מוחמד דף: חי או מת?

"אף אחד אינו חסין" אמר ביבי, ורמז שפגענו במבוקש מס' 1 של החמאס - איך זה משפיע על המשך הלחימה ועל המורל בצד הפלסטיני? והאם אין דרך שלא לפגוע בנשים ובילדים? הביטחוניסטיות של סלונה עונות על הכל

21/08/2014
טל שניידר קבלו עדכונים מטל
  • RSS

יום ד׳, ה 20 באוגוסט היה יום השיא מבחינת שיגורי הרקטות על אזרחי ישראל. כ 168 רקטות נורו ביממה אחרי נסיון החיסול של המבוקש מספר אחד, ראש הזרוע הצבאית של החמאס, מוחמד דף. בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון משה יעלון לא נידבו אתמול פרטים מרובים בנוגע לניסיון החיסול, התחזקה התחושה שניסיון החיסול החמישי (ושמא האחרון) השיג את המבוקש. "ראשי ארגוני הטרור והמפקדים שלהם, הם יעד לא רק לגיטימי, אלא ראשון במעלה ואף אחד אינו חסין",  אמר אתמול נתניהו במסיבת עיתונאים.

 ועל אף שבעת עריכת הראיונות וכתיבת שורות אלה, אין עדיין מידע ברור אם דף חי או מת, סבורות המומחיות של סלונה שמבצע החיסול היה חלק קריטי מן המלחמה.

 ד״ר סא״ל ענת ברקו, מן המרכז הבינתחומי בהרצליה ומחברת הספר "אישה פצצה, מחבלים מתאבדים: נשים וילדים בשרות הטרור", אומרת שחיסולו של דף חייב היה להיות חלק מן המלחמה. "גם אם אצלנו חוששים מן ההשלכות, מה יש לעשות? המטרה של דף היא להרוג יהודים ולכן אין לישראל ברירה אלא להעלות על פס החיסול. החמאס הוא ארגון חסר מנוח, שבנה אמירות איסלמית בעזה, הדומה לדפוסים הקיימים של אמירויות אלקעידה. יש להם אמנם את המרכיב הלאומי-פלסטיני בזהות שלהם, אבל הם חלק מן התנועות הקיצוניות העולמיות וישראל נלחמת בכך".

אבל האם אנחנו לא במעגל דמים שלעולם לא יפסק? חיסול ולאחריו נקמות שלהם כלפינו?

"אני לא מסכימה עם זה. עלינו לחשוב באופן יצירתי ולזהות את ההזדמנויות באזור. זה נכון שבישראל חשים שהדברים נעים במעגלים - שוב עזה, עוד פעם הברחות אמל״ח, שוב נסיון הפיכה, חטיפות וטרוריסטים מתאבדים ואם הם לא פוגעים בנו ברחובותינו אז הם יוצאים מתוך מנהרות. אבל השאיפה אצלנו לראות באבו מאזן כמי שיוכל לשלוט על עזה – אין בה שום הגיון. זו אולי שאיפה, אבל זה לא יקרה. יש לחפש אחר הסדרים איזוריים כדי לפתור את הבעיה הפלסטינית ולתת לפלסטינים את האפשרות לחיות בכבוד".

חלפה כבר יותר מיממה מאז ניסיון החיסול, אך אין עדיין מידע אם הוא שרד או מת. איך את מפרשת את התגובה של החמאס?

״כרגע, רק לפי התחושה, התגובה ההיסטרית של החמאס מעידה על כך שפגענו בו. איני יכולה להתחייב אם פציעה או מוות, אם בכלל, אבל ירי הרקטות שלהם הגיע אתמול לשיא בכמויות והעיד על היסטריה בצד השני, אולי  כדי להוכיח שיש שם מי שנותן את הטון. הם ירו בכוונה רקטות ארוכות טווח באופן מידי על באר שבע ואתמול כל היום לטווחים רחוקים.״

1car218

האם מדובר באירוע מכונן, מבחינת הפלסטינים בעזה?

"במקרה של מוחמד דף, בהחלט. הוא אייקון, אורים ותומים עבורם. הוא סמל ההישרדות של החמאס והוא נהג לקנטר את ישראל על כך שלא מצליחים להרוג אותו. הוא היה אומר ׳הישראלים ניסו, מפה ומשם לפגוע בי. והנה אני חי ונושם וממשיך לפגוע בכם׳. על כן, אם הצליחו לחסל אותו, זה הישג אדיר ויש לו השפעה גדולה על תושבי עזה, הן מבחינה סימבולית והן מבחינת המורל. הוא המודל לחיקוי. הוא דמות הגיבור ואם לקחו מהם את האיש הנערץ שלהם, אנשים ירגישו תחושה של נטישה וחוסר אונים. זה לא אומר שהחמאס יפסיק להילחם בנו, כי אני מניחה שכפי שקרה בחיסולים קודמים, הם יתעשתו. יבוא מישהו ויכנס לנעליו, כך זה עובד. אבל יקח להם זמן להתארגן מחדש. במקרה של דף, מאחר והוא סמל העמידה אל מול הישראלים, הפגיעה המורלית קשה עוד יותר".

אפשר כבר לחוש בה?

"כן. אפשר היה לראות זאת במופע האימים של דובר הזרוע הצבאית, אבו עוביידה (בצילום שלעיל, ט.ש) בו אמר שמוחמד דף עוד יוביל אותם למסגד אל-אקצא וייכנס לשם, ושהם יציתו את נתב״ג בשעה 06:00, דבר שלא קרה. אנשי החמאס בקטעי הוידאו האלה תמיד נראים כמו לוחמי נינג׳ה עטויים כיסויים, אך הפעם הוא ממש נראה כמומיה. הוא בקושי זז, ועיניו היו מוסתרות כמעט לחלוטין, והרי גם כשהם מתכסים, העיניים מדברות. אך במקרה הזה, העיניים צומצו לשני חרכים. אני ראיתי את הוידאו הזה ופירשתי אותו כמכיל זעם רב, קנאה, שנאה".

חיסולים קודמים לדוגמא, אחמד ג׳עברי ב 2012 או אחרים שינו במשהו?

"החיסולים מאטים תהליכים. אפשר היה לראות את זה גם אחרי חיסול עימאד מוע’ניה, מי שהיה מספר 2 בחיזבאללה. הערך הסימובלי הוא אדיר. יש פה אמירה מן הצד שלנו, שישראל הורידה את הכפפות ושהיא תצוד את ראשי החמאס בכל מקום. צריך להבין שמבחינת המודיעין מדובר בהישג וגם זה קריטי".

ומה עם המשמעות של הרג האישה והתינוק? הם מכנים את צה״ל ומדינת ישראל פחדנים שפוגעים בחפים מפשע. במיוחד אם בדיעבד יסתבר שמוחמד דף בין החיים

"אסור לפגוע בנשים וילדים ובהחלט זו תוצאה רעה מאוד. אבל זה קורה. למרבה הצער, על ישראל לעשות את מאזן האימה הנורא של דם מול דם ואני מניחה שצה״ל, בו מחנכים על טוהר הנשק, ולעיתים חיילים שלנו נפגעים רק בשל כך, עשו גם הפעם את השיקול הזה. אני מעריכה שלא היו פוגעים באותו הבית, אם היו יודעים שמוחמד דף אינו שם. כלומר, אין אידיאולוגיה של פגיעה למטרות נקמה במשפחות הטרוריסטים. מדינת ישראל אינה מדינת טרור והיא פועלת על פי חוקי המערב ולא חוקי ערב".

ענת ברקו, צילום: נועה מלמדענת ברקו, צילום: נועה מלמד

בהיכרותך עם טרור המתאבדים, האם חיסול מן הסוג הזה ישגר לעברנו כעת גל של מתאבדים?

"הנחשול של המתאבדים קיים תמיד. כפי שאמר לי פעם איש חמאס, יש אינספור אנשים שמוכנים לפוצץ את עצמם בכל עת. אין להם שום בעיה להשיג מתאבדים. החמאס מבטיח לאותם מתאבדים פוטנציאלים שלל דברים ומגייסם בקלות. ההנחה היא, שהם ישגרו מתאבדים כדי להכאיב לנו בכל רגע שיוכלו לעשות כן".

* * *

אל״מ (מיל׳) מירי אייזן, לשעבר ראש ענף מחקרי צבא, קצינת מודיעין אוגדתית וראש הסברה לתקשורת זרה במשרד ראש הממשלה, מציינת שמבחינת ההיבט המודיעיני זו תהיה טעות להתייחס לנסיון החיסול של מוחמד דף כמהלך ישראלי שהתבצע מיד עם תום הפסקת האש: "צריך להבין שחיסול מן הסוג הזה לא ניתן לעשות בכל מקום ובכל זמן, כיוון שכדי לתכנן ולבצע יש לקחת בחשבון אלמנטים נוספים מעבר למודיעין על מיקומו המדויק של האיש. וזה כמובן הנזק הסובב שהביצוע עשוי לגרום. מדינת ישראל משקיעה מאמץ גדול כדי להשיג מודיעין בנוגע למקום הימצאותם של מחבלים".

איך משיגים מודיעין ספיציפי על המיקום המדויק של מוחמד דף?

״לאדם כמו דף, יש סביבו שרשרת פיקודית. אדם כמוהו חייב להתחבר באיזה שהוא אופן להוצאת מידע החוצה. יוצאים ממנו איתותים כלשהם, לא רק בנייד, אבל משהו. השאלה הגדולה היא אם ישראל מצליחה באמצעות מודיעין מרובה להצליב ולסגור מיקום מדויק של האיתותים. בפתיחה של עמוד ענן בנובמבר 2012 מדינת ישראל חיסלה את אחמד ג׳עברי, בצירוף עם יכולת אש באותו הרגע בדיוק.״

״ועל כן, מכיוון שישראל לא כל הזמן יודעת את מקום הימצאו ולא יכולה לתכנן מראש את התזמון המדויק של החיסול ולא בהכרח יכולה לחכות להפסקת אש. כאשר יש הזדמנות לסגור מעגל על מחבל מסוים ובהינתן המשמעויות של תגובה הצד השני, כולל ירי התקפי בחזרה על אזרחי ישראל -  אז מבצעים. ביום ג׳ האחרון אגב, ישראל לא היתה זו שהפרה את הפסקת האש ודווקא קודם לכן, חמאס ירו רקטות ארוכות טווח לבאר שבע ואחריהן סדרה של ירי לטווח קצר".

מירי אייזו מירי אייזן

ניסיון העבר, אומרת אייזן, מלמדנו כי חיסולים אינם באמת פתרון לבעיה ארוכת טווח: "אני שירתתי כעוזרתו האישית של ראש אמ״ן, אורי שגיא, לפני 18 שנה כאשר התנקשו במנכ״ל החיזבאללה עבאס מוסוואי. ומה קיבלנו במקומו? את נסראללה. אחרי מוסוואי, חיסול שבמהלכו נהרגו גם אשתו ובנו בוצעו פיגועים קשים נגד אזרחים ישראלים ויהודים בארגנטינה. ארגון הטרור ממשיך לתפקד. חיסול מן הסוג הזה לא עוצר את ארגון הטרור. כך היה גם אחרי חיסולו של עימאד מורנייה ב 2009 או אחרי חיסולו של אחמד ג׳עברי, סגנו של מוחמד דף אשר חוסל בנובמבר 2012. והנה אנחנו ב 2014 והחמאס חזק״

כיצד ישראל בוחרת את היעדים? מדוע לדוגמא ישראל לא פגעה במשך השנים באיסמעיל הנייה?

"כי הוא דמות פוליטית וצה״ל מעדיף לפגוע באנשים צבאיים. הנייה במובן הזה פחות מעניין, כיוון שהוא אינו נותן הוראות צבאיות ולכן פגיעה בו לא תפסיק את ירי הרקטות. ישראל לא רואה בהנייה יעד שהוא צבאי-נטו, להבדיל ממוחמד דף שהוא איש צבאי מובהק ולכן יש יותר לגיטימיות לפגיעה בו. ישראל לא מחפשת לחסל כל בכיר של החמאס, בניגוד למה שאולי חושבים. וגם לא מבצעת חיסולים בכל מקום. לדוגמא, אפשר להבחין שביהודה ושומרון יש התנהלות שונה. מבחינת המונחים הצבאיים יו״ש הוא שטח כבוש ובו יש סדרי מנהל ואלוף פיקוד מרכז מתפקד שם כריבון. למעט אולי מקרה בודד, ישראל לא מבצעת חיסולים מן הסוג הזה ביו״ש. מנגד, עזה הוגדרה כשטח עוין עם קו גבול ברור ומי שנלחם נגד ישראל מתוך עזה הוא יעד לחיסולים".

 מה הערכתך לגבי האפקטיביות של החיסול? אם בסופו של דבר יסתבר שישראל חיסלה אישה ותינוק ודף בן החיים?

"זה בהחלט קשה לקבל החלטות ריאליות במצב כזה. את המחבלים כמעט בלתי ניתן לאתר כשהם במצב מבודד והפגיעה הפיזית היא ביעד בלבד. סביב סלאח שחאדה, שחוסל ב 2002 היו 11 ילדים. היה דיון בקבינט רק על הנושא הזה, כיוון שדובר בארכי טרוריסט. אני מתנסחת בזהירות, כי יודעת שחיסולים מן הסוג הזה אינם מובנים מאליהם, יש דירוג ונזהרים יותר על ילדים מאשר על נשים. אבל בצר לנו, גם אם יש משפחה מסביב, האיש לא ישאר. כמי שהייתה בחדרים הסגורים, אני יכולה להגיד שההחלטות אינן מאושרות באופן מיידי ולא פה אחד. אם מבחינה מודיענית יודעים שנמצאים שם ילדים ואין וודאות שהמטרה נמצאת שם, אז לא מאשרים".

כיצד נוכל לדעת אם דף חי או מת?

"באותה המידה שהצלחנו לסגור מעגל מודיעיני על המיקום שלו. אני מניחה שתוך זמן לא ארוך המידע יהיה בידנו. אי אפשר להסתיר אותו לנצח. ואם הוא אכן מת, זו מכה מורלית קשה לחמאס. יתכן שהם ירצו לשלוט באופן הוצאת המידע על מותו. כרגע יתכן שהוא אולי פצוע ולכן לא שמענו דבר עד עתה".

>> את הפוסטים של טל שניידר ניתן לקרוא גם בפלוג, הבלוג הפוליטי  




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה