איך מרוויחים חצי מיליון שקל מבלוג?

יובל אברמוביץ' חיפש נושא לבלוג שיעניין אנשים ברחבי העולם. הוא פתח את בלוג "הרשימה" והשאר היסטוריה – הבלוג הפך לספר מצליח וכבסיס להרצאות בנושא הגשמת מטרות

14/08/2014
יובל אברמוביץ' קבלו עדכונים מיובל אברמוביץ'
  • RSS
» מתוך כריכת הספר "הרשימה"

לפני כשמונה שנים חברה קרובה שלי פתחה בלוג באחת הפלטפורמות שהיו פופולאריות אז ודחקה בי לעשות זאת גם. "אתה חייב להתנסות בזה. יש בזה משהו משחרר ומלמד על עצמך", אמרה החברה שהגגה בעילום שם ובחושפנות מוגזמת על חיי הנישואים המתפוררים שלה.

"שאני אכתוב בחינם?", נחרתי בבוז, "כבר שנים שמשלמים לי על זה כסף בעיתונות. אין סיכוי". כל שבוע היא הייתה שולחת לי פוסט חדש, מספרת בהתלהבות על התגובות שהיא מקבלת מהקוראים (וגם משתפת בלא מעט הצעות מיניות שהגיעו) ודוחקת בי שוב ושוב לפתוח בלוג.

אחרי שכמעט כל אדם שהכרתי בסביבתי אחז בבלוג ובקהילת קוראים קטנה שנעה בין עשרות למאות אנשים החלטתי לתת לזה צ'אנס. בעיקר מכיוון שאני לא אוהב להרגיש מחוץ לעניינים. לבלוג הראשון שפתחתי קראתי "כותב כשיש לי על מה להגג". כן, שם בנאלי, שחוק ולא ממש מגרה.

כתבתי שם, כפי שהצהרתי, בכל פעם שהיה לי על מה להגג. פעם כתבתי על פוליטיקה, פעם אחרת על עניינים חברתיים ולפעמים סתם שיתפתי בחוויות תרבותיות. חלק מהפוסטים סחפו אחריהם קוראים רבים (השיא שלי, בזמנו היה כ-5,000 קוראים וכמה מאות תגובות) אבל רוב הפוסטים זכו בעיקר למחמאות מאימא שלי וקבוצת תפוצה שהייתה מורכבת מחברים שנכפה עליהם בשם החברות לקרוא את הפוסטים שלי.

ואז נפל לי הסים: את אף אחד לא מעניין מה אכלת לארוחת הצהריים (אלא אם אכלת כמובן ביצת פרבז'ה ממולאת בפטריות כמהין מתוקות שגדלות על ראש הר בנפאל) וגם את אף אחד לא מעניין לקרוא הגיגיי אהבה ושברון לב. לכולנו יש הגיגים, ולרוב, הם מעניינים רק את החברים הקרובים אלינו. וגם זה בתנאי שזה מלווה בכוס קפה ועוגה ודד ליין לסיום השיחה. קרדיט לתובנה הזו אני חייב לתת לסרט הקולנוע "ג'ולי וגו'ליה". ואל תגידו לי שיש לכן בלוג אבל עדיין לא ראיתן אותו.

"ג'ולי וג'וליה" שהיה מועמד לפרס האוסקר מביא את סיפורו האמיתי של ג'ולי פאוול, כותבת מתוסכלת מניו-יורק שתקועה עם הספר שהיא מנסה לכתוב ולמחייתה מתפרנסת מעבודתה במוקד טלפוני של חברת ביטוח. יום אחד היא מחליטה לפתוח בלוג ומחפשת נושא שירתק אותה וימשוך קוראים. היא מחליטה לקחת את ספר הבישול המיתולוגי של ג'ולייה צ'יילד שמכיל מאות מתכונים ומדי יום להתנסות בבישול אחד המתכונים ולעדכן את הקוראים. הבלוג עלה לאוויר, ובאופן טבעי, היא מצאה את עצמה לבדה בחלל האינטרנטי מקוששת אחר קוראים. מספר הבלוגים הקיים בעולם, אגב, מוערך בכרבע מיליארד (!!!) בלוגים. בסופו של דבר, פאוול החלה לצבור כמות קוראים שאהבו את כתיבתה, את סיפוריה ואת רעיון הניסוי. התקשורת האמריקאית התעניינה, מספר הקוראים גדל, הבלוג הפך לספר והספר הפך לתסריט של סרט עם מריל סטריפ.

כשצפיתי בסרט ההוא היה ברור לי שאם אני רוצה להמשיך ולכתוב בלוג אני חייב קונספט מדויק. לא סתם לכתוב הגיגים על חיי או כתיבה על מופעי תרבות ומוצרי צריכה שלא מעט אנשי יחסי ציבור שלחו לי. ואז קרה אירוע משמעותי נוסף: ראיינתי את הבלוגר, עומרי חיון, ל"ישראל היום".

חיון שמתחזק בלוג שעוסק לרוב ברכילות וסיפורים מאחורי הקלעים של תוכניות ריאליטי, נחשב לאחד הבלוגרים המובילים בישראל עם מיליוני כניסות בשנה שמייצר הכנסה כספית לא רעה כתוצאה מפרסום ומתחזק קבוצת פייסבוק שמונה למעלה ממאה אלף חברים. למרות שאני לא חובב גדול של ידיעות רכילות, קיבלתי חיזוק נוסף שקונספט הוא דבר נחוץ לבלוג מצליח. החלטתי לחפש את הקונספט שלי. משהו שימשוך לבלוג החדש שתכננתי לפתוח קוראים מישראל אבל גם מהעולם. במשך שבועות הסתובבתי עם  השאלה: "מה מאחד את האנושות?" ו"מה יגרום לנערה מתבגרת להכנס לבלוג שלי ובאותה המידה יעניין גם את אימא שלה ואפילו את סבתא שלה?".

ויום אחד זה נפל עליי! תרתי משמע. עשיתי סדר בחדר העבודה ומאחד המדפים נפלה קופסת ניירת ובה רשימה של יעדים שרשמתי לעצמי על מנת להגשימן. הסתכלתי על הרשימה ונדהמתי לגלות שאת  מרבית הסעיפים הגשמתי. לעבור לדירה עם גן, שתהיה לי ילדה, להוציא ספר, להופיע בתיאטרון, להקים עסק ועוד. שלושה סעיפים לא הגשמתי: ללמוד צרפתית, ללמוד ציור וללכת לחדר כושר. אני בטוח שאת הסעיף השלישי אתן מכירות היטב, ואולי כמוני, לא מתמידות בחדר כושר.

הרשימה של יובל אברמוביץ'

"הנה הקונספט לבלוג שלי!", צהלתי, "רשימות!!! זה מה שמאחד את כל בני האדם. רשימות של יעדים, מטרות, חלומות ומאווים". אחרי שבוע כבר היה לי בלוג  בשם "הרשימה" שכתבתי בעברית ובאנגלית (על מנת להגיע לתהודה רחבה), פרסמתי רשימה של עשרה חלומות שאני רוצה להגשים תוך 400 ימים, ותוך יממה אחת בלבד כל העולם הגיב.

בלוג "הרשימה" שווה, נכון להיום, כחצי מיליון שקלים. אותו בלוג שרבים מחבריי ובני וביתי אמרו לי "מה זה הקשקוש הזה?". הרווחתי כסף (סמלי) מפרסומות שגוגל שתלו אצלי, הרווחתי כסף גדול מהרצאות בכנסים עסקיים, חברות, אירועים פרטיים וגייסתי למעלה מרבע מיליון שקלים (!) תוך חודשיים במימון המון באינטרנט. הספר, כאמור, יצא השבוע ועד שיגיע לחנויות הספרים ברחבי ניתן להזמין אותו וגם להגיע לשתי ההרצאות הקרובות, הפתוחות לקהל הרחב.

בלוג נכון ומדויק שיוצר סביבו קהילה של קוראים, עוקבים ותומכים יכול להוביל אותכם לא רגע לתחושת סיפוק אישי אלא גם להעלות משמעותית את ההכנסה השנתית שלכם.

*****

יובל אברמוביץ', בן 37, הוא איש טלוויזיה ותקשורת, שחקן, סופר, יזם ומבעלי "גיבור תרבות – בית הספר לכתיב". הוא גם אביהן המאושר של שירה ונגה. ספריו הקודמים "כאן יעל וייס, תל אביב" ו"נא להתנהג בהתאם" היו לרבי מכר.

סלונה ויובל אברמוביץ' מחלקים 40 הזמנות זוגיות להרצאת הרשימה הקרובה שתתקיים ביום שבת, 23.8, בשעה 19:00 באולם צוותא בתל אביב. מהרי ומלאי את פרטייך:

[contact-form 266 "Newsletter_areshima_copy"]




מיטב הכתבות והבלוגים של סלונה: בסלולרי שלך | במייל שלך

בחזרה למעלה