אונס בת ה-12: אסור שזה יגמר בהסדר טיעון לאנסים!

הידיעה כי הפרקליטות מתכוונת לאשר הסדר טיעון לנערים שאנסו את בת ה-12, היא יריקה בפנים של הקרבן האומלל - וגם של כולנו. מה זה משנה מאיזה מעמד סוציו אקונומי מגיע מי שרומס כך נשמתה של ילדה?

03/09/2014
ענבל גרון קבלו עדכונים מענבל
  • RSS

הידיעה על כך שהפרקליטות מתכוונת לאשר הסדר טיעון מקל לנערים, שהואשמו בתחילת השנה באונס ילדה בת 12, הרתיחה לא רק אותי, אלא מדינה שלמה. בידיעה נאמר כי המניעים לכך שהפרקליטות תקבל את טיעון ההגנה, הם התחשבות בגיל הצעיר ובמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך של הנערים, זאת אף על פי שמדובר באחת מפרשות האונס החמורות שידענו. הטענה הרווחת כרגע בכלי התקשורת היא שישנם קשיים בראיות ועל כן נוטה הפרקליטות להסכים להסדר הטיעון.

לפני שאני מתפתה לצרוח מכעס ותרעומת, הנה כמה פרטים מזהים אודות המקרה ואין הרבה כאלה, כיוון שרובם חסויים, שוב, מפאת גילם הצעיר של העבריינים.

ראשית, לא מדובר במקרה אונס אחד, אלא במעשי אונס רבים ומתמשכים שבוצעו בילדה בת 12, בעלת צרכים מיוחדים. 11 נערים בגילאי 13-17 חשודים שאנסו אותה בשטח בית ספר באזור המרכז. מקרי האונס בוצעו תוך הפעלת לחץ על הנאנסת ואיומים ש"ירכלו עליה אם לא תשכב אתם" ("תשכב", כן?). הנשמות הרכות והצעירות הללו הגדילו לעשות ותעדו את מעשיהם הנפשעים במצלמות הטלפונים הניידים והסרטונים שהופצו התגלגלו בהמשך לידי המשטרה.

ones1239car

פרט מזעזע נוסף שנחשפתי אליו במהלך חיפוש מידע נוסף על הפרשה, הוא שעל פי החשד, אחד הנערים אנס את הילדה ביום ההולדת שלו, אחרי שחברים "הכירו" לו אותה, לדבריהם, כ"מתנה". עכשיו התמונה ברורה. נערים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך רצו, בסך הכל, לקנות מתנה לחבר ולא היה להם כסף. כמה הגיוני ונאצל מצדם לבחור ברעיון חינמי ונגיש שכזה, מקסימים, לא? עכשיו גם ברור מדוע הסדר הטיעון הוא אך טבעי ומתבקש. אז זהו שלא.

מעשי אונס, מעשי סדום, מעשים מגונים בכוח, פגיעה בפרטיות, הם חלק מרשימת הזוועות המיוחסות לחבורה הנאלחת והסאדיסטית. אל מול אלה עומד הסדר טיעון שיפטור את הנערים הללו מאחריות לפשעיהם ומן העונש החמור שמגיע להם.

לא הבנתי עדיין גם כיצד קשור גילם הצעיר והמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך של חבורת האנסים הצעירים, למעשים שבחרו לעשות? כיצד טיעונים הזויים כאלה מהווים בכלל שיקול להקלה בדין? הרי לא מדובר בגניבה של ככר לחם. אונס לא רלוונטי כלל למעמד סוציו-אקונומי מהסיבה הפשוטה, שאם כן היה קשור, מה עושה האזרח מס' 1 לשעבר, משה קצב, בכלא? בואו נסכם את העניין אחת ולתמיד: בני טובים, בני רעים, מלח הארץ, עשירים, עניים, נורמטיביים ולא נורמטיביים: כולם אנסו ויאנסו. הלאה, לגבי גילם הצעיר, חייבת לציין שגם הטיעון הזה מופרך לחלוטין. למעשה, הסדר הטיעון המתוכנן חושף בפנינו שהנערים הצעירים בעצם יודו בעבירות המיוחסות להם ועל כן, אפשר לכנותם, בפה מלא, א נ ס י ם.

לא בכדי מעלים הסדרי טיעון תחושות קבס ובקורת ציבורית ותקשורתית רבה וקשה. במאה אחוז מהסדרי הטיעון, נגזר על הקורבנות לראות את מי שפשעו נגדם, משתחררים לחופשי, במקרה הרע, או מקבלים בעונשים מגוחכים ובלתי מידתיים לפשע שביצעו וזה במקרה הרע פחות. קשה לקלוט שמי שתיענש בסופו של דבר כאן היא הנאנסת, כאילו לא די במה שעברה ומי שירוויח בגדול היא חבורת האנסים ועברייני המין, צדק מופתי של ממש.

הסדרי טיעון לעברייני מין ובראשם אנסים, ניצבים בראש פירמידת הגועל. מהלך כזה מבזה בראש ובראשונה את הנאנסת ומשפחתה ומשחרר על הדרך גם יריקה סמיכה ומוגלתית לפרצופו של הציבור כולו, שהולך להכיל לקרבו בחזרה את הטינופות שרצחו, התעללו, ביזו וכתשו את נפשה של הנאנסת.

המהלך הזה, אם יתקיים, עומד להעניק לגיטימציה לאונס במקום ההרתעה שנדרשת כאן באופן הכי ברור ודחוף. עורכת הדין, רוני אלוני סדובניק, שמייצגת את הנאנסת, התבטאה בעניין: "במקרה הזה, שבו חבורת קטינים ניצלה ביודעין את היותה של הילדה מוגבלת קוגניטיבית, ועל רקע התרחבות התופעה של אונס קבוצתי אצל קטינים, יש מקום לייצר הרתעה".

במערכת המשפט מנשבות רוחות רעות במה שקשור ליחס כלפי נפגעות אלימות מינית, מקדמת דנא. אפשר להוציא לאור ספר שלם שיעסוק בהתבטאויות שופטים כלפי נפגעות אלימות מינית, התבטאויות שכל כולן גסות רוח, אטימות, בורות, פחד, יהירות ושרירות לב.

ההתבטאויות הללו, כמו גם הסדרי טיעון לעברייני מין, כמו גם התיישנות על עבירות מין, כמו גם העובדה שאין בישראל עדיין בית משפט נפרד לעבירות מין, מייצרים לאורך הזמן אי אמון של הציבור במערכת המשפט ומייתרים את הפנייה אליה, כמקום שבו ייעשה דין צדק.

עומדת לפני מערכת המשפט הזדמנות נדירה לכפר על עוולות עבר, להפסיק לשמש כיפת ברזל לאנסים וחלאות אחרות ובד בבד לשפר במעט את אמון הציבור כלפיה. זה יקרה אך ורק אם המערכת לא תבחר שוב בדרך הקלה שנקראת "הסדר טיעון". אמנם זו דרך שמקלה מאוד על כל הגורמים שחותרים לסגירת התיק: על המשטרה, על הפרקליטות ועל בית המשפט, אך זו דרך של היפוך יוצרות, כזו שתרמוס במגף כבדה ומלוכלכת את כבודה ונפשה של הנאנסת, בפעם המי יודע כמה.

בית המשפט לא חייב לקבל את עסקת הטיעון ואף רשאי לתת עונשים כבדים מאלה שהתביעה מבקשת. למען הסר ספק, אני תומכת בשיקום הנערים האנסים ומשפחותיהם, רק אחרי שירצו את עונשם שאם לא כך, ילדים מגיל אפס יידעו שניתן להיחלץ באמצעות כסף ועסקאות מפוקפקות מכל פשע שהוא, שבית המשפט הוא לא יותר מתחנה לא נוחה בדרך לחופש ולנו הציבור שומר החוק, מצפה מציאות מכוערת וקשה שטרם הכרנו.

 




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה