אנחנו באמת ערוכים למלחמת התשה?

"ראש הממשלה עמד בגאון והכריז ש'אנחנו ערוכים למלחמת התשה עם החמאס!', ואני שואל - איך אפשר להגיד בכזו קלות 'אנחנו"'? אני אישית לא קיבלתי טלפון מביבי לשאול האם אני ערוך ומוכן"

21/08/2014
רודריגו גונזלס קבלו עדכונים מרודריגו גונזלס
  • RSS
» ביבי, אני זמין לשיחה. גונזלס

כשראש הממשלה אומר שאנחנו ערוכים למלחמת התשה עם החמאס, האם הוא בדק הכול לעומק? האם אנחנו באמת ערוכים לזה? אולי יש לנו מספיק טילים במחסנים ואני יכול להיות רגוע. אבל מאז נאומו של ראש הממשלה אתמול, עלו לי מספר שאלות שלא נותנות לי מנוחה בהקשר להצהרה הזו – "אנחנו ערוכים".

אנחנו ערוכים לזה שלא יהיו יותר אירועי ספורט בישראל בזמן הקרוב? שנבחרות זרות לא יסכימו לשחק בארץ? ולכן לנבחרות, לקבוצות ולספורטאים יהיה קשה להגיע להישגים? אנחנו ערוכים ומוכנים לכך שאנו מרסקים את חלום ה- קריירה הבין לאומית לכל דור הספורטאים הצעירים והאמביציוזיים שגדלים כאן? האם אנחנו ערוכים לזה שאנחנו מנפצים חלומות של דור צעיר כי לא ניתן להגשימם מאחר והמציאות של "מלחמת התשה" לא מאפשרת?

כן, יותר מדי שאלות. אני מצטער מראש על סימני השאלה הרבים, אבל משהו בדרך הזו, במציאות שאליה אני מתעורר בכל בוקר בארבעים ימים האחרונים, גורם לי לשאול ולשאול ושוב לשאול. כנראה שגם כאן לא תמצאו קתרזיס או פתרון ברור. אבל אני מודיע מראש שאין כאן פתרון, לא מורח אתכם במשפטים המומים ומשאיר לבחירתכם, האם לעשות עימי חסד ולהמשיך להתעניין בדברי.

לא רק בספורט עלו לי שאלות לגבי ההערכות והמוכנות. הכלכלה? הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה השבוע נתונים על מצב המשק הישראלי, ובהם קצב צמיחה של 2.5% בלבד במחצית הראשונה של השנה וקצב צמיחה של 1.7% ברבעון השני. כדי לבלום את האבטלה המשק זקוק לצמיחה של לפחות 3 אחוזים, זה לא משהו שנראה באופק במציאות כרגע. כל הנתונים האלו מצביעים על האטה. השוק לא צומח, ישנה האטה והנה עלייה באבטלה. איך נערכים לאבטלה?

שוק התקשורת? הזכייניות ערוץ 2 קשת ורשת וערוץ 10 כבר ספגו. כאשר לוח השידורים התפנה לטובת חברות החדשות. אבל זה הנזק הקל. עצירת מסעות פרסום, אובדן קמפיינים, הקפאת שיתופי פעולה ואפילו ירידה בהכנסות.  מרבית תוכניות העוגן של הזכייניות שאמורות היו להצמיד הקיץ את הצופים למסכים, הוצאו "לפגרה מוקדמת". מדובר בתכניות שמטרתן לספק בידור ובהן כבר הושקעו מיליוני שקלים. ברור לכולנו שזה משפיע באופן ישיר על התוכן שאנו מקבלים, שזה משפיע על השיח הציבורי, על התחושות ועל המציאות שאנו מציירים לעצמנו דרך המרקע. קשה שלא להתייחס כעת למצב התרבותי.  עשרות מופעים התפיידו או נדחו, רק הופעה אחת מחו"ל התקיימה, האמנים המקומיים הופיעו לפצועים, חיילים ותושבי הדרום במקום בהופעות הרגילות, ועשרות אלפי עובדים ואנשי מקצוע ישבו בבית. אבל בטוח יש תכנית, הרי אנחנו ערוכים לא?

מה עם הנפש שלנו? מה איתנו כחברה שמתמודדת עם המציאות הזו כבר שנים? מה עם המשפחות שאיבדו קרובים וכל יום כזה מזכיר להם את האובדן שוב ושוב? איך הלוחמים הצעירים שמקווים כי זהו לא יומם האחרון נערכים? המילואימניקים שיוצאים ושבים, יוצאים ושבים, נפגעים כלכלית ורגשית, קיבלו את ערכת "מלחמת ההתשה" כדי שיוכלו להמשיך בחייהם? מה עם התחושות שלנו כבני אדם שצריכים לחיות ולגדל ילדים תחת מציאות של מלחמה, איך בדקו את המוכנות של כולנו?

אז איך אפשר לעמוד בגאון ולהגיד "אנחנו ערוכים למלחמת התשה עם החמאס!". בכזו קלות נאמרת המילה "אנחנו"? אני אישית לא קיבלתי טלפון מביבי לשאול האם אני ערוך ומוכן. הייתי מאוד שמח אם היה מתקשר אלי, כי אולי אחרי השיחה הזו הייתי מבין מה עומד מאחורי ההכרזה החוזרת של "ניהלנו שיחה טובה". מה זו שיחה טובה? איך נשמעת שיחה טובה? הגיוני שכל השיחות יהיו טובות? אולי בעצם תהיה לנו שיחה בינונית? נחמדה? מפרגנת? מה שבטוח, הוא שאני מקווה שהסוף יהיה טוב.

לא בינוני ולא המום, פשוט וטוב.




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך