האם אנחנו בדרך למיתון עמוק?

שיעור הריבית הוא הנמוך ביותר שהיה אי פעם, ובמשרד האוצר מתווכחים על התקציב, המיסים וחוק מע"מ אפס. איך כל זה ישפיע עלינו והאם יש זווית אופטימית במצב?

01/09/2014
מוריה אבנימלך קבלו עדכונים ממוריה
  • RSS

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל על הפחתת שיעור הריבית לחודש ספטמבר ל-0.25% (רבע אחוז), שיעור הריבית הנמוך ביותר שהיה אי פעם. מה שהניע את נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג לצעד הזה היו נתונים מעודכנים שהצביעו על המשך ההאטה במשק.

הפחתת ריבית כמוה כהזרמת כסף למשק. זו פעולה מוניטרית (כספית) מרחיבה, שנועדה לעודד השקעות במשק, להקל על עסקים שנזקקים לאשראי, להוזיל עלויות ליצואנים ולדרבן משקי בית לצרוך. האם הצעד הזה יספיק כדי להוציא את המשק מההאטה שהסתמנה כבר לפני מבצע 'צוק איתן' והתגברה אחריה? מה יקרה אם הפחתת הריבית למינימום – מכאן הרי אין לאן לרדת - לא תספיק והמיתון יעמיק?

קניות בסופר. צילום: שאטרסטוק

הקרב על התקציב

לבנק ישראל יש אומנם עוד כמה כלים בארסנל, אבל הנעת הצמיחה במשק לא יכולה להתבסס רק על מדיניות מוניטרית שמפעיל בנק ישראל. כדי להניע את הצמיחה דרושים גם כלים של מדיניות פיסקלית (תקציבית). משרד האוצר שאחראי על תקציב המדינה, ולא בנק ישראל, הוא שיכול להפעיל את מנועי הצמיחה, או את מנגנוני הבלימה.

זה מביא אותנו לקרב על תקציב המדינה לשנת 2015, ובמרכזו הוויכוח בין שר האוצר יאיר לפיד לבין נגידת בנק ישראל, שבתוקף תפקידה משמשת גם כיועצת הכלכלית לממשלה. ביום חמישי השבוע יניח שר האוצר את  הצעת התקציב על שולחן הממשלה, ושבוע אחר כך אמורה הממשלה לדון בה. ימים ספורים לפני המועד הזה, מתכתשים שר האוצר ונגידת בנק ישראל בשאלה איך יראה התקציב. האם יוטלו מיסים חדשים כדרישת הנגידה, או ששר האוצר יצליח לעמוד במילתו לא להעלות מיסים? האם שר האוצר יוותר על חוק מע"מ אפס על דירה ראשונה, שעלותו 2.5 - 3 מיליארד שקל הפסד מיסים, או שיתעקש על החוק ויסכים להעלאת מיסים למרות הבטחתו לציבור לא לעשות זאת?

ואם שר האוצר יתעקש הן על מע"מ אפס על דירות והן על אי העלאת מיסים, האם הוא יקצץ בהוצאות לשירותים חברתיים, חרף אזהרות הנגידה שצעד כזה יפגע בחינוך ובבריאות, יגדיל פערים ויעמיק את העוני? האם שר האוצר חייב לבחור בין העלאת מיסים לבין קיצוץ בהוצאות האזרחיות, או שהוא יכול לבחור בדרך שלישית, ולגשר על הפער בין ההוצאות לבין ההכנסות ממיסים באמצעות העלאת הגירעון התקציבי (שאותו יש לממן מהלוואות)? האם הגדלת הגירעון בתקציב, מ-2.5% (כפי התכנון לפני המלחמה בעזה) ל-3.5% או יותר, תפגע במשק כפי שטוענים בבנק ישראל, או שצעד כזה דווקא רצוי?

אסור לעלות מיסים

לדעתי, לא יקרה אסון אם הגירעון התקציבי יעלה ל-3.5% ואפילו ל-4% תוצר. המשק נמצא במיתון, והוא זקוק למנועי צמיחה. קיצוץ בהוצאות הממשלה או העלאת מיסים הם מנגנוני בלימה, שיגרמו להעמקת המיתון ולא יעודדו צמיחה. לכן, אסור לקצץ בהוצאות הממשלה לשירותים חברתיים ולהשקעות בתשתית ולהעמיק בכך את המיתון. אבל אסור גם להעלות מיסים (מע"מ ומס הכנסה) שיפגעו בכוח הקנייה של הציבור ויעמיקו את המיתון. כדאי לזכור כי אם הצמיחה תהיה נמוכה מהתחזית ומספר המובטלים יהיה גדול מהצפוי, תקבולי המיסים יהיו גם הם נמוכים מהתחזית, חרף העלאת שיעורי המס.

בנק ישראל מזהיר מפני הגדלת הגירעון התקציבי. אני מציעה לא להיבהל מהאזהרות האלה. היא מבטאת עמדה שמרנית, ששורשיה בתסריטי העבר, ואינה תואמת את המציאות הכלכלית כיום: ריבית נמוכה, אינפלציה אפסית, רזרבות מט"ח עצומות (90 מיליארד דולר) ויחס חוב - תוצר נמוך בהרבה מהיחס באיחוד האירופי ובארה"ב (אצלנו 66%, בארה"ב 106%, ביפן 243%, באיטליה 132%, בבריטניה 92%).

בנק ישראל חושש שאם שיעור הגירעון יגדל, חברות הדירוג יורידו את דירוג האשראי של ישראל. אבל כשהמשק במיתון, הצמיחה אפסית, האינפלציה אפסית, הריבית אפסית ויש סימנים להעמקת האבטלה – לא הנתון הזה צריך להטריד את בנק ישראל.

מה שצריך היום זה להפעיל את מנועי הצמיחה ולדומם את מנגנוני הבלימה. הפחתת הריבית היא לא מנוע צמיחה חזק דיו. העלאת מיסים וקיצוץ הוצאה אזרחית הם מנגנוני בלימה. לכן, אסור לקצץ בשירותים חברתיים, לא צריך להעלות מיסים ואין מה לפחוד מהעלאה חד פעמית של הגירעון בתקציב. מנועי הצמיחה הם צריכה פרטית, הוצאה ממשלתית לחינוך, בריאות ורווחה, השקעה בתשתיות, ובעיקר - השקעה בדירות למגורים. רק אם נפעיל אותם המשק יחלץ מהמיתון המסתמן.

>> הכותבת היא מרצה לכלכלה, מחברת הספרים “זאוס בוול סטריט”, “אוצר נעלם”, “רווחה מתקתקת”.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה