרושות רוצות?

היינו נשואות לכם בשנות הבלבול וההתחלה של החיים, ילדנו ילדים, תמרנו בין עבודה, גנים והרס הגוף, ואז נשארנו לבד. היום גם לנו מגיעים נעורים ויופי

18/03/2014
טלי רינד מרון קבלו עדכונים מטלי
  • RSS

בכל פעם שאני רוצה לכתוב, צץ משהו אחר ואני דוחה את זה. אבל הפוסט הזה הצליח להביא לי את החלסטרה.

מעולם לא עליתי על בריקדות ולא, אני לא חובבת חזיות שרופות – מעדיפה אותן צבעוניות, סקסיות, ואם אפשר גם נוחות ומחמיאות, אבל אני לא מוכנה שאף אחד ילביש עלי טלאי צהוב. ולצערי זו מגמה שהולכת ופושטת. אז הנה, אני שייכת למה שמכונה פה תדירות "הגרושות האלו", אותן נשים שהפוסט מתייחס אליהן.

מה גרושות רוצות? (איור: שאטרסטוק)

לבד זה אפילו די נעים

לפני הרבה שנים, בהיותי גרושה צעירה יחסית עם שני ילדים, הכרתי גבר צעיר ממני בכמה שנים. היינו נשואים כחמש עשרה שנים – חלקן נפלאות אגב, הבאנו לעולם שני ילדים נוספים ואז הגיע משבר גיל הארבעים – שמתרץ כל התנהגות, וכל אחד הלך לדרכו.

והנה, שוב אני לבד על המגרש של החיים.

אז היינו נשואות לכם בשנות הבלבול וההתחלה של החיים, ילדנו ילדים, תמרנו בין עבודה, גנים, הרס הגוף, משכנתאות, עוזרות מבריזות ומטפלות מרגיזות, ואז, מסיבות שונות, נשארנו לבד.

אבל משהו קרה. אחרי שאספנו את ההריסות, חיברנו את חלקי הלב השבורים ולמדנו שאנחנו יכולות לבד וזה אפילו די נעים, מצאנו עצמנו נראות טוב מתמיד, חזקות, עצמאיות וחופשיות.

גם אנחנו רוצות לגעת בחופש ובהנאות החיים

הפניות באתרי האינטרנט השונים אל בנות הארבעים ומעלה (מעלה), עם ארבעה ילדים, מתחלקות לשני סוגי גברים – או בני שישים שנראים כמו האבות שלנו, או בני השלושים שמחפשים אישה כמונו.

אז אם "הגרושים האלו" נעשים פתטיים, שוקעים במסעות אלכוהול-ג’וינטים-זיונים, גם אנחנו רוצות לגעת בחופש ובהנאות החיים. ואם פעם המשפט המגעיל היה: "בשביל כוס חלב לא צריך פרה", היום מחליף אותו המשפט (המגעיל לא פחות): "בשביל 100 גרם נקניק לא צריך חזיר".

אתם יודעים למה? ככה.

כי גם לנו מגיעים נעורים ויופי, וגם לנו מגיע שיפנקו אותנו ויעריצו אותנו – גם אם זה לרגע או למערכת יחסים קלילה ובלתי מחייבת.

לא רוצות לכבס לכם, ללטף לכם את האגו ולהיות הנשים של.

היום כבר מותר לנו לבחור בחנות הממתקים מה שבא לנו.

ואגב, המיתוסים הנפוצים על סקס נופצו ברגע שלמדנו לדבר על זה. ולנו יש נטייה לספר לחבר’ה את האמת.

היינו נשארות גם אתכם אם היה לנו צ’אנס

נכון, עדין רעיון השוגר דדי’ס די דוחה אותנו, אך אין לנו שליטה על התופעה, ומסתבר שנשים בנות ארבעים פלוס מעדיפות גברים עם ניצוץ בעיניים ותיאבון אמיתי לחיים– וזה בא או בגילאי 30 או אצל המבוגרים יותר, שזה כבר ענין של טעם ובחירה. כי תאמינו לנו, היינו נשארות גם אתכם אם היה לנו צ’אנס או שזה היה יותר נסבל, אבל כבר לא מתאים לנו גיל טיפש עשרה שני שצריך לעבוד בללטף לכם את האגו ולסבול את מסכת הבגידות העלובות עם כל אחת שאתם מרגישים נעלים לידה.

אחרי שהיינו הקורבנות של המהפכה הפמיניסטית, אחרי שהיינו אימהות, חברות, אחיות רחמניות, נשות קריירה ועוד המון דמויות שונות ומעייפות, אנחנו רוצות ליהנות מכל רגע וכל דקה.

וננוח כבר בקבר.

מתוך הבלוג ללה לנד של טלי רינד מרון

צילום: Michelle Brea, פליקר




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

  • Ravit Cohen 18/11/2010

    בעיני את גדולה!
    אני לא גרושה וגם לא מתכננת את דרכי לכיוון, אבל – כבוד!

בחזרה למעלה