הסרט "יונה": איך מספרים שירה בקולנועית?

יונה וולך קמה לחיים בעזרת התגלית המרגשת נעמי לבוב ובביומו הנכון של ניר ברגמן, והתוצאה היא קולנוע שהוא שירה. סלונה מזמינה אתכם להקרנה חגיגית בנוכחות הבמאי של הסרט ''יונה''

21/12/2014
עידוא דגן קבלו עדכונים מעידוא דגן
  • RSS

יונה. צילום: ירדן תבורי

ביום שישי הקרוב, 26 בדצמבר, תתקיים הקרנה מיוחדת של הסרט "יונה" לגולשי וגולשות סלונה. בסיום ההקרנה יתקיים מפגש עם הבמאי ניר ברגמן והשחקן איתמר רוטשילד. ההקרנה היא רק למי שיירשם. כל הפרטים בהמשך הפוסט.

בחיי שתת ההכרה שלי נפתחה כמו מניפה. אבל גם הלב. כשיצאתי מ"לב דיזנגוף" אל הרחוב לקנות לי סיגריות (כי אחרי שעתיים ומשהו שיונה וולך מעשנת לך נובלס בפרצוף, אז איך אומרים, בא לך לעשן את מה שהיא לוקחת), הלב דפק ב-180 והמחשבות ניסו להיתלות על צמרות העצים. הלב שהתפוצץ מאהבה, בדיוק כמו וולך, הרגיש שאין עם מי לחלוק אותה. אבל מה שמשנה עכשיו זה הסרט הזה - "יונה", שמזכה את אחת מהמשוררות הישראליות הגדולות במאה ה-20 בהופעה עם סיפורה המטלטל על מסך הכסף מאת ובבימוי ניר ברגמן. 

אז איך מספרים שירה בקולנועית? איך אפשר לגשת לוולך, הנימפו- פנומנית, וללוות אותה בטריפ מהילדות בכפר אונו, דרך המרכז לבריאות הנפש בטלביה ובכסית בדיזנגוף, מבלי לעכל מוצרי תרבות קודמים? למשל קצת מרוח ההזיה של "יללה" (Howl) - האנימציה ההוליוודית לפי הפואמה המפורסמת של אלן גינזברג שמעולם לא זכתה לתרגום עברי ראוי. וולך בהחלט עומדת באותה הליגה של גינזברג ובאותו הז'אנר של שירת הביט הנבואית-פסיכדלית.

קדמו לעשיית הסרט גם סרטו התיעודי עטור הפרסים של יאיר קידר מ- 2012 שנעשה במסגרת סדרת המופת שלו על משוררים ישראליים - "7 הסלילים של יונה וולך" - וכמובן הביוגרפיה של יגאל סרנה, "יונה וולך", שהיוותה את הבסיס לתסריט שנכתב בשיתוף דיתה גרי. אבל ברגמן בוחר שלא להרעיף זיקוקים מיותרים ונותר נאמן בקנאות לריאליזם המאגי שאופף את הדמות הראשית. בלי פסקול כמעט מתבקש של שיריה המולחנים המפורסמים, ואלה לא חסרים ("כשבאתי לקחת אותה מהעננים", "אדם צובר זכרונות", "שיר קדמשנתי" ועוד ועוד) ובלי יומרות אנימציה מיותרות. הבחירות הסגנוניות, עריכת סיפור החיים והעיצוב האמנותי (אבי אביבי) מלמדים לא רק על פרשנות מעמיקה לשירים, אלא גם על פיצוח דמותה האניגמאטית של המשוררת שכנפיה אינן שבורות כלל (להוציא את הסצנה המאולצת משהו של וולך מאזינה בהסתר מחוץ לחדרה של אמה החולה, כיצד היא ושכנותיה במיטות הסמוכות מאזינות לראיון שלה ברדיו - פשוט מרגיש טו גוד טו בי טרו).

יונה. צילום: ירדן תבורי

נעמי לבוב, המגלמת את דמותה של וולך בהופעתה הראשונה על המסך כשחקנית ראשית, מסתמנת כדבר החם הבא. איך תפסה בחושיה את החוויה המיסטית המתמדת בתוכה חיה המשוררת השסועה, חיוך דק ונון-שלנטי לרוב פושט על שפתיה הבשרניות. איזה מין שעשוע פנימי, חצי לגלגני, שרוט, כביר ועצבני, בלי טיפה אחת של התנשאות או זיוף. התשוקה, הרגישות השבירה, חירוף הנפש לשחרור המילים הנכונות ממכלאות התרבות המנוונת, הזלזול העמוק בהוויה הבורגנית בלי גרם של קנאה, והכל בליווי הד צורם מתוך תהומות הטירוף. הזעם האקזיסטנציאליסטי, חזיונות האלוהים הפסיכדליים, המאבק הפמיניסטי העקשן בהבניות המגדר והפטריארכיה בישראל המצ'ואיסטית של אז, הייתי אומר - חוסר אונים מופרע אך מוקפד, שעשוי להכיל אפילו ההשמצה של סגנית שר החינוך דאז, שכינתה את וולך "בהמה מיוחמת". נו טוב, פניה היפות של ישראל הפוריטנית. את כל זה לבוב מגשימה ומביאה למסך. כאמור, שירה.

שלום מיכאלשווילי בתפקיד פרופ' גבריאל מוקד חסכני וצנוע; תום חגי בתפקיד בן זוגה המוזיקאי-כייס; יובל ריבלין, מסעיר וסקסי; איתמר רוטשילד מסתורי ואגוצנטרי דיו בתפקיד המשורר מאיר ויזלטיר הצעיר; סיני פתר בתפקיד ד"ר ויניק הפסיכיאטר מעלה את הסעיף במידה; ואילן חזן כד"ר לוריא הוא חוויה מתקנת. פרופ' נסים קלדרון בהופעת אורח חמקנית בתפקיד עצמו וממיכאל מושונוב לא שבענו. בכל מקרה, הרושם העז של הסרט היפה הזה נחרט עמוק אצל הצופים ובהחלט עושה איתם סקס אחר.

הקרנה מיוחדת לגולשי וגולשות סלונה

סלונה מחלקת לכם 30 הזמנות זוגיות לסרט "יונה". להקרנה מיוחדת שבסיומה יתקיים מפגש עם הבמאי ניר ברגמן והשחקן איתמר רוטשילד. ההקרנה תתקיים ביום שישי הקרוב, 26 בדצמבר, בשעה 12:00 בסינמה סיטי גלילות באולם 14. הזמנות ישלחו ל-30 הראשונים שימלאו את הטופס שלהלן.

[contact-form 299 "Newsletter_yona_movie"]

צילומים: ירדן תבורי




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה